דניאל כהנמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דניאל כהנמן

דניאל כהנמן (נולד ב-5 במרץ 1934) הוא פסיכולוג קוגניטיבי ישראלי-אמריקאי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2002. מחקריו נחשבים לפורצי דרך בתחומי שיפוט וקבלת החלטות, היוריסטיקה וכלכלה התנהגותית. כיום הוא מכהן כפרופסור אמריטוס לפסיכולוגיה ומדיניות ציבורית באוניברסיטת פרינסטון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוריו של כהנמן היגרו מליטא לצרפת בתחילת שנות ה-20. הוא נולד בשנת 1934 בתל אביב, בעת שאמו ביקרה קרובי משפחה בארץ. כהנמן הוא צאצא לשושלת של רבנים מליטא. המפורסם ביותר בשושלת זו הוא הרב יוסף שלמה כהנמן, מייסד ישיבת פוניבז' בבני ברק, שהיה דודו השני של כהנמן. הוא גדל בפריז, ובזמן הכיבוש הגרמני התחבא עם משפחתו (כהנמן מספר על מפגש מקרי ומרגש עם חייל גרמני בפריז‏[1]). הם לא נתפסו, אך אביו מת מסוכרת ב-1944. לאחר המלחמה עלה ארצה עם אמו.

כהנמן למד לתואר ראשון בפסיכולוגיה ובמתמטיקה באוניברסיטה העברית וסיים בשנת 1954. לאחר מכן שרת בצה"ל כפסיכולוג. בין השאר עסק בתכנון מבדקים לקורס קצינים. ב-1958 החל בלימודי דוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, אותם סיים בשנת 1961. לאחר קבלת תואר דוקטור חזר לישראל והצטרף לסגל המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית. בתחילת שנות ה-70 היה כהנמן שותף בצוות חשיבה שעסק במשא ומתן בנושא הסכמי הביניים בסיני ותרם ממומחיותו בהקשר זה.

בשנת 1978 עבר כהנמן לאוניברסיטת בריטיש קולומביה בקנדה, ב-1986 עבר לברקלי וב-1993 עבר לאוניברסיטת פרינסטון, שם הוא עובד וחוקר כיום. משנת 2000 הוא חבר במרכז לחקר הרציונליות שבאוניברסיטה העברית. בתקופה זו החל לשתף פעולה עם כלכלנים, במיוחד עם ריצ'רד ת'אלר, ולפתח את המחקר בתחום הכלכלה ההתנהגותית.

כהנמן נשוי לפסיכולוגית הקוגניטיבית אן טריזמן.

פרסים והוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס נובל לכלכלה לשנת 2002 הוענק לדניאל כהנמן על מחקריו עם עמוס טברסקי (שלא היה בין החיים במועד הענקת הפרס), אף שלדבריו "מעולם לא למד קורס בכלכלה".

ב-2011 הוענק לו פרס distinguished fellows של האגודה הכלכלית האמריקאית ובאותה השנה זכה בפרס טלקוט פרסונס מטעם האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים. ב-2008 נבחר כחבר חוץ של האקדמיה הבריטית. ב-2007 הוענק לכהנמן פרס מפעל חיים מטעם האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה. ב-2006 הוענקה לו, במשותף עם עמוס טברסקי, מדליית פרנק רמזי מטעם the Decision Analysis Society. ב-2002 הוענק לו פרס על מפעל חיים מטעם Society for Medical Decision Making ובאותה השנה הוענק לו פרס גרומאייר לפסיכולוגיה במשותף עם טברסקי. ב-1995 זכה, גם כן במשותף עם טברסקי, במדליית וורן של society of experimental psychologists. באותה השנה זכה בפרס הילגארד למפעל חיים בתחום הפסיכולוגיה. ב-1992 הוענק לו פרס distinguished scientific contribution award מטעם Society of Consumer Psychology.

נוסף על כך זכה במספר רב של פרסי דוקטור לשם כבוד, בין היתר מאוניברסיטת הרווארד (2001), אוניברסיטת פנסילבניה (2001), אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (2003), אוניברסיטת בריטיש קולומביה (2004), אוניברסיטת מישיגן (2010), האוניברסיטה העברית (2014).

ב-20 בנובמבר 2013 העניק לו נשיא ארצות הברית ברק אובמה את מדליית החירות הנשיאותית, העיטור האזרחי הגבוה ביותר שניתן בארצות הברית.‏[2]

מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוניברסיטה העברית החל לחקור עם עמיתו עמוס טברסקי, את תהליכי קבלת החלטות ושיפוט סובייקטיבי בתנאים של אי-ודאות. המאמר החשוב הראשון שפרסמו השניים ראה אור בכתב העת Science בשנת 1974. ב-1979 פרסמו השניים בכתב העת אקונומטריקה את מאמרם פורץ הדרך בנושא תורת הערך אותו פיתחו כחלופה לתורת התועלת, Prospect theory: An analysis of decisions under risk[3], מאמר שהפך ברבות הימים למצוטט ביותר בכתב העת הזה, לתיאור תהליכי קבלת ההחלטות בתנאי אי ודאות.

מאמרם המשותף החשוב והמפורסם ביותר פורסם בירחון Science בשנת 1981, וכותרתו "מיסגור החלטות והפסיכולוגיה של בחירה"‏[4]. בשנת 1982 ראה אור ספרו "שיפוט בתנאי חוסר ודאות" אותו כתב יחד עם טברסקי ופול סלוביק[5]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהרצאותיו וממאמריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ [1] אתר כלכליסט 27 בספטמבר 2011
  2. ^ יצחק בן-חורין, וושינגטון, שי מאובמה: מדליית החירות לכהנמן ולאופרה, באתר ynet‏, 20 בנובמבר 2013
  3. ^ Amos Tversky and Daniel Kahneman, Prospect theory: An analysis of decisions under risk. Econometrica, 47, 313-327.
  4. ^ Amos Tversky and Daniel Kahneman, The Framing of Decisions and the Psychology of Choice. Science 1981;211:453-458.
  5. ^ Daniel Kahneman, Paul Slovic, Amos Tversky, Judgment under uncertainty : heuristics and biases. Cambridge University Press, 1982.