משתמש:גוי אחד בארץ/לבישת שק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם. עריכה


שגיאות פרמטריות בתבנית:לשכתב

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. שכתוב

שק היה נלבש בעת אבל או במחאה חברתית על ידי בני ישראל ושכניהם לפי הרבה עדויות בתנ"ך. זה היה גם סימן של כניעה (מלכים א' כ' 31–32), או של צער והשפלה עצמית (מלכים ב' יט, א'), [1] ונלבש מדי פעם על ידי הנביאים . [2] לעיתים קרובות זה קשור לאפר. [3] בתקופתם שק היה עשוי מצמר עיזים או גמלים.[4][5][6]

חזקיהו, לבוש בשק, פורח את המכתב לפני ה'. ( מלכים ב' יט )

צורת הבגד[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנציקלופדיה היהודית משנת 1906 אומרת שתנ"ך אינה נותנת תיאור מדויק של הבגד. לפי אדולף קמפהאוזן, השק היה כמו שקית תירס עם פתח לראש, ועוד לכל זרוע, פתח שנעשה בבגד מלמעלה למטה. קארל גרינייזן [7] חשב שהוא דומה למעטפת שעירה ששימשה את הבדואים. פרידריך שוואלי [8] הגיע למסקנה אחרת שבמקור זה היה רק בד החלציים. שוואלי ביסס את דעתו על כך שהמילה "חגר" חָגַר (לחגור) [9] משמשת בתיאור לבישת הבגד (ראה יהושע א, ח; ישעיהו ג:כ"ד, ט"ו:ח', כ"ב:י"ב; ירמיהו ו':כ"ג, מ"ט:ג'). מהדקים אותו סביב המותניים ("סים במותנים", בראשית ל"ז, ל"ד; "העלה על מותנים", עמוס ח, י), לפי מלכים א' כ"א כ"ז ומלכים ב' ו' ל', הוא נלבש ליד העור.

בתקופות מאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופות מאוחרות יותר לובשים אותו למטרות דתיות בלבד, בהזדמנויות יוצאות דופן או בטקסי אבל. כגון בחלק מהמסורות הנוצריות (בעיקר הקתוליות ), לבישת חולצות של שיער נהוג כאמצעי הנכפה על עצמו להרס הבשר, אשר נהוג לעיתים קרובות במהלך תקופת החזרה בתשובה הנוצרית של התענית.

מנהג זו כמעט לגמרי נעדר מיהדות ולא נמצאת בספרות הלכה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Pulpit Commentary on 2 Kings 19, accessed 20 January 2018
  2. ^ E.g. Isaiah in
    שגיאות פרמטריות בתבנית:ברית חדשה

    פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

    סוג לא תואם [ 3, 4 ]
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:ברית חדשה) חסר שם הספר.ספר לא קיים. אנא עיינו ברשימת השמות המותרים לרשימת הערכים הקיימים לתבנית זו.
  3. ^ E.g.
    שגיאות פרמטריות בתבנית:ברית חדשה

    פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים

    סוג לא תואם [ 3, 4 ]
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:ברית חדשה) חסר שם הספר.ספר לא קיים. אנא עיינו ברשימת השמות המותרים לרשימת הערכים הקיימים לתבנית זו.
  4. ^ Jeffrey, David Lyle (1992). A Dictionary of Biblical Tradition in English Literature. Wm. B. Eerdmans Publishing. p. 673. ISBN 9780802836342.
  5. ^ Hill, Andrew; Patterson, Richard (2016). Minor Prophets: Hosea through Malachi. Tyndale House. p. 276. ISBN 9781414398945.
  6. ^ Beck, John A. (2011). Zondervan Dictionary of Biblical Imagery. Zondervan Academic. p. 389. ISBN 9780310492252.
  7. ^ "Ahnenkultus", p. 80
  8. ^ In Stade's "Zeitschrift", xi. 174
  9. ^ "Strong's Hebrew: 2296. חָגַר (chagar) – to gird, gird on, gird oneself". biblesuite.com.