משתמשת:Saifunny/מארי לואיז פון פרנץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מארי לואיז פון פרנץ (4 בינואר 1915 - 17 בפברואר 1998) הייתה פסיכולוגית וחוקרת יונגיאנית שוויצרית, הידועה בפרשנויות הפסיכולוגיות שלה לאגדות ולכתבי יד מתחום האלכימיה.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארי לואיז אידה מרגרטה פון פרנץ נולדה במינכן לקולונל בצבא האוסטרי.[2]

לאחר מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1919, עברה משפחתה לשוויץ, לאזור סנט גאלן. בשנת 1928 עברה לציריך ביחד עם אחותה הגדולה, כדי ששתיהן תלמדנה בגימנסיה בציריך, בהתמחות בשפות ובספרות. שלוש שנים לאחר מכן עברו גם הוריה לציריך.[3]

פגישתה עם קרל גוסטב יונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1933, בגיל 18, כשהייתה לקראת סיום בית הספר התיכון, פגש פון פרנץ את הפסיכיאטר קרל גוסטב יונג בציריך, כאשר יונג הזמין אותה יחד עם מספר ידידים לבקר במגדל בולינגן (אנ') שהיה שייך לו. עבור פון פרנץ היה זה מפגש עוצמתי ומכריע בחייה, כפי שסיפרה לאחותה מאוחר יותר באותו הערב.[4][2]

בפגישה דנו יונג והתלמידים על נושאים מתחום הפסיכולוגיה. כאשר יונג התייחס ל"אישה חולת נפש [מילולית, לא באופן סמלי], אשר חיה על הירח" [5]  פון פרנץ הבינה שישנן שתי רמות של מציאות - העולם הפסיכולוגי, הפנימי, על החלומות והמיתוסים שלו, במקביל לעולם החיצוני.[6]

לימודיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1933 החלה פון פרנץ לימודים באוניברסיטת ציריך, בפילולוגיה קלאסית ושפות קלאסיות (לטינית ויוונית) כמקצועות מרכזיים, ובספרות ובהיסטוריה עתיקה כמקצועות משניים.[2]

בעקבות המצב הכלכלי הרעוע של אביה בתחילת שנות ה-30, היא נאלצה לממן את שכר הלימוד שלה בעצמה באמצעות מתן שיעורים פרטיים בלטינית וביוונית לתלמידי גימנסיה ואוניברסיטאות. בשנים שלאחר סיום לימודיה, היא המשיכה בכך כדי לפרנס את עצמה, והשתמשה בטקסטים שלקוחים מאגדות.[7]

בנוסף ללימודיה באוניברסיטה, עסקה פון פרנץ בפסיכולוגיה יונגיאנית. היא השתתפה בהרצאות שהעביר יונג בנושאי פסיכולוגיה בבית הספר הפוליטכני הפדרלי של שוויץ (כיום המכון הטכנולוגי של ציריך), וב-1935 השתתפה גם בסמינרים שהעביר. בשנת 1934 החלה בהכשרה אנליטית אצל יונג.[8]

שיתוף הפעולה עם יונג[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי שתוכל לשלם ליונג עבור ההכשרה שלה לפסיכואנליטיקאית, היא תרגמה עבורו טקסטים מיוונית ומלטינית.[9] בין היתר, היא תרגמה שני כתבי יד מרכזיים בתחום האלכימיה: Aurora Consurgens (אנ'), שיוחס לתומאס אקווינס, ו-Musaeum Hermeticum (אנ'). מכיוון שרבים מהקטעים בכתבי היד נכתבו בערבית ובפרסית, פון פרנץ למדה ערבית כמקצוע לימוד באוניברסיטה.[10]

זו הייתה תחילתו של שיתוף פעולה ארוך שנים עם יונג, שנמשך עד שנפטר ב-1961. שיתוף הפעולה ביניהם היה הדוק במיוחד בתחום האלכימיה. פון פרנץ לא רק תרגמה יצירות, אלא גם ניתחה את הרקע ואת המשמעות הפסיכולוגית של החיבור Aurora Consurgens. היא תמכה בתיאוריה שלפיה ייתכן שהטקסט הנוצרי-אלכימי הוכתב על ידי תומאס אקווינס עצמו.[11]

החוויה שיונג כינה "לא-מודע קולקטיבי" הייתה מרכזית באורך חייה ובעבודתה. היא פעלה כדי להבין את ההתנהגות של נפש אוטונומית הפועלת באופן עצמאי ובנפרד מהתודעה.

שנים מאוחרות יותר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין שנות ה-50 לשנות ה-70 נסעה פון פרנץ להרצאות ברחבי העולם. היא ביקרה במדינות אירופה כמו אוסטריה, אנגליה, גרמניה, יוון, איטליה וסקוטלנד, וכן ביבשת אמריקה, במצרים ובכמה מדינות באסיה.

לאחר 1986 פרשה לחיים רגועים בביתה שבקוסנכט (אנ'), שוויץ. היא התרכזה בעבודה יצירתית, בעיקר בנושא אלכימיה, והמשיכה לפגוש חברים ומטופלים מרחבי העולם.[2]

שנותיה האחרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנותיה האחרונות חלתה פון פרנץ במחלת פרקינסון. היא לקחה רק את התרופות ההכרחיות, כך שהשפעת המחלה עליה הפכה לחמורה יותר עם הזמן, אך היא שמרה על תודעה צלולה. פון פרנץ נפטרה ב-17 בפברואר 1998 בשוויץ, בהיותה בת 83.[12][13][2]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יונג עודד את פון פרנץ לחיות עם האנליטיקאית היונגיאנית ברברה האנה, שהייתה מבוגרת ממנה ב-23 שנים. כשהאנה שאלה את יונג מדוע הוא כל כך להוט לחבר ביניהן, יונג ענה שהוא רוצה להראות לפרנץ "שלא כל הנשים הן גסות כמו אמה". יונג גם הצהיר כי הסיבה האמיתית שבגללה חשב שהן צריכות לחיות ביחד היא שתחום העיסוק העיקרי שלהן אנליטיקה, ולטענתו אנליטיקאים לא צריכים לחיות לבד.[14] החברות נרקמה בין שתי הנשים, והן המשיכו להיות חברות לאורך חייהן.

חילופי מכתבים עם פאולי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פון פרנץ ניהלה חילופי מכתבים ממושכים עם הפיזיקאי האוסטרי וולפגנג פאולי, זוכה פרס נובל לפיזיקה. עם מותו של פאולי, אלמנתו פרנקה השמידה את כל המכתבים שפון פרנץ שלחה לו, שהיו שמורים במכתבה שלו. עם זאת, המכתבים ששלח פאולי לפון פרנץ נשמרו כולם, הועמדו מאוחר יותר לרשות חוקרים בתחום, ופורסמו לרשות הרבים.[15][16][17]

מגדל בולינגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

פון פרנץ התעניינה בלהט בטבע ובגינון. כדי להגשים את אהבתה לטבע, היא רכשה חלקת אדמה בגבולות יער גדול, בסביבת בולינגן. בשנת 1958 היא בנתה מגדל שהושפע מהמגדל של יונג. המגדל נועד להיות מקום משכן מבודד, ללא חשמל וללא ביוב. היא נהגה ללקט את העצים ששימשו לחימום ולבישול ביער שסבב את ביתה. מלבד הבית, היא טיפחה ביצה מלאה בקרפדות ובצפרדעים, שאהבה מאוד. פון פרנץ נהגה להשתמש בבית כמקום למנוחה ולהתחברות לטבע. בבית הזה היא כתבה ספרים שתכננה לכתוב בשלב מוקדם בחייה.[18][19][20]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ L. A. Times Archives, Marie-Louise von Franz; Jungian Analyst, Expert on Fairy Tales, Los Angeles Times, ‏1998-02-26 (באנגלית אמריקאית)
  2. ^ 1 2 3 4 5 Biography, www.marie-louisevonfranz.com
  3. ^ The Fountain of Love and Wisdom: An Homage to Marie-Louise Von Franz – Quotations, Carl Jung Depth Psychology, ‏2020-04-23 (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ von Franz, Marie-Anne B. (2006). Some Biographic Data on Marie-Louise von Franz, in: Emmanuel Kennedy-Xypolitas (ed.): The Fountain of the Love of Wisdom. An homage to Marie-Louise von Franz. Chiron, Illinois. ISBN 1-888602-38-4.
  5. ^ Ribi, Emmanuel (2006), "Obituary", in Kennedy-Xypolitas, Emmanuel (ed.), The Fountain of the Love of Wisdom. An homage to Marie-Louise von Franz, Chiron Publications Wilmette, Illinois, ISBN 1-888602-38-4
  6. ^ Anne Maguire: "Marie-Louise von Franz. Doyenne", In James A. Hall and Daryl Sharp: Marie-Louise von Franz. The Classic Jungian and The Classic Jungian Tradition. Inner City Books, Toronto 2008, p. 36, מסת"ב 9781894574235.
  7. ^ von Franz, Marie-Anne B. (2006). Some Biographic Data on Marie-Louise von Franz, in: Emmanuel Kennedy-Xypolitas (ed.): The Fountain of the Love of Wisdom. An homage to Marie-Louise von Franz. Chiron, Illinois. ISBN 1-888602-38-4.
  8. ^ Kennedy-Xypolitas, Emmanuel (2006), "Chronology", in Kennedy-Xypolitas (ed.), The Fountain of the Love of Wisdom. An homage to Marie-Louise von Franz, Wilmette, ILlinois: Chiron Publ., pp. xxxv–xlii, ISBN 1-888602-38-4
  9. ^ Kirsch, Thomas B. (2012). The Jungians: A Comparative and Historical Perspective. Routledge. pp. 11–12. ISBN 9781134725519.
  10. ^ von Franz, Marie-Anne B. (2006). Some Biographic Data on Marie-Louise von Franz, in: Emmanuel Kennedy-Xypolitas (ed.): The Fountain of the Love of Wisdom. An homage to Marie-Louise von Franz. Chiron, Illinois. ISBN 1-888602-38-4.
  11. ^ Aurora Consurgens: A Document Attributed to Thomas Aquinas on the Problem of Opposites in Alchemy (Studies in Jungian Psychology), The C.G. Jung Institute of Los Angeles (באנגלית אמריקאית)
  12. ^ Jr, Robert Mcg Thomas (1998-03-23). "Marie-Louise von Franz, 83, A Jungian Legend, Is Dead". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2023-09-03.
  13. ^ Pauline Banes, Marie Louise von Franz - Cognitive Therapy, European Medical, ‏2023-05-02 (באנגלית)
  14. ^ Dean L. Franz's portrait of Barbara Hannah in Hannah's The Cat, Dog and Horse Lectures (Chiron, 1992), p. 18
  15. ^ Charles P. Enz, No Time to be Brief, Oxford University Press, 2002-09-12, ISBN 978-0-19-856479-9
  16. ^ Beverley Zabriskie, JUNG AND PAULI - A Meeting of Rare Minds, The Journal of Analytical Psychology 40, 1995, עמ' 551-553
  17. ^ Mr Purrington, Marie-Louise von Franz - Love War and Transformation, Carl Jung Depth Psychology, ‏2021-03-26 (באנגלית אמריקאית)
  18. ^ von Franz, Marie-Anne B. (2006). Some Biographic Data on Marie-Louise von Franz, in: Emmanuel Kennedy-Xypolitas (ed.): The Fountain of the Love of Wisdom. An homage to Marie-Louise von Franz. Chiron, Illinois. ISBN 1-888602-38-4.
  19. ^ Mr Purrington, Marie-Louise von Franz and Her Tower at Bollingen, Carl Jung Depth Psychology, ‏2022-10-25 (באנגלית אמריקאית)
  20. ^ Biography, www.marie-louisevonfranz.com

[[קטגוריה:מדעניות המאה ה-20]] [[קטגוריה:פסיכולוגים שווייצרים]] [[קטגוריה:אצולה אוסטרית]] [[קטגוריה:נפטרים ב-1998]] [[קטגוריה:ילידי 1915]]