נביאים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל [1], וספרי הנביאים. הכינוי נביא מיוחס למי שנושא את דבר האל.

על פי הרמב"ם, ספרי התנ"ך מתחלקים לשלוש רמות של קדושה לפי מידת ההשראה האלוהית ששימשה לכתיבתם: ספרי התורה נכתבו על ידי אב הנביאים משה רבנו, ספרי הנביאים נכתבו בפעולת נבואה, וספרי הכתובים נכתבו על ידי אנשים שאינם בהכרח נביאים אך כתבו בהשראת רוח הקודש.

ספרי התנ"ך המצויים במדור נביאים: יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ישעיה, ירמיהו, יחזקאל ותרי עשר.

חלוקת הספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי הנביאים מתחלקים לרוב לשתי חטיבות, שחלוקתן אינה כרונולוגית, אלא תוכנית ועניינית:

חלוקה זו ל"נביאים ראשונים" ו"נביאים אחרונים" מקובלת במהדורות דפוס שונות מאז ימי הביניים. ראשיתה כנראה במהדורה של ספרי יהושע, שופטים, שמואל ומלכים עם פירוש רד"ק, שיצאה לאור בדפוס שונצינו בשנת ה'רמ"ו (1485) תחת הכותרת "ארבעה נביאים ראשונים".‏[2] במקורות חז"ל מקובלת הבחנה אחרת: הנביאים עד סוף תקופת הבית הראשון, כולל ישעיה ירמיה ויחזקאל ומרבית "תרי עשר", הם "נביאים ראשונים", ואילו חגי זכריה ומלאכי, שהתנבאו בתחילת ימי הבית השני, הם "נביאים אחרונים".‏[3] חלוקה זו נסמכת, כנראה, על הפסוק להלן:

Cquote2.svg

הֲלוֹא אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר קָרָא ה' בְּיַד הַנְּבִיאִים הָרִאשֹׁנִים בִּהְיוֹת יְרוּשָׁלִַם יֹשֶׁבֶת וּשְׁלֵוָה וְעָרֶיהָ סְבִיבֹתֶיהָ וְהַנֶּגֶב וְהַשְּׁפֵלָה יֹשֵׁב.

Cquote3.svg
ספר זכריה, פרק ז', פס' ז'

מחברי הספרים על פי המסורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המסורת המקובלת לגבי עורכיהם של הספרים מוזכרת בתלמוד (מסכת בבא בתרא יד-טו), ומובאת כאן:

תרי עשר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לספרי הנביאים נוסף מעין "מדור" אשר נקרא תרי עשר (שנים-עשר, בארמית) והוא קיבוץ של שנים עשר ספרי נביאים, אשר סודרו על ידי אנשי כנסת הגדולה.


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ישנם מעט נבואות בחוץ לארץ, אולם בכל הספרים עיקר הנבואות בארץ ישראל.
  2. ^ מיכאל אביעוז, על מקור הכינוי "נביאים ראשונים", JSIS, גיליון 8, 2009
  3. ^ תלמוד בבלי מסכת סוטה דף מח עמוד ב; ירושלמי מסכת ברכות פרק ה הלכה א; פירוש המשנה לרמב"ם מסכת סוטה פרק ט משנה יב.