משתמש:Odedisrael/מקלט נתונים
שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
מקלט נתונים, בדומה מקלט מס, הוא מקום להסתרת נתונים ללא פיקוח[1]. מקלטי נתונים ממוקמים בסביבה משפטית בעלת גישה חיובית לאחזקת נתונים ממוחשבת, ולעתים אף מאחסנים את התוכן.
מקלטי הנתונים מתחלקים לשלוש קטגוריות:
- מקום פיזי בעל מערכת חוקי אכיפת מידע והסגרה חלשים.
- מקום פיזי בעל אמצעים חזקים לשמירה על מידע, במכוון למטרה זו.
- אתר וירטואלי המיועד לשמור על מידע באמצעים טכנולוגיים (כהצפנה), ללא קשר לסביבה המשפטית, לדוגמא HavenCo, אשר מופעל מהמדינה לכאורה- נסיכות סילנד.
שימושים למקלטי נתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיבות לייסוד מקלט נתונים יכולות להיות עקב צנזורה פוליטית כלפי חופש הביטוי. מטרת המקלטים היא לאפשר גישה למידע המצונזר.
סיבות אפשריות אחרות הן:
- חשיפת שחיתויות.
- הפצת תוכנה, מידע או תוכן, אשר מפרים זכויות יוצרים.
- עקיפת חוקי בטחון מידע.
- הימורים אינטרנטיים.
- יצירת אתר פורנוגרפיה בלתי חוקית.
יתרונות וחסרונות בקיומם של מקלטי נתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדומה למקלטי מס, גם למקלטי נתונים יש תומכים ומתנגדים.
יתרונות מקלטי הנתונים הם שבאמצעותם ניתן לאחסן מידע אשר במקום אחר היה נחשף (נכון למקלטי נתונים בעלי אמצעי בטחון מידע רבים). לחילופין, ניתן לפרסם מידע, אשר היה מפר את חוקי חופש הביטוי במדינות מסוימות, והיה נתקל בקשיים לפרסמו.
חסרונות מקלטי הנתונים הם שהם מאפשרים גישה מרחוק אל אתרים שעלולים להיחשב במדינה אחרת כאסורים (למשל, הימורים אינטרנטיים בישראל, או פורנוגרפיה של קטינים). מקלטי נתונים עלולים לסחוט כספים מאנשים או גופים שהשיגו מידע השייך להם. עוד חיסרון, הוא שמקלטי נתונים יכולים לפרסם מידע שיפר את הסדר הציבורי, ויוביל למהומות.
היסטוריה של המושג[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1978, דו"ח של הועדה לביטחון מידע מטעם ממשלת בריטניה הביע דאגה שתקנים בנוגע לפרטיות, במדינות שונות עלולים להוביל לזליגה של מידע אישי אל מדינות ללא תקני ביטחון מידע. הדו"ח הביע דאגה שבריטניה עצמה תהפוך להיות מקלט נתונים בעצמה.
סופר המדע הבדיוני ויליאם גיבסון השתמש במונח בספרו (Count Zero (1986 ו-(Mona Lisa Overdrive (1988. גם ברוס סטרלינג השתמש במונח בספרו "איים ברשת" (1988). חלקים מספרו של ניל סטיבנסוןן, (Cryptonomicon (1999, עוסק בחבורה קטנה של יזמים המנסים להקים מקלט נתונים.
בספרו העתידני של סטרלינג, משמשות המדינות גרנדה, לוקסמבורג, קפריסין (בצידה הטורקי), סינגפור, נאורו וישות איסלאמית-סינית כמקלטי נתונים (או סייענים). בסיפור, תאגידים רבי עוצמה, מוכרים ו-"לגיטימיים", נעזרים בשירותי מקלטי הנתונים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "משתמש:Odedisrael/מקלט נתונים".