ישעיהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ, היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון. ישעיהו נחשב לאחד הנביאים החשובים, המרכזיים והמשפיעים בנבואה הישראלית הקלאסית. ישעיהו פעל בתקופת הגדולה של ממלכת אשור ותקופת היחלשותה של ממלכת יהודה ורבות מנבואותיו מתייחסות למהלכים המדיניים בתקופה זו.

ישיעיהו התנבא רבות על עמי האזור ועל חורבנם העתידי, זאת מלבד נבואותיו על ממלכת ישראל. מספר הסברים ניתנו לסיבה להתנבאו זו על הממלכות, כאשר יש הטוענים כי מדובר בנבואות אשר נועדו לרומם את רוחו של עם ישראל באמירה כי עמי האזור יפלו בעוד ישראל ישרדו, לעומתם יש הטוענים כי ישעיהו התנבא ישירות אל העמים המוזכרים בנבואה‏[1]. מספר חוקרים אף טוענים כי חלק מהנבואות כלל לא נתחברו על ידי ישעיהו‏[2]. לפי הטוענים כי ישעיהו הנתבא ישירות אל העמים המוזכרים בנבואה, ייתכן כי ישעיהו היה נביא מוכר בעמי האזור ולא רק בישראל.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציור של ישעיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב

אין בידינו מידע שלם על סיפור חייו של ישעיהו אלא רק קטעים נפרדים שניתן ללמוד מתוך נבואותיו.

לאביו של ישעיהו קראו אמוץ ולא ידוע מאיזה שבט או משפחה הוא היה. מנבואותיו של ישעיהו עולה כי היו לו אישה ולפחות שלושה ילדים ששמותיהם היו מהר שלל חש בז, שאר ישוב ועמנו אל. שמה של אשתו לא מופיע בתנ"ך והיא מופיע בשני כינויים - עלמה‏[3] ונביאה‏[4]. ייתכן שכינויים אלו התייחסו לאשה אחת וייתכן שהם התייחסו לשתי נשים.

לפי המסופר בגמרא, גם אמוץ אבי ישעיהו היה נביא, לפי כלל האומר שנביא שנזכר שם אביו הוא נביא בן נביא. הגמרא אף מתייחסת למוצאו של ישעיהו וטוענת שאמוץ היה אחיו של אמציה מלך יהודה וישעיהו היה ממשפחת המלוכה‏[5]. האבן עזרא מתייחס לגמרות אלו בפירושו לישעיה ומפריך אותן‏[6], אולם הוא אינו מציע הסבר חלופי למוצאו של ישעיהו.

משמעות שמו של ישעיהו היא כנראה צירוף של השורש יש"ע עם סיומת "יה", המציינת את שם השם‏[7]. שם זה נראה כמרמז על נבואות הנחמה (ישועה) של ישעיהו ויש שטוענים כי מדובר בשם שניתן לו על שם נבואותיו‏[8].

ישעיהו היה מעורה במדיניות יהודה וייעץ לבית המלוכה‏[9].

תקופת נבואתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת נבואתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפסוק הראשון של ישעיהו מופיע כי הוא התנבא בזמנם של ארבעת המלכים: עזיהו, יותם, אחז ויחזקיהו[10]. למרות הפירוט של ארבעת המלכים, שאלת תחילת נבואתו של ישעיהו נתקלה בשתי בעיות קשות. הבעיה הראשונה היא שהנבואה הראשונה אשר מתוארכת במדויק היא בימי אחז‏[11] ומתרחשת בזמן עליית רצין מלך ארם על מלכות יהודה, בשנת 735 לפנה"ס, בעוד המלך עזיהו הפסיק למלוך בשנת 788 לפנה"ס בקירוב. בנוסף לבעיה זו בנוגע לתחילת נבואתו של ישעיהו קיימת בעיה נוספת והיא שפרק ו' של ישעיהו מעוצב כפרק תחילת נבואה טיפוסי, ובו קריאת האל לנביא להינבא על עם ישראל ותשובת הנביא‏[12]. בפרק זה מופיע תאריך - "בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ".

לבעיות אלו הוצעו שתי פתרונות עיקריים. הפתרון הראשון הוא פתרון המדרש‏[13] הטוען כי תחילת נבואתו של ישעיהו היא בפרק ו'. בפרק ו' מתואר שהוא היה בשנת מות המלך עזיהו, אך שנה זו היא שנה בה כבר מלך אחז, מכיוון שעזיהו ננגע בצרעת והורד ממלכותו עוד לפני מותו. לפי מידע זה יוצא שישעיהו לא התנבא בתקופתם של עזיהו ויותם אלא בתקופת מלכותם של אחז וחזקיהו בלבד. כתשובה לקושייה זו מציע התרגום הירושלמי מיוחס ליונתן את הפתרון האומר ששנת מות המלך עזיהו פירושה השנה בה חלה המלך עזיהו והורד ממלכותו‏[14]. שיטה זו אומצה במלואה על ידי מספר פרשנים, כגון רש"י ורבי יוסף קרא. רבי אברהם אבן עזרא אימץ את הטענה שישעיהו החל להתנבא בשנת מות המלך עזיהו, אולם הוא טוען כי מדובר ממש על שנת מותו ולא על שנת מחלתו. תשובתו לשאלה מדוע מופיעים שמות ארבעת המלכים היא שישעיהו התנבא בתקופת חייהם של ארבעה מלכים ולא בתקופת מלכותם‏[15]. שיטה זו אומצה על ידי מספר חוקרים כגון פרופ' יאיר הופמן וד"ר גרשון גליל.

התשובה השנייה לשאלת זמן תחילת נבואתו של ישעיהו היא שיעשיהו החל להתנבא בזמן כלשהו בתקופת ימי עזיהו, שלא תוארך. הראשון שהציע שיטה זו הוא הרד"ק[16] שכהוכחה לטענתו מביא פסוק בדברי הימים "וְיֶתֶר דִּבְרֵי עֻזִּיָּהוּ הָרִאשֹׁנִים וְהָאֲחֲרֹנִים כָּתַב יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא"[17]. לטענתו על מנת שישעיהו יוכל לכתוב את דברי ימי עזיהו ישעיהו היה צריך לחיות בתקופה זו. לשאלת ניסוחו של פרק ו' הנשמע כפרק בפתחית נבואה מציע הרד"ק תשובה - ישעיהו נתנבא עוד לפני "ההצהרה הרשמית", אולם הפך לנביא העיקרי בממלכה רק לאחריה. זו גם הסיבה שנבואותיו המוקדמות של ישעיהו לא תוארכו, כי הוא לא דיבר כנגד מקרים ספציפיים הנוגעים לממלכה אלא רק בנוגע לעוולות כלליות. עם שיטה זו הלכו מספר פרשני מקרא וחוקרים כגון רבי אליעזר מבלגנצי, שד"ל ושי"ר.

פסלו של ישעיהו בן אמוץ, שפיסל אלייז'דיניו בראשית המאה ה-19 בבזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס שבברזיל

סוף נבואתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנבואה האחרונה המתוארכת בדיוק של ישעיהו אירעה ב-701 לפנה"ס והיא מתייחסת למצור סנחריב. אולם, מכיוון שמרבית נבואותיו של ישעיהו לא מתוארכות אלא קוראות לתיקון כללי בלי ציון שם ומקום, נראה שישעיהו המשיך להתנבא גם לאחר תקופה זו.

המדרש מספר שנמצאה בירושלים מגילה ובה כתוב שמנשה הרג את ישעיהו: "תני שמעון בן עזאי אומר מצאתי מגלת יוחסין בירושלים... וכתוב בה מנשה הרג את ישעיה."[18] והוא אף מביא סיפור המספר איך מת ישעיהו. על פי המתואר בגמרא, מנשה הוכיח את הנביא על כך שחלק מנבואותיו סותרות את נבואות משה (בין השאר, הנבואה שבה הוא "רואה" את ה', בניגוד לדברי משה "כי לא יראני האדם וחי"), וישעיהו, במקום לענות לו, ביודעו שמעשה זה יביא להריגתו המיידית כמורד במלכות, החליט לברוח. במהלך מנוסתו ראה ארז, וע"י שם קדוש נבלע בתוכו. מנשה המלך ציוה לנסר את העץ ובכך להרוג את הנביא, אולם העץ לא התנסר באופן פלאי, עד שהגיעו למקום שבו היו שפתיו של הנביא, ושם התנסר העץ והנביא נהרג. מנשה הוא המלך שמלך מיד לאחר חזקיהו, אולם שמו לא מופיע ברשימת השמות שישעיהו התנבא בזמנם ומדובר בקושיה על שיטה זו. לקושיה זו הוצעו מספר פירושים. מדרש אחר‏[19] מציע כי ישעיהו אמנם התנבא בימי מנשה, אולם מחמת רשעותו של מנשה, אשר לפי המתואר בתנ"ך היה מהמלכים האכזריים ביותר ששלטו בירושלים, הוא לא נמנה ברשימת השמות אותם הנביא הזכיר.

שיטה זו לתקופת מותו של ישעיהו אומצה על ידי מספר פרשני מקרא, כגון רש"י והאברבנאל[20] שהציעו פירושים חלופיים לשאלה זו. רש"י מציע כי ישעיהו חזה במותם של ארבעה מלכים וזו משמעות הרשימה. שיטה זו פותרת את הבעיה אולם מסתדרת בקושי עם הפסוקים – הכתוב מציין כי ישעיהו חזה "בימי", לא במותם. האברנאל מציע פירוש חלופי לשאלה זו ואומר כי ישעיהו אמנם חי בימי מנשה, אך לא התנבא בימיו ולכן מנשה לא מופיע ברשימה המציינת את הנביאים שמנשה הנתבא בימיהם.

לעומת המדרש מציע האבן עזרא[21] שישעיהו מת בימי חזקיה, כי הרי אם ישעיהו התנבא בימי מנשה, מנשה היה צריך להופיע ברשימת השמות של המלכים שישעיהו התנבא בזמנם. על מנת להתמודד עם המדרש טוען האבן עזרא שהמדרש שאומר כי מנשה הרג את חזקיהו הוא דעת יחיד ולכן אנו לא מחויבים לקבלו. אמנם, האבן עזרא מציין שייתכן שהמדרש הוא "קבלה"‏[22] ולכן אין לנו ברירה אלא לקבלו. שיטה זו אומצה על ידי מספר חוקרים מודרניים‏[23]

סגנון נבואתיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציון קבר ישעיהו הנביא בנחל ברעם

נבואותיו עוסקות במלחמה בעוולות החברתיים, בעבודה זרה ובתפיסה שפולחן הקורבנות אינו יכול לכפר על החטאים. נבואותיו מגוונות וכוללות התייחסות לעם ישראל ולאומות העולם. לפי הפירוש המקובל, סיפור הקדשתו מופיע בפרק ו' בספרו, שם מתואר כי הוא רואה את האל ושרפיו, וכאשר הוא שומע את אלוהים שואל את מי אשלח, והוא מתנדב ואומר "הנני שלחני". בניגוד למשה שהתנגד וסירב לשליחותו בתחילה, ישעיהו מתואר כמי שהולך ברצון לשליחות הלא קלה.

בחזיונותיו הוא מתאר כמי שרואה את אלוהים:

"ואראה את ה' ישב על כיסא רם ונשא ושוליו מלאים את ההיכל:"‏[24]

חז"ל השוו את חזיונו של ישעיהו לחזון המרכבה של הנביא יחזקאל, וקבעו שכל מה שראה יחזקאל ראה גם ישעיהו, אלא שישעיהו (או דורו) היה מורגל במחזות כאלו ולכן הוא לא טרח לתאר את כל פרטי החזון, בניגוד ליחזקאל.

ישנם חוקרי מקרא מודרניים, כגון ברוך שפינוזה[דרושה הבהרה] הטוענים שספר ישעיהו מכיל דרשות בשני סגנונות שונים לחלוטין ולכן הוא ככל הנראה קיבוץ דרשותיהם של שני נביאים שונים. חוקרים אלה מכנים את הדורש של חלקו השני של הספר בשם "ישעיהו השני".

חז"ל מסבירים כי עונש זה היה מידה כנגד מידה על דבריו "ובתוך עם טמא שפתיים אנוכי יושב".

על פי המסורת קבור ישעיהו הנביא בגליל, וציון קברו נמצא בערוץ נחל ברעם מתחת לקיבוץ ברעם, ליד המפגש עם נחל דישון [דרוש מקור]. לפי מסורת אחרת המופיעה בספר "חיי הנביאים", ישעיהו קבור ליד עין רוגל בנחל קדרון בירושלים; מסורת דומה, אם כי ללא האזכור המפורש של נחל הקדרון, מופיעה באבות דרבי נתן[דרוש מקור].

חזון אחרית הימים בנבואת ישעיהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הנבואות המפליאות, היא נבואת אחרית הימים‏[25]. בנבואה זו מנבא ישעיהו כי באחרית הימים "וגר זאב עם כבש" וכן "ונמר עם גדי ירבץ", יגיע קץ למלחמות ויכון מצב של "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי". נבואה זו הייתה לאות ולמופת כי ייכון שלום עולמי וכי יתמתנו ניגודי הדעות והשינאה בין עמים ואנשים. מצב זה יגיע כאשר ימשול בישראל המלך המשיח, מצאצאי משפחת בית דוד -"חוטר מגזע ישי" או "שורש ישי". הרמב"ם כותב כי לדבריו של ישעיהו יש משמעות סמלית בלבד וגם בימות המשיח לא יתבטל דבר ממינהגו של עולם. לדעתו, לא יהיה שום חידוש במעשה בראשית אלא, הפירוש הוא כי "ישראל שישבו לבטח עם רשעי עכו"ם המשולים לזאב ולנמר".‏[26] אולם בהמשך נבואת ישעיה זו, מוסיף ישעיה לנבא כי לעתיד לבוא יתחדשו נסים, כעין הניסים שהיו ביציאת מצרים. עם קיבוץ הגלויות יהיה נס נוסף של קריעת ים סוף וכן נס פיצול נהר פרת לשבעה נחלים, על מנת שתתאפשר עלייה נוחה של הגולים החוזרים לארץ ישראל.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דעת מקרא על ישעיהו, מבוא, עמ' 22
  2. ^ אשר גולדנברג, מחקרים בפרשנות נביאים אחרונים - ישעיהו, פרק יג' א
  3. ^ ספר ישעיהו, פרק ז', פסוק י"ד
  4. ^ ספר ישעיה, פרק ח', פסוק ג'
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י', עמוד ב'
  6. ^ אבן עזרא על ישעיהו א א
  7. ^ דעת מקרא על ישעיהו, הקדמה, עמוד 2
  8. ^ עולם התנ"ך ישעיהו, הקדמה
  9. ^ לפי מספר נבואות, כגון ספר ישעיהו, פרק ז'
  10. ^ ספר ישעיהו, פרק א', פסוק א'
  11. ^ ספר ישעיהו, פרק ז'
  12. ^ בעיקר לפי "וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל אֲדֹנָי אֹמֵר אֶת מִי אֶשְׁלַח וּמִי יֵלֶךְ לָנוּ וָאֹמַר הִנְנִי שְׁלָחֵנִי: וַיֹּאמֶר לֵךְ וְאָמַרְתָּ לָעָם הַזֶּה שִׁמְעוּ שָׁמוֹעַ וְאַל תָּבִינוּ וּרְאוּ רָאוֹ וְאַל תֵּדָעוּ: הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע פֶּן יִרְאֶה בְעֵינָיו וּבְאָזְנָיו יִשְׁמָע וּלְבָבוֹ יָבִין וָשָׁב וְרָפָא לוֹ" (פסוקים ח-י) והמשך השיחה.
  13. ^ מכילתא (בשלח) פרשת שירה, ז
  14. ^ מיוחס ליונתן פרק ו' פסוק א
  15. ^ פירוש הראב"ע לישעיהו א', א ולישעיהו ו', ו
  16. ^ הקדמתו לספר ישעיהו
  17. ^ ספר דברי הימים ב', פרק ", פסוקים כ"ו-כ"ב
  18. ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף מ"ט, עמוד ב'
  19. ^ סדר עולם רבה פרק כ'
  20. ^ פירושם לישעיהו א
  21. ^ פירושו לפרק א'
  22. ^ כלומר מסורת מסיני (ולא במובן בו משמשת המילה בימינו).‎‎
  23. ^ עולם התנ"ך על ישעיהו א'
  24. ^ ו, א
  25. ^ ישעיהו פרק י"א
  26. ^ ‏הלכות מלכים, תחילת פרק י"ב.