התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית

העמוד הראשון של מגילת הזכויות, עשרת התיקונים הראשונים לחוקה האמריקנית.

התיקון הראשון לחוקת ארצות הברית (באנגלית: First Amendment) הוא חלק ממגילת הזכויות הנספחת לחוקת ארצות הברית. התיקון התקבל על ידי הקונגרס בשנת 1791 והוא אוסר על חקיקת חוקים אשר עוברים על אחד מהמגבלות הבאות:

• הופכים דת כלשהי לדת המדינה או מעדיפים דת אחת על פני אחרת.
• מונעים את חופש הדת.
• מפרים את חופש הדיבור.
• מפרים את חופש העיתונות.
• מגבילים את חופש ההתארגנות.
• מגבילים את הזכות לבקר את השלטון.

התיקון הראשון קבע שעל הקונגרס אסור להפר את שש הזכויות הללו, אולם עם הזמן טענו בתי המשפט כי התיקון חל גם על הרשות המבצעת והרשות השופטת. לאחר שחוקק התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית כי חלקים מ"מגילת הזכויות" תקפים לא רק במישור הפדרלי אלא גם במדינות עצמן. עם זאת, רק החל מאמצע המאה ה-20 החל בית המשפט העליון של ארצות הברית לפרש את כל "מגילת הזכויות" כחלה על כל המדינות באופן מנדטורי.

בשנת 1919 הרכב של בית המשפט העליון של ארצות הברית בראשות השופט אוליבר ונדל הולמס קיבל החלטה המגבילה את תחום החלות של התיקון הראשון במקרה שמימוש התיקון הראשון (וכן מימושן של זכויות אחרות, בסיסיות ככל שתהיינה) יוצר "סכנה ברורה ומיידית שתיגרמנה הרעות שהקונגרס מוסמך למנען".

תוכן התיקון

מקור

Congress shall make no law respecting an establishment of religion, or prohibiting the free exercise thereof; or abridging the freedom of speech, or of the press; or the right of the people peaceably to assemble, and to petition the Government for a redress of grievances.

תרגום

"הקונגרס לא יחוקק כל חוק בנוגע למיסוד דת, או יגביל חופש פולחן של דת; או יגביל את חופש הביטוי, או העיתונות; או את זכותם של האנשים להתאסף בדרכי שלום, ולעתור לממשלה לשם תיקון עוולות."

ערך זה הוא קצרמר בנושא ארצות הברית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.