משתמש:DarGR/טיוטה
. מפרש, הוא מבנה ארוג תלוי במתח שבין חוטי השתי והערב.
היסטוריה של מפרשים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המפרש הוא מוצר טקסטיל עתיק ששימש במגוון רחב של תרבויות ותקופות בהיסטוריה האנושית. היסטוריית המפרשים מהותית בהתפתחות האנושות, הכולל פיתוח כלי עבודה וטכניקות טקסטיל מוקדמות.
בעת העתיקה, כאשר באזורים בהם מרבית החיים היו מתרחשים בסביבה ימית או על שפת נהרות ואגמים, הספינות שימשו ככלי יומיומי והכרחי בשביל השגת מזון, דייג, תנועה [1]. כל אלה הם אלמנטים הכרחיים של הישרדות, לכן אנושות הגיעה לרעיון המפרש בשלבים מאוד מוקדמים של התפתחותה.
עדויות קדומות לשימוש במפרש מצויות במזרח אירופה (הים השחור) ובמסופוטמיה כבר בתקופה של 4300–6000 לפנה"ס. במסופוטמיה נמצאו כלים ימיים עשויים מעץ ומרסיסים, שמצוידים במפרשים, מה שמעיד על השימוש הרחב במפרשים בתקופה ההיא מחקרים ארכיאולוגיים מצביעים על חשיבותם של מפרשים במסופוטמיה ובמזרח התיכון, והם מצביעים על התפשטות השימוש במפרשים גם בתרבויות אחרות באזור כמו הפיניקים ותרבויות עבריות [2]
השימוש במפרש התפשט גם בתרבויות מאוחרות יותר, כגון מצרים העתיקה, בה התייחסות למפרש מתועדת משנת 3200 לפנה"ס.
תרבות מצרים העתיקה התייחסה למוות כחלק מהתהליך הטבעי של החיים, והאמינה בחיי הנצח לאחר המוות. הפרש היה סימבול מרכזי בתרבות המצרית העתיקה, מייצג את דרכו של הנשמה לעבור לעולם הבא לאחר המוות. בעלי מעמד גבוה ופרטים מרכזיים בחברה המצרית נקברו במפרשים גדולים ומפוארים, כדי להבטיח להם את חיי הנצח. מפרש באותה תקופה היה גם סמל למסע רוחני של האדם לאחר המוות, וסיפק לתרבות המצרית העתיקה מעגל של חיים ומוות המשלים זה את זה [3]
בתקופה של 1700-1900 לפנה"ס, בכרתים, כבר מצוי שימוש במפרשים בתור חלק מייצור טקסטיל בארמונות המלוכה, כגון בקונוסוס ובפיסטוס. לא נמצאו כלים לטוויה באותם אתרים ארכיאולוגים, לכן ארכיאולוגים משערים שהטוויה והאריגה של הבדים לא נעשו באותו מקום, ונראה כי דרושה הייתה סטנדרטיזציה ביצורם.
חפירות ארכיאולוגיות מצביעות שבתקופה של 600-1200 לפנה"ס, תרבויות ימיות כמו היוונית והפיניקית כבר השתמשו במפרשים למטרות תעשייתיות ומסחריות, בשילוב עם סירות מפרש לדיג ותנועה ימית. הפיניקים נודעו בידע הרב בסחר ימי ובניהול ספינות מעץ, אשר השתמשו בהן למסעות ימיים להפצת מצרכים ולמסחר עם מדינות רחוקות.
על ידי שימוש בספינות דייג, הפיניקים הצליחו לסחור בתוך ים התיכון ולהרחיב את גבולותיהם למדינות רחוקות כמו ספרד ואפריקה. הספינות שלהם הובילו אותם ליעדים מרוחקים וסייעו להם להקים מסלולי סחר רווחיים, תורמים לשגשוגם הכלכלי ולהשפעתם התרבותית בעולם העתיק [4]
חומרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביצירת מפרשים בעת העתיקה השתמשו בחומרים טבעיים וזמינים באזורים המקומיים והמתאימים לייצורם. לדוגמה, השתמשו בעץ לייצור חלקי המסגרת של המפרש, כמו עץ אורן, אגוז, אלון, שהיו נפוצים באזורים ייצור הספינות. חומרים כמו עור נמצאו שימושם כדי לייצר את חלקי המפרש הגמישים והמרכזיים. כמו כן, השתמשו בחומרים טבעיים כגון עורות חיות או סיבי צמחים לייצור חבלים ופיקוד כדי לחבר את חלקי המפרש לספינה [5]
אריגת מפרש[עריכת קוד מקור | עריכה]
כדי להניע סירה ארוכה על פני המים, דרוש מפרש באורך 120 מטר מרובע.[6]
באותה תקופה השתמשו בנולי משקולות ברוחב מוגבל, לכן בכדי להגיע לגדלים הדרושים של בד היו אורגים את המפרשים בחלקים ומחברים אותם יחד. באותה תקופה החלו להתפתח טכניקות ושיטות ייצור סטנדרטיות כדי לייצר מפרשים איכותיים ואמינים במיוחד.
הסטנדרטיזציה בייצור המפרשים כללה נורמות והוראות ברורות בנוגע לחומרים שיש להשתמש בהם, למידות המדויקות של המפרש, לטכניקות הייצור המתקדמות, ולבדיקות איכות של המוצר הסופי. הסטנדרטיזציה הקדומה יצרה יכולת לייצר מפרשים באיכות גבוהה יותר ובמידה מדויקת יותר, מה שהבטיח יכולת תפקוד יעילה יותר של הספינות במים ובטיחות של תנועה ימית בכך שהופחת הסיכון לתקלות בעת השימוש בהם. בנוסף, הסטנדרטיזציה תרמה להפחתת העלויות בייצור ולשיפור יחסי העלות-תועלת בעסקי התעשייה הימית.
כאמצעי תקשורת ימי, המפרשים יכלו לשמש לנסיעות ארוכות יחסית ולקשר בין תרבויות ואזורים שונים. סטיבן סי. ג'ט מציין שהתקשורת הימית יכולה להיות אחד המרכיבים החשובים ביותר של רשת הקשרים האנושית בעת העתיקה, והתנועה הימית יכולה להיות מרכזית להבנת התפתחות התרבות וההיסטוריה של אנושות. [7]
בשנות 700-1100 לספירה נמצאו עדויות בתרבויות וויקינגים, בגרמניה וסקנדינביה על שימוש בצמר ופשתן לצורך אריגת מפרשים. בתרבויות האלה אנחנו רואים שימוש בחוטים דקים לייצור בדים מאוד צפופים וחזקים.
המצאת המפרש מהווה חלק בלתי נפרד מהתרבות האנושית כולה, משקפת את החכמה והידע של האנושות בתקופות שונות ומספקת מבט ייחודי לתהליכי התפתחות היסטוריים בתוך החברה. למשל: השימוש במפרש מעיד על החשיבות של התקשורת הימית בין תרבויות שונות, כמו גם על מיקומן הגיאוגרפי והשליטה בהן.
דוגמאות מן המזרח התיכון, כגון מסופוטמיה, כנען, ומצרים, מציגות כיצד הספינות שימשו כחלק בלתי נפרד מחיי היומיום והכלכליים של התרבויות הללו. השימוש בספינות ובמפרשים היה לא רק עיסוק יומיומי, אלא גם תרם לפיתוח ולתקשורת בין תרבויות שונות באזור. דרך הסחר הימי, הועברו בין התרבויות העתיקות במזרח התיכון, מוצרים, טכנולוגיות, ורעיונות מתרבויות אחרות במזרח ובמערב, וכך תרמו להתפתחותן הכלכלית והתרבותית[8]
השימוש בספינות בעידן העתיק הפך להיות המנוע המרכזי לפיתוח הסחר הבינלאומי ולהתפתחות כלכלית. הסחר הימי והתקשורת הימית הפכו לכלים מרכזיים בתהליך הגלובליזציה של העולם העתיק, והביאו להשפעות תרבותיות עמוקות. הסחר הביא להתערבות בין תרבויות שונות, להתפתחות של מערכות כלכליות משותפות, ולהעברת טכנולוגיות, אמנות, ורעיונות ממקום למקום [1]
בנוסף, השימוש בספינות השפיע גם על היבטים פוליטיים וצבאיים. הקשר הימי התרחב והתעצמה, וביניהם התרחשו קרבות וקונפליקטים פוליטיים ששיחקו תפקיד מכריע בהיסטוריה של התרבויות העתיקות. השלטון בים היה מפתח לשלטון על כלכלות ואזורים אסטרטגיים.
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
- ^ 1 2 Carter, Robert, Watercraft, A companion to the archaeology of the ancient Near East., 2012, עמ' 347–354
- ^ וסר, אדמונד ס., תולדות יצירתו של האדם., תל אביב: עם עובד, 1983
- ^ D Vanhulle, Boat symbolism in predynastic and early dynastic Egypt: an ethno-archaeological approach, Journal of Ancient Egyptian Interconnections 17, March 2018
- ^ Mark Cartwright, Trade in the Phoenician World, World History Encyclopedia, 01.04.2016
- ^ Greenhill B., Morrison J. S, The Archaeology of Boats & Ships: An Introduction, Conway: Maritime Press, 1995
- ^ Dance A., Textile Archaeologists: Ancient Weave & Tapestry, Kohan Textile Journal, 11.09.2019
- ^ Jett S. C., Ancient Ocean Crossings: Reconsidering the Case for Contacts with the Pre-Columbian Americas., University Alabama Press, 2017
- ^ Paine, The Sea and Civilization: A Maritime History of the World, New York: Knopf, 2013