משתמש:האנציקלופדיסט/הטבח בקמניץ-פודולסקי
הזמנה לדיון מחודש[עריכת קוד מקור | עריכה]
בטבח בקמניץ-פודולסקי נרצחו כ-23,600 יהודים שגורשו מהונגריה ומבין יהודי גליציה המזרחית. הטבח בוצע בעיר קמניץ-פודולסקי שבאוקראינה בין 26 לבין 29 באוגוסט 1941, לאחר השתלטות כוחות צבא הונגריה על שטחים בגליציה המזרחית כחלק ממבצע ברברוסה. בטבח נטלו חלק אוקראינים, הונגרים וגרמנים בפיקודו של מפקד האס אס והמשטרה של גזרת 'רוסיה-דרום' (אוקראינה), פרידריך יֶקֶלן. היה זה מעשה הטבח ההמוני הראשון שביצעו כוחותיו של יקלן, לפני הרציחות ההמוניות שביצעו לאחר כחודשיים בבאבי יאר ולאחר כשלושה חודשים ביער רוּמבּוּלה.
הגירוש והטבח, "שזיעזעו לא רק את יהודי הונגאריה ואת השכבות הטולראנטיות באוכלוסיה הנוצרית[1] אלא אפילו רבים באגף השולט של הימין[2]"[3] נחשבים למהלך הפתיחה בשואת יהודי הונגריה[4].
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-27 ביוני 1941 הכריזו ההונגרים מלחמה כנגד ברית המועצות והחלו בגיוס יהודים ובשילוחם מהונגריה למחנות עבודה ובמסגרת גיוס צבאי, בשירות העבודה. לאחר מספר שבועות כבשה הונגריה את קמניץ-פודולסקי. קצינים במשרד הפיקוח על הזרים בהונגריה הכינו עוד באביב 1941 תוכנית במסגרתה נועדו לגירוש לגליציה כ-100,000 יהודים חסרי אזרחות הונגרית שחיו בהונגריה.
הגירוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביולי 1941 החל מבצע הגירוש, ובו נכללו גם יהודים הונגרים שלא יכלו להוכיח את אזרחותם ההונגרית, בהיעדר מסמכים מתאימים. המשטרה ההונגרית גירשה כאלף יהודים מדי יום, במשך כשלושה שבועות, בקרונות משא, עד שמספר המגורשים הגיע לכ-16,000. יהודים אלה הובאו לקמניץ-פודולסקי ונמסרו לכוחות אס אס שהיו במקום, בפיקודו של פרידריך יקלן.
הטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בין 26 ל-29 באוגוסט 1941 נרצחו בקמניץ-פודולסקי כ-23,600 יהודים, בהם כ-10,000 יהודים תושבי העיר והיתר - יהודים הונגרים שגורשו בין היתר מאונגוור,[5] ברגסס,[6] חוסט,[7] בוצ'אץ'[8] ועוד. "מכלל 18,000 המגורשים מהונגאריה נשארו בחיים כאלפיים...אלה שהצליחו לחזור להונגאריה גוללו את פרשת הזוועה והרצח ההמוני"[9].
עצירת הגירוש והטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעלי קשרים עם הצמרת השלטונית הונגרית, יואל ברנד, ושמואל שפרינגמן, הפגישו בין "לשכת ההגנה", ארגון צדקה יהודי בראשות ג'ורג' פולגאר, לבין שר הפנים ההונגרי, רסטש-פישר[10][11]. לפגישה נילווה כעד, לאיוש שטרן, גיסו של ברנד, שברנד חילץ אותו ואת אשתו ממקום הריכוז של המגורשים. השר נחרד למשמע העדויות ועצר את הגירושים.
שבע רכבות שהיו בדרכן למקום הריכוז, מהן שתיים שכבר המתינו במעבר הגבול, Kőrösmező, שבו על עקבותיהן והגירוש פסק[12][13].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קמיניץ פודולסקי, באתר יד ושם
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ההונגרית
- ^ ההונגרי
- ^ ראנדולף ל' בראהאם, הטבח בקאמנץ-פודולסק ובדלווידק: פתיחה לשואה בהונגאריה, מחקרי יד ושם, קובץ ט', תשל"ג, ע"מ 112
- ^ "בראייה לאחור מסתבר שמעשי הטבח בקאמנץ-פודולסק ובדלווידק לא היו אלא פתיחה לשואה שפקדה את יהדות הונגאריה כעבור שנתיים ימים", ראנדולף ל' בראהאם, הטבח בקאמנץ-פודולסק ובדלווידק: פתיחה לשואה בהונגאריה, מחקרי יד ושם, קובץ ט', תשל"ג, ע"מ 130
- ^ הערך אודות אונגוור באנציקלופדיה של הגטאות
- ^ הערך אודות ברגסס באנציקלופדיה של הגטאות
- ^ הערך אודות הוסט באנציקלופדיה של הגטאות
- ^ הערך אודות בוצ'אץ' באנציקלופדיה של הגטאות
- ^ ראנדולף ל' בראהאם, הטבח בקאמנץ-פודולסק ובדלווידק: פתיחה לשואה בהונגאריה, מחקרי יד ושם, קובץ ט', תשל"ג, ע"מ 118
- ^ ראנדולף ל' בראהאם, הטבח בקאמנץ-פודולסק ובדלווידק: פתיחה לשואה בהונגאריה, מחקרי יד ושם, קובץ ט', תשל"ג, ע"מ 118
- ^ Braham, Randolf L, The Politics of Genocide The Holocaust in Hungary, New York: Columbia University Press, 1994, p-808
- ^ Braham, Randolf L, The Politics of Genocide The Holocaust in Hungary, New York: Columbia University Press, 1981, p-206
- ^
פרח ונר לישראל קסטנר, סרטון באתר יוטיוב, מתוך דברי דניאל ברנד, בנם של יואל ברנד והאנזי ברנד בטקס אזכרה לישראל קסטנר, 2013, בהסתמך על מידע המתועד ביד ושם, החל בדקה 07:20
