נועם רבינוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נועם רבינוביץ'
נועם רבינוביץ בסטודיו בבית השיטה, 2020
נועם רבינוביץ בסטודיו בבית השיטה, 2020
לידה 19 ביולי 1950 (בן 73)
דפנה
לאום ישראלי
זרם באמנות רב תחומי
פרסים והוקרה פרס ע"ש ד"ר שיף (1982)
פרס שר התרבות המדע והספורט (2007)
http://www.noamrabinovich.com/

נועם רבינוביץ (נולד ב-19 ביולי 1950) הוא אמן ישראלי רב-תחומי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נועם נולד ב-1950 בקיבוץ דפנה לשרה ובן עמי רבינוביץ (ממייסדי הקיבוץ). ב-1973 הצטרף כחבר לקיבוץ בית השיטה שם הקים את הסטודיו שלו. למד אמנות במכללת תל חי (1980-1978) שם התמקד בתחריט, ציור ופיסול באבן[1]. הוא מלמד אמנות במשכן לאמנות עין חרוד, במכללת כנרת[2] וב"דורות בגלבוע" (העמותה לותיקי הגלבוע)[3].

נועם הוא אחיה של האמנית רחל רבינוביץ, נשוי לרוחי (לבית גולדמן) ואב לארבעה בנים.

סגנון אמנותי[עריכת קוד מקור | עריכה]

נועם החל את דרכו האמנותית כפסל ברזל ואבן אך לאחר תקופה התבלט כאמן רב תחומי הפועל בהשראת הטבע ובהשפעת חוקרים, מדענים ואנשי מסעות. בעבודותיו משלב נועם בין עבודת שדה חקלאית אותה הוא עושה בשדות הקיבוץ ובין עבודתו האמנותית אליה הוא מביא את חוויותיו מעבודת השדה. הטכניקות האמנותיות שלו משלבות את הטבע עם העולם הדיגיטלי.

"תערוכת היחיד של האמן הותיק נועם רבינוביץ היא תערוכה שמציעה לצופה פעולות של השתהות והתבוננות. אלה הן התנסויות נדירות בעולם הכאוטי והתזזיתי שאנו מצויים בו. זוהי תערוכה המתכנסת פנימה ומאפשרת מעט שקט בתוך עומס הרעשים המאפיינים את הימים האלה. רבינוביץ הוא אמן חוקר ומתבונן. תשתית עיסוקו הוא טבע ונוף, אם כי עבודותיו אינן מתארות נוף במובן המוכר. הוא חוקר לעומקם מושגים נופיים, גיאוגרפיים, בוטניים ואקלימיים לצד הקשרים היסטוריים ותרבותיים, אך הוא אינו נישאר בשדה המדעי. לצד ההעמקה העיונית, רבינוביץ עושה דרך קבע מהלכים חקלאיים וסימבוליים בוואדי שבשולי הקיבוץ בו הוא חי בעמק יזרעאל המזרחי - מרחב שאימץ לפעולות אלה. הידע הנצבר על ידו משמש בסיס רחב ליצירה חווייתית, רגשית ואישית."

ענת גטניו (אוצרת) על התערוכה "רצף" בגלריה של ויצ"ו חיפה (2019)

באורח חייו ובאמנותו, נועם רבינוביץ מקיים שִגרה של חקלאי ונזיר היוצא מדי בוקר לעבודת יומו. חלל העבודה שלו מתפצל לשניים: ואדי עלום־שם בין תוואי השדות, שבו הוא שוהה, שותל, עודר ומתבונן; וחלל הסטודיו, שבו הוא מתרגם את רשמיו הרגשיים והחזותיים לסדרה של פעולות, שאף הן נושאות אופי חזרתי ומדיטטיבי — רישום במגילות ארוכות, רקמה, חירור או רישום חוזר על נייר אחד ("רישום־רץ"). פעולות אלו, הנפרדות זו מזו, נעשות ביחידת, ללא ניכוס של מרחב ובלי הסקת וּ מסקנות. השִגרה החקלאית של נועם רבינוביץ זרה למונחים קולקטיביים כמו "שדה", "פרדס" או ״טריטוריה", אך מכירה ב"שתיל", "עציץ" ו"עץ". ברוחו האינדיווידואלית ובקרבתו האינטימית לטבע ולחיי האדמה, רבינוביץ כמו מממש את חזונו של א.ד. גורדון: "אנחנו שבים אל הטבע, אבל לא כעבדים ולא כאדונים, אף לא כתיירים או חוקרים, [...] כי אם כשותפים אקטיביים וכאחים נאמנים".

טלי תמיר (אוצרת) על התערוכה "חיטה" במוזיאון הנגב (2019)

רטרוספקטיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירותיו של נועם מוצגות במספר מוזיאונים בארץ (מוזיאון ישראל, מוזיאון הנגב לאמנות (באר שבע), משכן לאמנות עין חרוד, מוזיאון חיפה לאמנות ועוד). כמו כן הציג נועם את יצירותיו במספר תערוכות זמניות. פסליו מוצבים במספר מקומות בארץ.

תערוכות נבחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסלים במרחב הפתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים ופרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חיטה - מוזיאון באר שבע לאמנות, עורכת דליה מנור, 2019[12]
  • שש מעלות וחצי מתחת לאופק המפות של נועם רבינוביץ, משכן לאמנות עין חרוד.
  • גפן - התפתחות וחלוקה לזנים. הוצאת בית השיטה - 1996 .
  • מסע עם נר הלילה החופי - יומן. מוזאון בית אורי ורמי נחושתן.
  • קומי - קטלוג לתערוכות: משכן לאמנות בעין-חרוד - ספטמבר 1987, עורכת גילה בר-אור.
  • משטר הרוחות - הוצאת מוזיאון הרצליה, 1993
  • מסע עם נר הלילה החופי - הוצאת "בית אורי ורמי נחושתן" (אשדות יעקב מאוחד) - 2000

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נועם רבינוביץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]