משתמש:Gilgamesh/רפואה צבאית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה ורקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ידע תאורטי ברפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיסון נגד טיפואיד במלחמת העולם הראשונה

הידע התאורטי של רופאים בתחילת המאה ה-20 היה נרחב למדי. רודולף וירכו הניח את היסודות לפתולוגיה, המדע שחוקר את המחלות ובמיוחד את הרעיון הבסיסי שאת המחלה יש לאתר ברמת התא הבודד או הרקמה הספציפית.

אמנם אנטיביוטיקה התגלתה רק אחרי המלחמה, הרופאים הכירו את חשיבות התאוריה החיידקית לפיה חיידקים הם אלה שאחראים למחלות זיהומיות. תאוריה זו החליפה תאוריות קודמות כמו תאוריית הבריאה הספונטנית וארבע הליחות שהיו נפוצות לפניה. תאוריות אלה הוכחו כשגויות בסדרת ניסויים, החשובים שבהם בוצעו על ידי לואי פסטר במחצית השנייה של המאה ה-19.

היסודות לניתוח סטרילי הונחו על ידי פרופ' ג'וזף ליסטר מהממלכה המאוחדת ב-1867. ליסטר השתמש בפנול (חומצה קרבולית) כדי לעקר את העור מחיידקים לפני הניתוח. את ההסבר המדעי נתן פרופ' רוברט קוך מגרמניה ב-1876 שתיאר את הקשר בין חיידקים למחלות וקבע את ארבעת העיקרים של קוך. המיקרוסקופ שימש, אמנם, לחקר תאים מזה מאות שנים, אך פיתוחים חשובים באופטיקה ובהיסטוליוגיה (תורת הרקמות) הגדילו את טווח השימוש בו. הפיתוח ההיסטולוגי החשוב שקרה כמה עשרות שנים לפני פרוץ המלחמה הוא גילוי הצביעה ההיסטולוגית. הצביעה נחוצה לשם זיהוי התאים השונים מתחת למיקרסקופ. לקראת פרוץ המלחמה שתי צביעות היו בשימוש:צביעה יציבת חומצה שמאפשרת לאבחן מיקובקטריה שגורמות לשחפת בשנת 1882 - מחלה נפוצה באותה תקופה וצביעת גראם בשנת 1884.[1]

בנוסף לחומרי חיטוי השתמשו הרופאים בשתי תרופות: אטוקסיל (Atoxyl) לטיפול במחלת השינה וסלוורסן (Salvarsan) לטיפול בעגבת. שתי התרופות הן על בסיס ארסן ויכולות להיות לרעילות. השימוש בהן לטיפול בבני אדם הופסק לאחר גילוי פניצילין. עם זאת, באותה תקופה זה היה הטיפול היעיל היחיד למחלות אלה.

בנוסף, חיסונים שהומצאו עוד במאה בשלהי המאה ה18 (החיסון הראשון הומצא על ידי אדוארד ג'נר בשנת 1796 נגד אבעבועות שחורות). החיסונים קיבלו דחיפה במחצית השנייה של המאה ה-19. חיסונים חיסונים חשובים היו זמינים לרופאים במהלך המלחמה: חיסון נגד כולרה - מחלת מעים קשה המתפשטת דרך מאגרי מים (הומצא בשנת 1880 על ידי לואי פסטר), חיסון לכלבת (הומצא בשנת 1885 על ידי לואי פסטר ואמיל רו), חיסון נגד טטנוס (הומצא בשנת 1890 על ידי אמיל אדולף פון ברינג) - מחלה קשה הגורמת לשיתוק על ידי חדירת חיידקים אנאירובים לתוך הפצע וחיסון נגד טיפואיד (טיפוס הבטן) - מחלת מעיים קשה שיכולה להסתיים במוות. את החיסון הזה המציאה קבוצת חוקרים בראשות אלמורת' רייט, ריכרד פייפר ווילהלם קול בשנת 1896.[2]

מכשור רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזרה ראשונה - ציוד של חובש: [1]

תרופות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתגרים הספציפיים לפי חזית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלות טרופיות - אפריקה

מחלות במזרח הרחוק

תעלות - חזית המערב

תעלות ותנועה - חזית המזרח

Typhus Fever on the Eastern Front in World War I


טורקיה: גליפולי, סיני, א"י ומסופוטמיה

https://history.ucsd.edu/_files/undergraduate/honors-theses/hillman-christian-a-crust-of-bread-for-the-love-of-god-the-ottoman-homefront-in-wwi.pdf

רפואה בים - תפקיד הפינוי הימי, לבדוק חדרי ניתוח בספינות, ספינות בית חולים.

המצב בבלקן - חזית יוון-בולגריה-טורקיה

The defining features and hardships of the Salonika Campaign

החזית הסרבית - קריסה

החזית האיטלקית

POW

https://www.bl.uk/world-war-one/articles/prisoners-of-war

https://encyclopedia.1914-1918-online.net/article/prisoners_of_war

מבנה של שירותי רפואה לפי צבאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

https://www.dijaspora.gov.rs/en/dr-vojislav-subotic-patriot-scalpel/

אלכסנדר פטרוביץ', דוכס אולדנבורג - הקרפ"ר הרוסי.

EN:David Bruce (microbiologist) - הקרפר האנגלי

פציעות קרביות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיצוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גז[עריכת קוד מקור | עריכה]

נזק קר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פציעות פסיכיאטריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

PTSD

מחלות שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגפות[עריכת קוד מקור | עריכה]

https://malariajournal.biomedcentral.com/articles/10.1186/1475-2875-13-497

מחלות של תעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

trench foot trench nephritis

שימוש לרעה בסמים ובחומרים ממכרים על ידי החיילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פגיעה עצמית

עישון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עישון היה מקובל באירופה ובארה"ב עוד לפני מלחמת העולם השנייה ונזקיו לא היו ידועים בזמנו.[3] בבריטניה הסיגריות צברו פופולאריות והחליפו צורות עישון אחרות שהיו מקובלות במאה ה-19 בעוד שבמדינות אחרות המשיכו בעישון סיגרים ומקטרת. היות שהעישון היה פופולארי עוד לפני פרוץ המלחמה הוא התפשט גם בין החיילים. כך למשל 96% מהחיילים הבריטים עישנו סיגריות באופן קבוע לאחר מספר חודשים במדים. עישון זכה לעידוד מצד הרשויות ואף היו כלולים במנות הקרב שקיבלו החיילים. המנה היומית שקיבלו החיילים מהרשויות השתנתה בין המדינות. כך למשל החיילים הבריטים קיבלו כ60 גרם טבק ליום והצרפתים כ-20 גרם. החיילים הגרמנים קיבלו מגוון רחב יותר של מוצרי טבק - 2 סיגרים או 2 סיגריות ליום. לחיילים הגרמנים הייתה אפשרות לבחור גם בטבק בתפוזרת. היות שהגרמנים והאוסטרלים לא יכלו לייבא את מוצר הטבק מחוץ לאירופה, הם קיבלו אותו בעיקר בבולגריה החיילים הרוסים נהגו לעשן מוצק טבק בשם "מחורקה" - תחליף זול לטבק. את המחורקה עישנו במקטרת או בסיגריות מגולגלות ביד. הרשויות עודדו את צריכת הטבק בגלל האפקט המרגיע שלו, במיוחד נוכח זוועות המלחמה. הרשויות אפילו עודד את הציבור לטרום כסף לרכישת טבק או שליחת מוצרי לחזית בדומה למוצרים אחרים.[4]

פיצויים, קצבאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מה קרה לחיילים נכים במדינות חדשות. מקרה של פולין. מקרה של פלדמרשל אוסטרי.

https://www.historyextra.com/period/first-world-war/world-war-one-first-disabled-disability-history-plastic-surgery/

פיתוחים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלסטיקה פרוטזה

מתקנים רפואיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית חולים צבאי, תאגד בית חולים שדה. לוגיסטיקה של פינוי רפואי. אמבולנס

סטטיסטיקה של שרידות לאחר פציעה וניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעת הגזע על קבלת טיפול רפואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שחורים לא חשים כאב" - לבדוק אם היה קשר למלחמה

יחס לשבויים מלאום אחר, אתניות אחרת, הענקת טיפול רפואי

רופאים שחורי עור או אחים וכו'

נשים בשירותי רפואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

https://geoffreykayemuseum.org.au/rareprivilege/no-place-for-women/

מורשת[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעה תרבותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Thomas Scotland and Steven Heys (ed), War Surgery 1914-18, Helion & Company 2012

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Thomas Scotland and Steven Heys, p. 117
  2. ^ The College of Physicians of Philadelphia, The History of Vaccines
  3. ^ [The Lancet, 3 October 1914, p. 857 מאמר בלנסט _ לא בדוק
  4. ^ 1914-1918-online. International Encyclopedia of the First World War