חוסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חוסט
Xуст
Hust gerb.png

סמל העיר
Hust synagogue.jpg
בית הכנסת המרכזי בחוסט, ב-2009
מדינה / טריטוריה Flag of Ukraine.svg  אוקראינה
מחוז Flag of Transcarpathian Oblast.svg  זקרפטיה
גובה 164 מטרים
תאריך ייסוד 1090
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

31,900‏  (נכון ל-2001)
קואורדינטות 48°10′53″N 23°17′52″E / 48.18139°N 23.29778°E / 48.18139; 23.29778קואורדינטות: 48°10′53″N 23°17′52″E / 48.18139°N 23.29778°E / 48.18139; 23.29778
אזור זמן UTC +1
http://www.khust.org

חוסט או הוסטאוקראינית ורוסית: Xусt, רומנית: Hust, סלובקית: Chust, בהונגרית: Huszt) היא עיר היושבת ליד הנהר חוסטץ במחוז זקרפטיה שבאוקראינה המערבית. היא משמשת כעיר הבירה של נפת חוסט. חוסט הייתה גם עיר הבירה של הרפובליקה קצרת הימים, קרפטו-אוקראינה.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם מיוחס כנראה לשם הנחל חוסטץ או חוסטיצה, הבא מן המילה הסלבית "חוסטקה" שמשמעותה "מטפחת". יש שמקשרים את שם העיר למרכיב מזון רומני מסורתי – חוסטי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר מוזכרת לראשונה בשם חוסת' בשנת 1329. טירתה נבנתה בשנת 1090 על ידי מלך הונגריה, לסלו הקדוש, כדי להגן על העיר מפני הקומנים. היא נהרסה במהלך הפלישה המונגולית להונגריה ב-1241 ונבנתה מחדש בשנת 1318 לערך.

ב-1458 כלא המלך מתיאש את דודו, מיהאי סילאגי בטירה. ב-1514, בהשפעתו של גיירגי דוז'ה ומרד האיכרים שלו בטרנסילבניה, נכבשה הטירה על ידי איכרים. ב-1526 האזור הפך לחלק מטרנסילבניה.

צבאו של פרדיננד הראשון כבש את העיר ב-1546. ב-1594 הרסו הטטרים את העיר, אולם הטירה נשארה בשלמותה. הטירה הושמה במצור מספר פעמים במהלך ההיסטוריה: ב-1644 על ידי הפולנים מצבאו של גיירג' רקוצי הראשון, ב-1657 שוב על ידי הפולנים וב-1661 עד 1662 על ידי העותמאנים ובני בריתם הטטרים. הרוזן פרנץ רדיי, הנסיך השליט בטרנסילבניה באותה עת, מת בטירה בשנת 1667. עצמאותה של טרנסילבניה הוכרזה בטירה בשנת 1703. הטירה הוכתה על ידי ברק ב-1766 ונשרפה, וב-1798 סופה העיפה את המגדל שלה ממקומו. היא לא נבנתה מחדש מאז.

ב-1910 מנתה חוסט 10,292 תושבים, רובם רוסינים. כמו כן היו גם הונגרים וגרמנים. עד חוזה טריאנון העיר הייתה שייכת להונגריה. לאחר מלחמת העולם הראשונה היא הועברה לרומניה ובהמשך לצ'כוסלובקיה ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה שוב פלשו אליה ההונגרים.

באוקטובר 1944 נכבשה העיירה בידי הצבא הסובייטי ובתושבים הגרמנים וההונגרים בוצע טרנספר.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2001 היו בחוסט 31,900 תושבים, מהם:

  • 28,500 (89.3%) אוקראינים
  • 1,700 (5.4%) הונגרים
  • 1,200 (3.7%) רוסים
  • 100 (0.4%) צוענים

אטרקציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1861 ייסד הרב משה שיק, הידוע בשם "המהר"ם שיק" את מה שהייתה אז הישיבה הגדולה ביותר במזרח אירופה, בעיירה חוסט. בישיבה היו למעלה מ-800 תלמידים.

רבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לזכר יהודי חוסט והסביבה שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון

בקהילת חוסט כיהנו רבנים חשובים, ששמם של רובם התפשט הרבה מעבר לגבולות הקהילה.

כרונולוגיה של רבני חוסט

  • בשנת תקע"ב (1812) קיבלה הקהילה הקטנה על עצמה, את הרב יעקב, יליד זידיטשוב, נכד הרב שמעלקע מניקלשבורג.
  • אחריו - הרב יעקב גוטליב מטוקאי.
  • בשנת תר"ה (1845) הרב מנחם א"ש, שהיה לאחר מכן רב העיר אונגוואר, לאחר פטירת אביו. נפטר בתר"ל (1870).
  • הרב שמואל שמעלקא קליין, מחבר הספר "צרור החיים". נפטר בתרל"ה (1875), בהיותו רב העיר סעליש.
  • משנת תרכ"א (1861) כיהן ברבנות המהר"ם שיק עד ליום פטירתו בשנת תרל"ה (1875).
  • אחריו כיהן הרב עמרם בלום, מחבר ספר שו"ת "בית שערים", כרבה של חוסט במשך שנתיים. נפטר בשנת תרס"ז (1907), בהיותו רב העיר ברט אויפאלו.
  • אחריו כיהן הרב יואל צבי ראטה, מחבר ספר שו"ת "בית היוצר", עד פטירתו בשנת תרנ"ג (1893).
  • אחריו כיהן הרב משה גרינוולד, מחבר הספר "ערוגת הבושם", עד פטירתו בשנת תרע"א (1911).
  • אחריו כיהן כרב בנו הבכור הרב אברהם יוסף גרינוולד, שלאחר מכן כיהן כרב העיר אונגוואר. נפטר בתרפ"ח (1927).
  • לאחריו כיהן הרב יוסף צבי דושינסקי (מאוחר יותר רב העדה החרדית בירושלים). נפטר בשנת תש"ט בירושלים, בזמן מלחמת השחרור, ונקבר בבית הקברות הסמוך למבנה שערי צדק הישן.
  • הרב האחרון היה הרב יהושע גרינוולד, נכדו של רבי משה גרינוולד. הוא כיהן ברבנות עד גירוש הקהילה לאושוויץ בשנת תש"ד (1944). הוא שרד את המלחמה והקים קהילה למען ניצולי השואה מחוסט בברוקלין. נפטר בשנת תשכ"ט, והובא לקבורה בהר המנוחות בירושלים. כיום חתנו, הרב פנחס דויד הורוביץ, מנהיג את הקהילה.

מלבד רבני העיר, היו בעיר מספר אדמו"רים חסידיים ובהם:

עוד רבנים מפורסמים היו בעיר בהם: הרב יעקב קטינא, מחבר ספר "רחמי האב".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]