אמיל אדולף פון ברינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אמיל אדולף פון ברינג

אמיל אדולף פון ברינג (גרמנית: Emil Adolf von Behring‏; 15 במרץ 185431 במרץ 1917), היה פיזיולוג גרמני, חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1901 על פיתוח טיפול אנטי-רעלן נגד דיפתריה וחיסון נגד טטנוס.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברינג היה בן מנישואיו השניים של אביו, מורה בית ספר, לו היו 13 ילדים. כיוון שהוריו לא היו יכולים לממן את לימודיו, ברינג למד רפואה בין השנים 18741878 במכללה הרפואית הצבאית בברלין והתחייב לשירות צבאי תמורת לימודים אלה [1]. הוא שירת כרופא צבאי. בשנת 1888 החל לעבוד במכון להיגיינה בברלין, תחת הנהלתו של רוברט קוך. בשנת 1894 התמנה לפרופסור להיגיינה באוניברסיטת האלה (Halle). בשנת 1895 עבר ללמד כפרופסור להיגיינה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת מרבורג, שם עבד במשך שארית חייו. לאחר שנת 1901 הידרדר מצב בריאותו של ברינג והוא התמקד במחקר בשחפת והפסיק להרצות.

ברינג גילה את האנטי-רעלן של הדיפתריה ופיתח שיטות מחקר חדשות לחקר החיסון. הוא זכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1901 על פיתוח הטיפול בנסיוב נגד דיפתריה (מחקר שביצע יחד עם אמיל רו) וחיסון נגד הטטנוס. מחלת הדיפתריה היוותה בעיה רפואית קשה באירופה במאה התשע-עשרה ופגעה בעיקר בילדים. טטנוס היה הגורם העיקרי למוות במלחמות וגרם למותם של פצועים רבים.

בנימוקי הפרס נאמר כי הוא מוענק לברינג "על עבודתו בתחום הטיפול באנטי-רעלן, במיוחד נגד דיפתריה, שבאמצעותו הוא פרץ דרך חדשה בתחום מדע הרפואה וכך שם בידו של הרופא כלי נשק מנצח נגד חולי ומוות."

ברינג נפטר במרבורג ב-31 במרץ 1917. החברה הגדולה בעולם לייצור מכשירי מעבדה רפואיים וציוד אבחוני אחר, נקראת על שמו של ברינג, Dade Behring' ותחילתה בחברה שייסד ברינג בעיר מרבורג, לאחר זכייתו בפרס הנובל. אוניברסיטת מרבורג מעניקה עד היום פרס על שמו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ד"ר אליזבטה לוין, תאומים שמימיים, השראה, 2009. אודות ברינג: ע.86-71.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]