נאום ארבע החירויות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ארבע החירויות הן ארבעה יעדים שנוסחו והוצבו על ידי נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט בנאום מצב האומה שנשא בקונגרס האמריקאי ב-6 בינואר 1941.

הנאום נודע בשם נאום ארבע החירויות. רוזוולט הציע ארבע חירויות בסיסיות שלדבריו כל אדם זכאי ליהנות מהן בכל מקום בעולם. החירויות היו: חירות הביטוי וההבעה, חירות הדת, חירות ממחסור וחירות מפחד.

הכללתן של שתי החירויות האחרונות הוסיפה על הערכים המסורתיים עליהם נשענה ארצות הברית כפי שתואר בתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית. הנאום אימץ לחיקו נקודת מבט אינטרנציונליסטית למדיניות החוץ של ארצות הברית שהפכה עם השנים לאחת העמדות המרכזיות במדיניותה של ארצות הברית.

תרגום הנאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

Cquote2.svg

בימים הקרובים, שאנו עמלים קשה על מנת להפכם לבטוחים, אנו נושאים את עינינו אל עולם המבוסס על ארבע חירויות אדם חיוניות.
החירות הראשונה היא חירות הביטוי וההבעה, בכל מקום בעולם.
השנייה היא חירותו של כל אדם לעבוד את אלוהיו לפי דרכו, בכל מקום בעולם.
השלישית היא חירות ממחסור, שכאשר מתרגמים אותה למונחים כלל-עולמיים, הכוונה היא להבנות כלכליות שיבטיחו לכל אומה חיים בריאים ושלווים לתושביה, בכל מקום בעולם.
הרביעית היא חירות מפחד, שכאשר מתרגמים אותה למונחים כלל-עולמיים, הכוונה היא להפחתה כלל-עולמית בכמויות הנשק בצורה כה יסודית עד שנגיע לנקודה שבה אף מדינה לא תהיה בעמדה שתאפשר לה לבצע תוקפנות צבאית כנגד מדינה שכנה כלשהי, בכל מקום בעולם.
זהו לא חזון למילניום רחוק כלשהו. זהו בסיס ברור לעולם בר-השגה בזמננו ובדורנו. עולם כזה עומד בסתירה למה שנקרא סדר חדש של עריצות שהרודנים שואפים ליצור בעזרת הפלת פצצה.

Cquote3.svg
– מקטע מנאום מצב האומה [1]

השפעות הנאום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבע החירויות כפי שהן מוצגות על אחד הקירות באנדרטת פרנקלין דלאנו רוזוולט בוושינגטון די. סי.

אלינור רוזוולט נטלה על עצמה משימה אישית להביא ליישום עיקרון ארבע החירויות של בעלה בהכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות אדם של ארגון האומות המאוחדות. המשימה נחלה הצלחה, וארבע החירויות נטמעו בתוך ההכרזה שבה נכתבו הדברים הבאים: "בעוד שהתעלמות וזלזול בזכויות אדם הביאו למעשים ברברים שקוממו את מצפונה של האנושות, עולם שבו בני אדם יוכלו ליהנות מחירות הביטוי, האמונה, וחירות מפחד ומחסור, הוכתר כשאיפתם של האנשים הפשוטים."

מצד אחד קרא רוזוולט לפירוק כלל-עולמי מנשק בעתיד, מהצד השני קרא להתחמשות מסיבית של ארצות הברית עקב צו השעה. רוזוולט טען כי על מנת ליצור את העולם שהוא ראה בחזונו יש צורך להגן על הדמוקרטיות מפני תוקפנות ולעזור להן על ידי הספקת נשק.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^
    In the future days, which we seek to make secure, we look forward to a world founded upon four essential human freedoms. The first is freedom of speech and expression—everywhere in the world. The second is freedom of every person to worship God in his own way—everywhere in the world. The third is freedom from want—which, translated into world terms, means economic understandings which will secure to every nation a healthy peacetime life for its inhabitants—everywhere in the world. The fourth is freedom from fear—which, translated into world terms, means a world-wide reduction of armaments to such a point and in such a thorough fashion that no nation will be in a position to commit an act of physical aggression against any neighbor—anywhere in the world. That is no vision of a distant millennium. It is a definite basis for a kind of world attainable in our own time and generation. That kind of world is the very antithesis of the so-called new order of tyranny which the dictators seek to create with the crash of a bomb