מצפה רמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מצפה רמון
Mitzpe Ramon COA.png
MitzpeRamon090109.jpg
מצפה רמון במבט ממרכז המבקרים שעל שפת מכתש רמון
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה רוני מרום
גובה ממוצע ‎839‏ מטר
תאריך ייסוד 1956
סוג יישוב יישוב עירוני בעל 5 - 10 אלף תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2012:
  - אוכלוסייה 5,063 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎4.1%‏ בשנה עד דצמבר 2012
  - צפיפות אוכלוסייה 78 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 64,500 דונם
מיקום מצפה רמון
מצפה רמון
מצפה רמון
דירוג חברתי-כלכלי 4 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4147
פרופיל מצפה רמון נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
אתר המועצה המקומית

מצפה רמון היא מועצה מקומית במחוז הדרום בישראל.

מצפה רמון שוכנת במרכז הר הנגב על שפת מכתש רמון, כ-80 ק"מ דרומית לבאר שבע וכ-150 ק"מ צפונית לאילת. תחום השיפוט שלה הוא 64,500 דונם. היא הוקמה בשנת 1956, כמחנה עבודה לפועלים, שסללו את הדרך לאילת שהפך ליישוב קבע. מצפה רמון הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1964.

גאוגרפיה ואקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלקו המזרחי של מכתש רמון נכלל בתחום השיפוט של המועצה. תחום זה הוא מובלעת בתוך שטחי המועצה האזורית רמת נגב. רק כ-3,500 דונם מתוך 64,500 דונם שבתחום השיפוט של המועצה מיועדים למגורים, תיירות ותעשייה. האקלים במצפה רמון הוא מדברי, אך הודות לגובהה הרב של העיירה, כ-850 מטר, מזג האוויר בקיץ חם אך לא מעיק במיוחד. החורף במצפה רמון קר מאוד ואחת לכמה שנים אף יורד שלג. כמות הגשם השנתית הממוצעת היא כ-80 מ"מ.

מזג אוויר במצפה רמון
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 12.7 13.7 16.9 23.0 26.8 29.3 30.7 30.6 28.6 24.9 19.3 14.8
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 5.9 5.9 7.7 11.8 14.7 16.8 18.4 18.5 17.2 15.2 11.4 7.8

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפה רמון בשנת 1957
מעלה העצמאות ממצפה רמון בשנת 1960
תצפית אל מכתש רמון מכיוון מרכז המבקרים במצפה רמון
סוויטות היוקרה של מלון בראשית על-שפת מכתש רמון
זוג למות בחוות האלפקות

בשנת 1951 הוקם במקום מחנה עובדים לפועלים שעסקו בסלילת כביש 40 לאילת. ב-26 במאי 1956 הגיעו המתיישבים הראשונים למקום שהוקם כיישוב קואופריטיבי של עובדי מפעל לניצול מחצבים ממכתש רמון[1]. לאחר כשנה פורק הקואופרטיב, תוך שהמוסדות המיישבים לקחו עליהם את חובותיו‏[2], ומצפה רמון הייתה לעיירה‏[3]. בשנותיו הראשונות הובאו ליישוב מים במכליות והיו בעיות באספקת החשמל, המים ובפינוי האשפה. בנוסף לעבודה במכתש בכריית חרסית וגבס, התושבים התפרנסו מעבודות בנייה במקום וממסחר (בין השאר עם הנוסעים בדרך לאילת) ושירותים. לאחר חמש שנים התגוררו במקום 370 תושבים ובהם 160 ילדים, רובם ותיקים בישראל. באותה תקופה נבנו במקום 180 יחידות דיור במטרה לקלוט עולים חדשים‏[4]. בסוף שנת 1961 הגיעה למקום חבורה של כ-80 צעירים שבקשו להקים במקום עיר קואפרטיבית. לאחר כשנה, הקבוצה התפרקה ועזבה עאת המקום‏[5]. בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 הגיעו ליישוב עולים חדשים מצפון אפריקה ומרומניה, וב-1972 התגוררו בו כ-1,400 תושבים בכ-300 משקי בית. היישוב ספג מהלומה כלכלית עם סיום סלילת כביש הערבה ומעבר התנועה לאילת לכביש זה.

לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים תוכננה העברת הבסיסים הצבאיים מסיני ופתחת רפיח למצפה רמון. לצורך כך הוקמו שכונות חדשות צמודות קרקע למאות אנשי קבע. בעקבות מבצע שלום הגליל השתנו פני הדברים ורוב אנשי הקבע נשלחו צפונה, אולם בסיס חיל האוויר איתם שפונה מסיני והוקם בקרבת מקום כבסיס חיל האוויר רמון הביא להגדלת האוכלוסייה ביישוב. בשנת 1988 מנתה מצפה רמון כ-3,000 תושבים.

החל בשנת 1990, עם קליטת העלייה מחבר העמים, המשיך היישוב להתרחב.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2012, מתגוררים במצפה רמון 5,063 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.1%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, המועצה המקומית מדורגת 4 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011-2012) היה 57.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 5,978 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[6]

חינוך ותרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במצפה רמון נמצא מצפה הכוכבים על שם וייז שהוא הגדול בארץ (הטלסקופ הממוקם בו בעל קוטר של מטר אחד). הוא שייך לאוניברסיטת ת"א שמיקמה אותו שם בגלל מספר הימים הבהירים הרבים בשנה באזור (כ-250). ביישוב נמצאים גם בית ספר שדה הר הנגב ופנימייה בשם חברת הנוער מצפה רמון.

ליישוב יש מקומון, "המצפה", ירחון שעוסק בנושאי חברה, איכות סביבה, תרבות וקהילה, וסוקר את המתרחש בשטח המועצה המקומית. הירחון יוצא לאור מאז שנת 2014. כמו כן ביישוב פועלות שלוש תנועות נוער המהוות מרכזי פעילות לנוער ביישוב: קן (סניף) של תנועת הנוער העובד והלומד, סניף בני עקיבא, ותנועת נוער מקומית לבנים דתיים בשם "סיירת אגוז".

בשנת תשנ"ב הוקמה ישיבה תיכונית מצפה רמון. באדר שנת תש"ס עברה ישיבת ההסדר/גבוהה ישיבת מדברה כעדן מדימונה למצפה רמון. סביב הישיבה נוצר גרעין תורני הפעיל מאד ביישוב בתחומי החינוך והתרבות התורנית. כמו כן, במקום ישנו בית ספר יסודי תורני סביבתי.

בשנת תשס"ג הוקמה במצפה רמון קהילת "עץ חיים" לבעלי תשובה. הקהילה היא חלק מרשת הקהילות "נטיעות".

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות נסיונות לפתח מקורות תעסוקה חדשים, האבטלה במצפה רמון גבוהה מאוד יחסית למקומות אחרים בארץ. משום כך, עזבו את העיירה משפחות וזוגות שגרו במקום, כיוון שלא יכלו לממן את עלויות המגורים במקום.

גם סלילת כביש הערבה (באמצע שנות ה-60) בדרך לאילת פגעה בהתפתחות של מצפה רמון, שכן עד אז הנוסעים לאילת היו עוברים בכביש 40 העובר ליד היישוב.

בשנת 2011 נפתח מלון "בראשית" על ידי רשת ישרוטל. המלון צפוי לספק תעסוקה לעשרות מתושבי המקום.

שלטון מקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 באוקטובר 2006 נבחרה פלורה שושן, אחותו של עמיר פרץ, לתפקיד ראש המועצה. שושן החליפה בתפקיד את בעלה, סמי שושן, שהתפטר מראשות המועצה לטובת משרה אחרת. בבחירות הצביעו 2,200 תושבים מתוך 3,511 בעלי זכות הצבעה. שושן גרפה 1,155 קולות – שהם 50.8% מסך קולות המצביעים. בבחירות שנערכו ב-11 בנובמבר 2008 נבחרה שושן בשנית, עם 50% מקולות הבוחרים. ב-22 באוקטובר 2013 נבחר אל"מ במיל' רוני מרום לתפקיד ראש המועצה והחליף את שושן.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפה רמון שוכנת על שפתו של מכתש רמון – המכתש הטבעי הגדול ביותר בעולם. הנוף הנשקף ממנה הפך אותה למרכז תיירות וחוויה מדברית. ביישוב שוכן מרכז המבקרים על-שם אילן רמון, הצופה אל מכתש רמון. במרכז, שהיה בשיפוצים משנת 2010 ועד סוף שנת 2012, פועלים מרכז הדרכה וגן זואולוגי מדברי קטן בשם "חי רמון", שבו תצוגה של כ-40 מיני בעלי-חיים מדבריים קטנים ובהם נחשים, לטאות, מכרסמים, קיפודים, דרבנים, עקרבים ועוד. מרכז המבקרים מפעיל גם את חניון בארות במכתש רמון ואת הגן הגאולוגי והגן הארכיאולוגי. ביישוב נמצאת חוות האלפקות, המגדלת למות ואלפקות והיא מהגדולות מסוגה בעולם. בשנים האחרונות התיישבו ביישוב אמנים מרחבי הארץ ובהם להקת המחול "אדמה".

התפתחות ענף התיירות ביישוב הביאה לפתיחת צימרים רבים, ומספר בתי הארחה ובתי מלון, שהידועים בהם הם מלונות ישרוטל ישרוטל פונדק רמון ומלון בראשית. פונדק רמון הוקם בשני בתי מגורים מאורכים רגילים במרכזו של היישוב אשר חוברו זה לזה בקומת המסד ולצידם הוקמי חדר אוכל ובריכת שחייה, ואילו מלון בראשית שנחנך בשנת 2012 צופה אל מכתש רמון ומציע חדרים יוקרתיים. עוד שוכן ליד היישוב בית ספר שדה הר הנגב. בשנת 2011 נפתח במצפה רמון מרכז מטיילים ובית הארחה על ידי שליח חב"ד, הרב צבי סלונים, המתפעל גם בית חב"ד במרכז העיר. ייחודיותו של המבנה הוא בכך שהוא העתק חיצוני מדויק לבית מרכז חב"ד העולמי - 770 שבניו יורק.

חלק נכבד מענף התיירות במצפה רמון מתבסס על תיירות אקטיבית עם מפעילים רבים המציעים מגוון פעילויות שטח, אשר רובן מתקיימות במכתש רמון ובמדבר סביבו. עם הפעילויות נמנים טיולי ג'יפים במכתש רמון, טיולים רגליים מודרכים, סנפלינג ממצוק המכתש, ארוחות בטבע, סדנאות יוגה מדברית, תצפיות כוכבים, טיולי גמלים וסוסים, טיולי RZR ורכבי באגי, סדנאות גיבוש וימי כיף לחברות ועוד.

ב-24 במרץ 2013 אישרה רשות התעופה האזרחית את הפעלתו של מנחת מצפה רמון שמצפון ליישוב‏[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצפה רמון מימין ומעלה העצמאות היורד למכתש רמון

קואורדינטות: 30°36′46.08″N 34°48′6.48″E / 30.6128000°N 34.8018000°E / 30.6128000; 34.8018000