הכרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הכרה או קוגניציה (Cognition) מתארים את תופעת הידיעה האנושית. המונח ההכרה מתייחסת לידע או מידע המצוי ברשותו של אדם. הוא כולל גם את תהליכי רכישתו של הידע, עיבודו ויישומו. כמוכן, הוא מתאר את הכלי (או ה'איבר' - מוח) המנטלי של האדם, שבתוכו מתרחשים תהליכי הידיעה האנושית.

המונח הכרה מתאר גם תופעות מקבילות לידיעה האנושית בקרב בעלי חיים מפותחים. יש המייחסים את המונח הכרה גם עבור מערכות עיבוד מידע מפותחות ובינה מלאכותית, אם כי קיימת מחלוקת בשאלה האם ניתן להגדיר אותם כבעלי הכרה.

תורת ההכרה היא ענף של הפילוסופיה המתרכז במהות וגבולות הידיעה. מכלול המדעים ותחומי המחקר המדעי העוסקים בתהליכים ובתופעות של ההכרה מכונה מדעים קוגניטיביים.

מקור המונח[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המילה קוגניציה הוא במילה הלטינית קוגנוסְצרה (cognoscere) שמשמעותה לדעת, להכיר. המופעים המוקדמים של המילה קוגניטיבי (cognitive) במילון אוקספורד האנגלי מסבירים את המושג כ"התכוננות לפעולה או תהליך של ידיעה". המופע הראשון מ-1586, מראה כי המילה שימשה בהקשר של דיונים על התאוריות האפלטוניות של ידע.

תופעות הכרתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התופעות הנכללות במושג הכרה הן, בין השאר: חשיבה, תפיסה, הבנה, למידה, קשב, זיכרון, יצירתיות, ייצוג ידע, הסקת מסקנות, קבלת החלטות ופתרון בעיות.

לעתים גם תת המודע נחשב לחלק מההכרה. למשל כאשר שמדובר בידיעה תת-מודעת, למידה תת-מודעת או חשיבה תת-מודעת.

בפסיכולוגיה מתאר המונח גם מחשבות, דעות, אמונות, גישות, כוונות, משאלות, רגשות והתנהגויות.

מיומנויות קוגניטיביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיומנות קוגניטיבית היא כל פעולה שהמוח יכול לעשות, וניתנת לסיווג, מדידה ובקרה. לכל מיומנות קיימים לעתים תרגילים שניתן לבצע על-מנת להשיג שיפור. למשל, פעולות כמו קידוד לזיכרון, יצירת קשרים חדשים במוח באמצעים יצירתיים, קריאה, תקשורת וכו', הן מיומנויות קוגניטיביות. לעומתן, חלימת חלום או כניסה לתת מודע אינם מיומנויות קוגניטיביות, עקב היותן מסווגות כחוויות סובייקטיביות, ולא ניתן למדוד או לבקר אותן עם הטכנולוגיה הקיימת כיום.

חלוקה על פי סוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים עם פירוט של מיומנויות קוגניטיביות.

ניתן לחלק את המיומנויות הקוגניטיביות על פי תחומים:

  • קישוריות - קישור רעיונות, סיעור מוחין, פתרון בעיות יצירתי, כתיבה יצירתית, יצירתיות, טכניקות יצירתיות, הסבר, שטף רעיונות, צימוד עצמים, ארגון, פו (פרובוקציה), חשיבה מחוץ לקופסה, שטף דיבור (מציאת מילים), ביטוי בכתב, צירוף (סינתזה).
  • קשב - קשב מתחלף, קשב, קשב לפרטים, קשב שמיעתי, ריכוז, קשב מחולק, קשב מועבר, קשב מרוכז, ריבוי משימות, חוסר הסחת דעת, קשב בררני, קשב ממושך, חלוקת זמן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Human brain NIH.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.