לני קרביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
לני קרביץ
Lenny Kravitz 2011.jpg
מידע כללי
מקור ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
שנות פעילות 1989—היום
סוגה רוק, פאנק (Funk), פיוז'ן, רטרו, מוזיקת נשמה, R&B, פופ, מוזיקה אלקטרונית, רגאיי, פולק, בלוז, ג'אז, גוספל
כלי נגינה גיטרה, סקסופון, פסנתר, סיטאר, תופים, חצוצרה, בס
חברת תקליטים וירג'ין רקורדס

לני קרביץ (Lenny Kravitz, נולד ב-26 במאי 1964 בשם לאונרד אלברט קרביץ) הוא מוזיקאי אמריקאי ממוצא אוקראיני-יהודי ובהאמי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרביץ נולד בעיר ניו יורק לאב מפיק סרטים יהודי ולאם שחקנית אמריקנית שמוצאה באיי בהאמה. שמו, לאונרד, ניתן לו על שם דודו, ליאונרד קרביץ, גיבור מלחמה שנהרג במלחמת קוריאה. לני קרביץ מגדיר את הדת כאותו דבר בשבילו, ולעתים קרובות משנה את דעתו בין נצרות ויהדות וחוזר ואומר שהוא מחובר לשניהם.‏[1]

בצעירותו עברו הוריו לקליפורניה, שם לימד את עצמו לנגן בגיטרה, גיטרה בס, תופים ופסנתר. הוא למד פיתוח קול, והופיע בבית ספרו תחת שם הבמה "רומאו בלו" ("רומיאו הנוגה" או "רומיאו הכחול") בעקבות השפעתו מהזמר פרינס. בין חבריו של הוריו נמנו אמני ג'אז רבים, ביניהם אלה פיצג'רלד ומיילס דיוויס.

קרביץ שב לניו יורק עם סיום לימודיו, ובשנת 1987 נישא לליסה בונה, שחקנית מוכרת מהסדרות "משפחת קוסבי" ו"עולם אחר". באותה תקופה הוא חתם חוזה עם חברת התקליטים "וירג'ין", והושפע רבות מאמני הנשמה והרוק הקלאסי, כמו ג'ימי הנדריקס, הביטלס, לד זפלין, בוב מארלי וסטיבי וונדר.

אלבומו הראשון, Let Love Rule, זכה להצלחה מסחרית בינונית, אך נכנס לרשימת 100 האלבומים הטובים של אותה שנה בארצות הברית. קרביץ זכה בהכרה בינלאומית ב-1990, כאשר מדונה ביצעה חידוש לשירו "Justify My Love". באותה שנה הוא גם התגרש מליסה בונה. אלבומו השני, "Mama Said", שיצא בשנת 1991, הגיע לרשימת 40 המקומות הראשונים במצעד השנתי של ארצות הברית. הסינגל הבולט מהאלבום הזה היה "It Ain't over till it's over" שהגיע למקום השני במצעד השנתי. באלבום זה הופיע גם שון לנון, בנו של ג'ון לנון, בהקלטת בכורה.

ב-1993 יצא אלבומו "Are You Gonna Go My Way", בגינו זכה בשנת 1994 בטקס פרסי המוזיקה הבריטית בפרס לאמן הבינלאומי הטוב ביותר. השיר "Are You Gonna Go My Way" זכה בפרס לקליפ הטוב ביותר לזמר זכר. האלבום היה אחד המצליחים של קרביץ. שיתוף הפעולה המפורסם ביותר של קרביץ בשיר זה היה עם המוזיקאי והגיטריסט לשעבר של להקת ההארד רוק Guns N' Roses, סלאש.

ב-1995 יצא האלבום "Circus" שזכה להצלחה מועטה.

ביציאת אלבומו "5" ב-1999, התחיל קרביץ להשתמש יותר בכלי נגינה אלקטרוניים כגון סינתיסייזר וכלים אחרים של מוזיקה אלקטרונית. להיטו הגדול ביותר מאלבום זה היה "Fly Away", שהגיע למקום ה-12 במצעד השנתי בארצות הברית, אך זכה להצלחה בקרב הקהל ובקרב חברות פרסום. השיר הפך לאחד השירים המסמלים את החופש ואת התעופה. עבור אלבום זה זכה בפרס הגראמי עבור אמן הרוק הטוב ביותר.

גרסת הכיסוי שלו לשיר של להקת "הנחש מי?" (The guess who?) לשיר "American Woman" זיכתה אותו בפרס הגראמי לשיר הטוב ביותר לזמר לשנת 2000. באותה שנה הוציא את האלבום "Greatest Hits", שהיה לאלבום הנמכר ביותר שלו אי פעם.

באוקטובר 2001 הוציא את האלבום "Lenny", שהסינגל "Dig in" מתוכו הצליח במצעדים בארצות הברית ובבריטניה, אך הצליח הרבה יותר ברחבי העולם ובעיקר במדינות לטיניות. ב-2003 קרביץ עבד עם מייקל ג'קסון על השיר "יום אחר". במאי 2004 יצא האלבום השביעי של קרביץ "Baptism".

בפברואר 2008 הוציא קרביץ את אלבומו השמיני " It Is Time For A Love Revolution" שאותו הוביל הלהיט "I'll Be Waiting". קרביץ הקליט את האלבום בניו יורק, בהאמס, מיאמי, פריז ובברזיל. קרביץ אף סימפל את עצמו בשיר "Will You Marry Me" כאשר הוא משתמש בהקלטות מתוך אלבומו "Are You Gonna Go My Way" מ-1993. קרביץ הוציא שני סינגלים נוספים מן האלבום - "Love Love Love" ו-"Dancin' Till Dawn".

באפריל 2009 הוציא קרביץ גרסת 20 שנה מיוחדת לצאת אלבומו הראשון "Let Love Rule". האלבום המחודש כולל גרסאות חדשות לכל הסינגלים שיצאו מן האלבום, דיסק עם גרסאות חיות של שירי האלבום, גרסאות דמו שלא יצאו לאור מעולם, וספרון בן 25 עמודים. באותה השנה שיחק קרביץ בתפקידו המשמעותי הראשון בהוליווד בדרמה "פרשס" את ג'ון מק'פיידן, האח שמתיידד עם הנערה במצוקה פרשס ג'ונס (גבורי סידיבי).

אלבומו ה-9 של קרביץ "Black And White America" יצא באוגוסט 2011. הסינגל הראשון מתוכו "Come On Get It", שימש כשיר פתיחת העונה של ליגת ה-NBA ברשת הטלוויזיה האמריקאית TNT. הסינגל השני והמוביל מתוך האלבום הוא שיר הסול-רוק "Stand".

בשנים 2012 ו-2013 שיחק קרביץ בסדרת סרטי משחקי הרעב בתפקיד סינה, הסטייליסט של גיבורת הסרט, קטניס אוורדין.

לאורך השנים המוזיקה של קרביץ התאפיינה בגיטרה מובילה, אשר לפחות לאורך כל הפתיח והבית הראשון ממשיכה באותו קצב, כאשר אליה מתלווה גיטרה משנית או תופים בהמשך השיר.

בתו של קרביץ מנישואיו לליסה בונה היא השחקנית והזמרת, זואי קרביץ.

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Let Love Rule - 1989
  • Mama Said - 1991
  • Are You Gonna Go My Way - 1993
  • Circus - 1995
  • 1999 - 5
  • Greatest Hits - 2000
  • Lenny - 2001
  • Baptism - 2004
  • It Is Time For A Love Revolution - 2008
  • 2009 - Let Love Rule- 20th Anniversary Edition
  • 2011 - Black And White America
  • 2012 - Mama Said- 21st Anniversary Edition

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]