פרידריך יקלן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יקלן בשבי הסובייטי, 1946

פרידריך אַוּגוסט יֶקֶלְןגרמנית: Friedrich August Jeckeln;‏ 2 בפברואר 1895, הורנברג, באדן - 3 בפברואר 1946, ריגה) היה קצין בכיר באס אס ופושע מלחמה נאצי, שהיה בין השאר אחראי ישירות למעשי הטבח בבאבי יאר ובטבח יער רומבולה ולרציחתם של רבבות יהודים במהלך השואה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנים מוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יקלן בא ממשפחה אמידה, והיה בנו של בעל מפעל. ב-1913 פנה ללימודים בפוליטכניון של קתן, אך עזב כעבור סמסטר אחד. ב-1913 גויס לשירות חובה בצבא. במלחמת העולם הראשונה שירת בתותחנים, וב-1915 קיבל דרגת סגן. הוא נפצע קשה בשנה הבאה, ולאחר התאוששותו עבר לחיל האוויר. על שירותו, זכה בצלב הברזל מדרגה שנייה וראשונה.

לאחר המלחמה, עבד יקלן כמנהל אחוזה ליד דנציג. הוא הצטרף גם לאחד הפרייקורפס, וב-1922 לארגון הלאומני 'המסדר הגרמני הצעיר', בו נותר במשך שנתיים. ב-1925 נעשה מובטל. הוא היה גם חבר במפלגת העם הגרמנית הלאומית, שהייתה חלק מהימין הקיצוני ברפובליקת ויימאר.

באס אס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 באוקטובר 1929 הצטרף יקלן למפלגה הנאצית (מס' חבר: 163,348) ובינואר 1930 התקבל לאס אס (מס' חבר: 4,367). כבר בסוף 1931 קודם לדרגת שטנדרטנפיהרר, או אלוף-משנה. בין ספטמבר אותה שנה לינואר 1933 עמד בראש גזרת האס אס IV, שבה נכללו מחוזות הנובר ושלזוויג הולשטיין. הוא היה מעורב בטרור פוליטי, ובמהלך 1932 ניסו אנשיו לרצוח את ראש העיר בראונשווייג מטעם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה, ארנסט בהמה, באמצעות פצצה. ביולי 1932 נבחר יקלן לציר ברייכסטאג. ב-4 בפברואר 1933, לאחר עליית הנאצים לשלטון, קודם לדרגת גרופנפיהרר. ב-20 ביוני מינה אותו ראש ממשלת מדינת בראונשווייג דיטריך קלאגס למפקד יחידות המשטרה והגסטאפו בשטחו. יקלן היה אחראי לעינויים ורציחות של מתנגדים פוליטיים רבים, כולל אחד-עשר מנהיגי שמאל שהוצאו להורג בריזנברג ב-4 ביולי 1933. ב-13 בספטמבר 1936 קודם לאוברגרופנפיהרר. הוא היה אחראי בפרעות שהתחוללו בבראונשווייג ובהנובר בליל הבדולח. ב-1940, הועבר לשמש כמפקד האס אס והמשטרה של דיסלדורף והסביבה. במהלך המערכה על צרפת, פיקד יקלן על חטיבה בדיוויזיית האס אס השלישית, ולאחר הניצחון הגרמני הוענקה לו דרגת גנרל במשטרה ב-26 ביולי 1940.

השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מברק ששלח יקלן ב-29 באוגוסט 1941, בו הוא מדווח כי "בסך הכל, כ-20 אלף יהודים חוסלו" בקמיניץ-פודולסקי.

לאחר תחילת מבצע ברברוסה ב-22 ביוני 1941, מונה יקלן למפקד האס אס והמשטרה של גזרת 'רוסיה-דרום', שכללה בעיקר את אוקראינה, ויחידותיו התקדמו בעקבות קבוצת ארמיות דרום. יקלן היה אחד מבכירי המעורבים בארגון וביצוע השואה: הוא היה אחראי לטבח ההמוני הראשון של יהודים במלחמה, בו נרצחו 23,600 איש ליד קמניץ פודולסקי בין ה-26 ל-28 באוגוסט. ב-29 וב-30 בספטמבר רצחו פקודיו אוטו ראש ופאול בלובל מאיינזצגרופה ג' 33,771 איש, רובם יהודים, בבאבי יאר שליד קייב. כ-17,000 אנשים נוספים הוצאו להורג ברובנו ובדניפרופטרובסק עד ה-12 באוקטובר. יקלן היה מעורב מאד בצד הארגוני של הרצח ההמוני, ודאג להקצות לכל אחת מהיחידות השונות תפקידים מוגדרים.

בנובמבר 1941 החליט היינריך הימלר להחליף בין יקלן לבין הנס-אדולף פריצמן, מפקד האס אס והמשטרה בארצות הבלטיות. פריצמן התקשה ליישם את פקודותיו של הימלר לרצוח את היהודים באזור עקב התנגדות המושל הינריך לוהזה, נציגו של אלפרד רוזנברג. כשיקלן הגיע, כבר השיג הימלר מאדולף היטלר פקודות שהעניקו לאס אס חופש פעולה. בשני ימים נפרדים - ה-30 בנובמבר וה-8 בדצמבר - טבחו אנשיו של יקלן כ-28,000 יהודים, רובם מגטו ריגה, בטבח יער רומבולה. גם אלף יהודים שגורשו מברלין נרצחו במקום, בניגוד להוראותיו המפורשות של הימלר, שכנראה הגיעו מאוחר מדי; יקלן ננזף בחומרה על כך. בתחילת 1942 הוא פיקד על 'מבצע קדחת הביצות' (Aktion Sumpffieber) שכוון נגד פרטיזנים בצפון בלארוס: בעוד ש-389 מאלה נהרגו בלחימה, עוד כ-10,000 אזרחים נרצחו, מתוכם 8,000 יהודים. בין פברואר לאפריל 1943 הוא ערך מבצע נוסף נגד פרטיזנים, 'קסם החורף' (Aktion Winterzauber), בו נרצחו עוד כ-12,000 אזרחים. כמו כן, בשטח השיפוט של יקלן פעל מחנה סלספילס - שהיה ממוקם 18 ק"מ מדרום לריגה - בו מתו כ-3,000 איש בין 1942 ל-1944.

סוף המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יקלן (משמאל, עומד) עומד למשפט יחד עם נאצים נוספים על פשעי מלחמה בריגה, 1946

ב-1 ביולי 1944 הוענקה לו דרגת גנרל בוואפן אס אס. בספטמבר מונה יקלן למפקד האס אס והמשטרה בבלגיה וצפון צרפת, בנוסף לתפקידו בארצות הבלטיות, והחזיק במשרה עד ה-18 בינואר 1945. ב-1 במרץ ניתן לו על הפיקוד על הגיס ההררי מס' 5 של הוואפן אס אס. בסוף המלחמה, נפל יקלן בשבי הצבא האדום. נערך לו משפט בפני בית דין צבאי סובייטי בריגה בין ה-26 בינואר ל-3 בפברואר 1946, ונגזר עליו פסק דין מוות בתלייה, שבוצע עוד באותו היום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]