משתמש:Goath/טיוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

המשרת [הכותרת המלאה היא "המשרת של לי דניאל"] הוא סרט דרמה אמריקאית היסטורי שיצא לאקרנים בשנת 2013 בהפקה ובימוי של לי דניאלס ונכתב על ידי דני סטרונג. הסרט נכתב בהשראת המאמר של וויל הייגוד שפורסם בעיתון הוושינגטון פוסט "A Butler Well Served By Elections". מבוסס באופן רופף על חייו האמיתיים של יוג'ין אלן, בכיכובו של פורסט ויטאקר כססיל גיינס, אפרו אמריקני שחזה באירועים פוליטיים וחברתיים חשובים במאה ה-20 במשך 34 השנים בהן עבד כמשרת בבית הלבן. לצד ויטאקר, בסרט מופיעים כוכבים רבים כגון אופרה ווינפרי, ג'ון קיוזאק, ג'יין פונדה, אלכס פטיפר, קובה גודינג ג'וניור, טרנס הווארד, לני קרביץ, ג'יימס מרסדן, דיוויד אוילאו, ונסה רדגרייב, אלן ריקמן, ליב שרייבר, רובין וויליאמס, מינקה קלי, מריה קרי וקלרנס וויליאמס השלישי. בנוסף, היה זה הסרט האחרון שהופק על ידי לורה זיסקין, שנפטרה בשנת 2011. הסרט שוחרר לאקרנים על ידי החברה "The Weinstein Company" בתאריך 16/8/2013.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 ססיל גיינס הזקן נזכר בסיפור חייו בעודו מחכה בבית הלבן לנשיא שזה עתה נחנך.

בשנת 1926, בגיל שבע, גיינס גדל במטע כותנה במייקון, ג'ורג'יה. כשבעל החווה אונס את אימו של ססיל, אביו מתעמת עמו ונהרג. ססיל נלקח על ידי אב הבית של האחוזה, שמלמד אותו את תפקיד המשרת. בשנת 1937, בגיל שמונה-עשרה, ססיל עוזב את המטע. מרוב רעב וייאוש, הוא פורץ למאפייה של בית מלון. רב המשרתים הזקן, מיינרד, מרחם על ססיל ונותן לו עבודה. מיינרד מלמד את ססיל את רזי המקצוע וכישורים בין-אישיים, ואף ממליץ עליו למשרה במלון בוושינגטון הבירה. בעודו עובד שם, ססיל פוגש את מריס גלוריה, ולזוג נולדות שני בנים: לואיס וצ'רלי. בשנת 1957 ססיל מוצא עבודה בבית הלבן בזמן כהונתו של דוויט ד. אייזנהאואר. המלצר הראשי של הבית הלבן, פרדי פאלוס, מכיר את ססיל לרב המשרתים קרטר ווילסון ולשותפו ג'יימס הולוואי. ססיל חוזה בנחישותו של אייזנהאואר להשתמש בחיילים על מנת לאכוף את ביטול ההפרדה הגזעית בבתי ספר ואוניברסיטאות ומאוחר יותר בפתרונו הצבאי בתיכון ליטל רוק שבארקנסו.

לואיס, בנו הבכור של ססיל, הופך לסטודנט באוניברסיטת פיסק שבטנסי, למרות שססיל חושב שדרום ארה"ב הוא מקום אלים מדי. לואיס מצטרף לתוכנית שמונהגת על ידי אקטיביסט מועידת מנהיגות נוצרית דרומית, ג'יימס לאוסון, שמובילה אותו ל"ישיבה לא אלימה" בארוחת ערב המעודדת בידול בין שחורים ללבנים, שם הוא נעצר. גלוריה, אשתו את ססיל, המרגישה שהוא נותן עדיפות לעבודתו על פניה, מתמכרת לאלכוהול. בשנת 1961, לאחר שנבחר הנשיא ג'ון פ. קנדי, לואיס ואחרים מותקפים על ידי חברים מכת הקו-קלוקס-קלאן, בעת שהם רוכבים למען החופש לברמינגהם, אלבאמה. לואיס משתתף במסע הצלב של ילדי ברמינגהם, שם יש שימוש בכלבים ותותחי מים על מנת לעצור את הצועדים, אחד ממעשי התנועה שעוררו בקנדי את ההשראה לספק כתובת לאומית שהציעה את חוק זכויות האזרח בשנת 1964. קנדי נרצח מאוחר יותר. ממשיכו, לינדון ב. ג'ונסון, מחוקק את החקיקה. כמעשה של רצון טוב, ג'קי קנדי מעניקה לססיל אחת מעניבותיו של הנשיא לשעבר.

לואיס לוקח חלק בצעדת סלמה, התנועה לזכויות השחורים להצביע, אשר עודדה את נשיא ארצות הברית דאז ג'ונסון לדרוש מהקונגרס לקדם חקיקה הקובעת כי לשחורים ינתנו זכויות הצבעה. ג'ונסון אף נותן לססיל אטב עניבה.

בסוף שנות השישים, לאחר ההתנקשות בפעיל זכויות האזרח מרטין לותר קינג ג'וניור, לואיס מספר למשפחתו שהוא הצטרף לתנועת הפנתרים השחורים. ססיל מורה ללואיס ולבת זוגו לעזוב את ביתו, ולואיס נעצר בשנית. ססיל שומע על תוכניתו של הנשיא ריצ'רד ניקסון לדכא את תנועת הפנתרים השחורים.

צ'רלי, בנו הצעיר של ססיל, מגלה ללואיס שהוא מתכנן להתגייס למלחמה בוייטנאם. לאחר שהוא מתגייס, צ'רלי נהרג ונקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון. כאשר הפנתרים השחורים מתחילים לבצע פעולות אלימות, לואיס עוזב את הארגון וחוזר לקולג', ומסיים תואר שני במדעי הפוליטיקה ולבסוף רץ לבחירות כחבר קונגרס, למרות שססיל עדיין חש טינה כלפיו.

ססיל מתעמת שוב ושוב עם הממונה עליו בנושא חוסר שוויון בשכר ובקידום העובדים הלבנים לעומת השחורים. בתמיכת הנשיא רונלד רייגן, ססיל מנצח, והמוניטין שלו גדל עד לנקודה בה הוא ואשתו מוזמנים על ידי רייגן כאורחים לארוחת ערב מחוזית. ססיל מתחיל להרגיש לא בנוח עם החלוקה לגזע בבית הלבן. לאחר שהוא חוזה בסירובו של רייגן להטיל סנקציות כלכליות על משטר האפרטהייד של דרום אפריקה, הוא מתפטר. גלוריה מפצירה בססיל לתקן את מערכת היחסים שלו עם לואיס. כשהוא מבין שמעשי בנו הם הירואיים, ססיל מפגין לצד בנו במחאה כנגד משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. הם נעצרים ונכלאים ביחד.

בשנת 2008 גלוריה נפטרת זמן קצר לפני שברק אובמה נבחר כנשיא האפרו-אמריקני הראשון. חודשיים, שבועיים ויום לאחר מכן, ססיל מתכונן לפגוש את הנשיא שזה עתה נבחר, בעודו לובש את פריטי הלבוש שהוא קיבל מקנדי וג'ונסון. סטיבן וו. רוצ'ון ניגש אל ססיל ואומר לו שהנשיא מוכן לקבל אותו. כשרוצ'ון מתכונן להוביל אותו אל החדר הסגלגל, ססיל אומר לו שהוא יודע את הדרך.

צוות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פורסט ויטאקר כססיל גיינס הבוגר, הדמות הראשית בסרט. אדם שמקדיש את חייו לעבודתו כשכיר בבתי אחרים. מייקל רייני ואמל אמין מגלמים את הדמויות בגילאים 8 ו-15 בהתאמה
  • אלייז'ה קלי כצ'רלי גיינס, בנו הצעיר של ססיל. אייזק וויט מגלם את הדמות בגיל 10
  • אלכס פטיפר כתומס ווסטפול, בעל המטא האלים שאנס את אמו של ססיל והרג את אביו
  • דיוויד באנר כארל גיינס, אביו של ססיל
  • אדריאן לינוקס כג'ינה, אשתו של הווארד
  • קלרנס וויליאם השלישי כמיינרד, משרת זקן שחונך את ססיל ומלמד אותו את רזי המקצוע
  • קולמן דומינגו כפרדי פאלוס, רב המלצרים בבית הלבן
  • ג'יימס דומונט כשרמן אדאמס, ראש הסגל של הבית הלבן בימי אייזנהאואר
  • רוברט אברדין כהרברט בראונוול ג'וניור, פרקליט המדינה בזמן כהונתו של אייזנהאואר
  • אלכס מיינט כה. ר. הלידמן, ראש הסגל של הבית הלבן בימי ניקסון
  • קולין ווקר כג'ון אהריקמן, יועצו של ניקסון


הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

התסריט של דני סטרונג נכתב בעקבות המאמר של וויל הייגוד בעיתון "וושינגטון פוסט" - A Butler Well Served by This Elections. הפרוייקט קיבל גיבוי התחלתי בתחילת שנת 2011, כשהמפיקות לורה זיסקין ופאם וויליאמס יצרו מגע עם שיילה ג'והנסון במטרה להשיג מימון התחלתי לסרט. לאחר שקראה את התסריט של דני סטרונג, ג'והנסון תרמה מימון ראשוני של 2.7 מליון דולר לפני פנייה לכמה תורמים אפרו אמריקנים. למרות זאת, לורה זיסקין נפטרה מסרטן ביוני 2011, ובתוך כך נשארו הבמאי דניאלס והמפיקה השותפה הילרי שור לחפש משקיעים נוספים.

הם התחילו עם קסיאן אלווס, איתו הם עבדו לפניכן על הסרט "נער הנייר". אלווס הצטרף לרשימת המפיקים, והחל לגייס תרומות לסרט. באביב 2012 אייקון יו. קיי. (Icon U.K) חברת מימון והפקה בריטית הבטיחה להוסיף 6 מליון דולר. לבסוף הסרט גייס את התקציב הדרוש, בגובה 30 מליון דולר מ-41 מפיקים ומפיקים בפועל שונים, כולל ארל וו. סטפורד, הארי י. מרטין ג'וניור, ברט ג'והנסון מייקל פינלי ובאדי פטריק. לאחר מכן, כשהפקת הסרט החלה ויינשטיין ושות' לקחו בעלות על רשות ההפצה של הסרט.

היתכנה אפשרות לשינוי שמו של הסרט, היות וחברת הסרטים וורנר ברוס טענה בפני איגוד הקולנוע האמריקאי טענו שבבעלותם סרט אילם קצר משנת משנת 1916 שאבד שנושא את אותו השם. המקרה נפתר כאשר האיגוד העניק לחברת ויינשטיין את הרשות להוסיף את שמו של דניאלס בתחילת השם, בתנאי ששמו יהיה בגודל של 75% מגודל הכותרת. בתאריך 23/6/2013 המפיץ פרסם פוסטר המציג את הסרט בשם "המשרת של לי דניאלס".

צילום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרינציפל פוטוגרפי (Principal photography) החלו בצילומים ביוני 2012 בניו אורלינס. הפקה קבעה בתחילה לסיים בתחילת אוגוסט 2012, אך עוכבה בגלל הוריקן אייזק.

ביקורות ורווחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רווחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף השבוע עם יציאת הסרט הרווחים מ"המשרת" היו 24.8$ מיליון[1][2]. במהלך היותו מוצג בקולנוע הוא הרוויח 116.6$ מיליון בארצות הברית וקנדה ו51.1$ מיליון בשאר העולם.

דעת המבקרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשרת קיבל בעיקר ביקורות חיוביות ממבקרים. באתר Rotten Tomatoes זכה לדירוג של 71% לאחר 175 ביקורות. באתר נכתב כי הסרט "מצמרר ומרגש" וכי השחקנים שיחקו באופן יוצא מן הכלל. באתר Metacritic קיבל הסרט דירוג של 66 מתוך 100.

הסרט קיבל ביקורת מאוד חיובית מהמבקר אבנר שביט מוואלה![3] וגם בפורטל הסרטים הישראלי seret.co.il זכה המשרת לביקורת אוהדת מאת המבקרת סביון איינשטיין אשר כתבה בין היתר כי "המשרת הוא נס קולנועי..." ו-"כל ביקורת עד מהרה גוועת לאור השפעתו של הסרט ובזכות הקאסט המופלא..."[4]

בנוסף לכל העיתונים והפורומים שהיללו את המשרת עם יציאתו לאקרנים התרגש עד דמעות גם נשיא ארצות הברית ה44 ברק אובמה מהסרט, ואמר כי הוא "בכה מהמחשבה לא רק על המשרתים שעבדו כאן בבית הלב, אלא גם על דור שלם של אנשים שהיו מוכשרים וחכמים ובגלל חוקי ג'ים קרואו ואפליה גזעית דרכם בחיים נחסמה"[5].

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט וצוותו היו מועמדים ל52 פרסים בהם לא זכו ול18 בהם זכו. בין הפרסים ישנן שתי מועמדויות לפרסים מארגון באפט"א הבריטי, שלוש מטעם פרס בחירת הקהל, שתי זכיות וביניהם "הבמאי הטוב ביותר" מטעם פסטיבל הסרטים ההוליוודי ועוד מינויים רבים אחרים.


דיוק היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליאנה דוקטרמן, כתבת בTime האמריקאי, תיארה את הסרט כלא נאמן לחלוטין למציאות. היא כתבה כי "אלן נולד בחווה בוירג'יניה ב1919, לא בג'ורג'יה... בסרט ססיל גיינס גדל בשדה כותנה במייקון (ג'ורג'יה), כאשר משפחתו נכנסת לקונפליקט עם החקלאים הלבנים שהם עובדים עבורם. מה שקרה להוריו בשדה הכותנה הוסף בשביל האפקט הדרמטי... למרות שמתח בין ענייני זכויות אדם בין אב וילד מתדלקים הרבה מהדרמה בסרט, צ'ארלס אלן לא היה האקטיבסט הקיצוני שדמותו בסרט משחקת"[6].

ביקורת נוספת כוונה אל הדיוק של הסרט בהצגתו את נשיא ארצות הברית לשעבר רונלד רייגן. הביקורת העיקרית היא כי הסרט הציג את רייגן כאדיש לזכויות אדם ומתעלם לחלוטין מהעובדים השחורים בבית הנשיא. לטענת בנו של רונלד רייגן, מייקל רייגן, "הסיפור האמיתי של משרת הבית הלבן הוא כלל לא גזעני. אלו ליברלים מהוליווד שרוצים להאמין משהו לגבי אבי שלעולם לא היה נכון." [7][8]מעביר ביקורת נוסף בנושא הוא פול קנגור, אחד מהביוגרפים של הנשיא רייגן. קנגור אמר, "רונלד רייגן נגעל מהאפרטהייד, אך הוא גם רצה לוודא שאם שלטון האפרטהייד בדרום אפריקה יפול הוא לא יוחלף על ידי שלטון מרקסיסטי טוטליטריסטי בשיתוף פעולה עם מוסקבה וקובה שיקח את הדרום אפריקאים באותה הדרך בה נשבתו אתיופיה, מוזמביק, ו, כן, קובה [...] אם הסרט מסרב להתמודד עם הסוגייה הזו באופן מאוזן, הוא לא צריך לעסוק בה בכלל."[9]

המבקר הפוליטי בן שפירו כתב: "אין שאלה לגבי זה שהסרט מלא באי דיוקים היסטוריים. למשרת יש קשר אפסי לחומר עליו הוא מבוסס, חיי משרת הבית הלב ג'ין אלן, מלבד העובדה שהדמות הראשית בסרט ואלן היו שניהם משרתים שחורים בבית הלבן. הדמות הראשית בסרט, ססיל גיינס, רואה את אביו נרצח ואמו נאנסת על ידי בעל אדמה לבן; זה לא קרה לאלן. לדמות הראשית בסרט יש שני ילדים, אחד שהולך למלחמת ויאטנם, השני נעשה פעיל זכויות אדם; לאלן היה רק בן אחד."[10]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kilday, Gregg (August 18, 2013). "Box Office Report: 'The Butler' Tops the Field With $25 Million". The Hollywood Reporter. Retrieved August 19, 2013.
  2. ^ Mendelson, Scott (August 18, 2013). "Weekend Box Office: 'The Butler' Opens To $25m, 'Kick-Ass 2', 'Jobs', And 'Paranoia' Crash". Forbes. Retrieved August 19, 2013.
  3. ^ שביט, אבנר (3 באוקטובר, 2013). https://e.walla.co.il/item/2682430
  4. ^ Einstein, Savion (October 10, 2013). 1=http://www.seret.co.il/critics/moviereviews.asp?id=1410S
  5. ^ Child, Ben (August 28, 2013). "Barack Obama 'teared up' watching Oscar-tipped drama The Butler". The Guardian.
  6. ^ Dockterman, Eliana (August 16, 2013). "The True Story of The Butler: Fact vs. Fiction in Lee Daniels' The Butler". Time.
  7. ^ Bond, Paul (August 26, 2013). "President Reagan's Son Attacks 'Lee Daniels' The Butler'". The Hollywood Reporter. Retrieved August 28, 2013.
  8. ^ "The Butler falsely portrays Ronald Reagan as racist, says son". The Guardian. August 29, 2013. Retrieved September 1, 2013.
  9. ^ "Lee Daniels' 'The Butler': Reagan Biographers Slam President's Portrayal". Hollywood Reporter.com. August 16, 2013. Retrieved September 1, 2013.
  10. ^ Shapiro, Ben (August 18, 2013). "'The Butler' Filled with Historical Inaccuracies, Finishes #1". Breitbart.com. Retrieved August 28, 2013.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


[[Category:2013 films]] [[Category:2010s drama films]] [[Category:2010s historical films]] [[Category:American films]] [[Category:American drama films]] [[Category:American historical films]] [[Category:American political drama films]] [[Category:English-language films]] [[Category:Films directed by Lee Daniels]] [[Category:African-American films]] [[Category:African-American Civil Rights Movement (1954–68) in film]] [[Category:Films about politicians]] [[Category:Cultural depictions of Dwight D. Eisenhower]] [[Category:Cultural depictions of Martin Luther King Jr.]] [[Category:Cultural depictions of John F. Kennedy]] [[Category:Cultural depictions of Lyndon B. Johnson]] [[Category:Cultural depictions of Richard Nixon]] [[Category:Cultural depictions of Gerald Ford]] [[Category:Cultural depictions of Jimmy Carter]] [[Category:Cultural depictions of Ronald Reagan]] [[Category:Cultural depictions of Barack Obama]] [[Category:Films about Presidents of the United States]] [[Category:Films about race and ethnicity]] [[Category:Films about racism]] [[Category:Films based on actual events]] [[Category:Films based on newspaper and magazine articles]] [[Category:Films based on biographies]] [[Category:Films set in 1926]] [[Category:Films set in 1937]] [[Category:Films set in 1957]] [[Category:Films set in 1960]] [[Category:Films set in 1961]] [[Category:Films set in 1963]] [[Category:Films set in 1964]] [[Category:Films set in 1965]] [[Category:Films set in 1968]] [[Category:Films set in 1969]] [[Category:Films set in 1973]] [[Category:Films set in 1974]] [[Category:Films set in 1986]] [[Category:Films set in 2008]] [[Category:Films set in 2009]] [[Category:Films set in Alabama]] [[Category:Films set in Georgia (U.S. state)]] [[Category:Films set in Tennessee]] [[Category:Films set in Oakland, California]] [[Category:Films set in Washington, D.C.]] [[Category:Films shot in New Orleans]] [[Category:United States presidential election, 2008 in popular culture]] [[Category:United States presidential succession in fiction]] [[Category:Alliance Films films]] [[Category:Screenplays by Danny Strong]] [[Category:Films set in the White House]] [[Category:Rape in film]] [[Category:אפליה]] [[Category:ארצות הברית]] [[Category:גזענות]] [[Category:שחורים]] [[Category:רונלד רייגן]] [[Category:דרמה]] [[Category:עבדות]] [[קטגוריה:הוליווד]] [[קטגוריה:דרמה היסטורית]] [[קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים של משתמשים חדשים|2017 10]]

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=משתמש:Goath/טיוטה&oldid=24744668"