מעלות-תרשיחא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מעלות-תרשיחא
Maalot Tarshiha COA.png
PikiWiki Israel 14587 Maalot.JPG
שם בערבית معالوت ترشيحا
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי עירייה
ראש העירייה שלמה בוחבוט
גובה ממוצע ‎521‏ מטר
תאריך ייסוד 1957
סוג יישוב יישוב עירוני 20,000‏-49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 21,126 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.2%‏ בשנה עד דצמבר 2013
  - צפיפות אוכלוסייה 3,092 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 6,832 דונם
מיקום מעלות-תרשיחא
מעלות-תרשיחא
מעלות-תרשיחא
דירוג חברתי-כלכלי 5 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3736
פרופיל מעלות-תרשיחא נכון לשנת 2011 באתר הלמ"ס
http://www.maltar.org.il
מבט על תרשיחא מן הכפר מעיליא
כיכר במרכז העיר מעלות, מול בניין העירייה. ברקע מגדל המים המעוטר הצופה על העיר
אגם מונפורט במעלות

מַעֲלוֹת-תַרשִׁיחָאערבית: معالوت ترشيحا) היא עיר במחוז הצפון בישראל, קילומטרים ספורים מגבול ישראל-לבנון. היא הוכרזה כעיר בשנת 1995. העיר שוכנת בגליל העליון בגובה של כ-600 מטרים מעל פני הים. ראש העירייה הנוכחי הוא שלמה בוחבוט, המכהן בראש המועצה מאז שנת 1976.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשיחא[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב תרשיחא נזכר כבר למן המאה ה-12 והמאה ה-13, בתעודת מקרקעין מימי הצלבנים. על פי המסורת העממית הערבית (ללא סימוכין), אמור השם תרשיחא לבוא מהשפה הכנענית, במובן "הר הלענה", בו אמורים אנו לזהות את המילים הערביות "טור" ("הר", כמו בעברית) ו"שיח" (לַעֲנָה), או "טאר שיחא" ("שיחא עף"), כלומר: הזדרז השייך' שיחא ג'מאל א-דין (גיבור מהאגדה) להילחם בצלבנים... בזמן הצלבנים נערכו במקום קרבות רבים בין הנוצרים לבין המוסלמים. בתקופת האימפריה העות'מאנית, במאה ה-18, ביצע השליט הבדואי דאהר אל-עומר חילופי אוכלוסין - לכפר מעיליא הסמוך הביא נוצרים מלבנון ואת תושבי מעיליא המוסלמים יישב בתרשיחא.

בתקופה העות'מאנית ובימי המנדט הבריטי גדלה חשיבותו של תרשיחא כישוב מרכזי בין צפת לעכו.

בסקר ארץ-ישראל המערבית משנת 1881 מתואר היישוב ככפר גדול בנוי אבן השוכן במישור חקלאי פורה ומתגוררים בו כ-1500 מוסלמים וכ-300 נוצרים. בכפר כנסייה חדשה בשכונה הנוצרית וכן שני מסגדים - חדש וישן. במישור מטעי זית והוא מוקף בגבעות.‏[1]

בסקר האוכלוסין של המנדט הבריטי משנת 1931 ישבו בכפר 2522 נפש, מהם 2047 מוסלמים ו-455 נוצרים. בכפר היו 584 בתים. מסמך משנת 1943 מעלה כי סביב הכפר כ-10,000 דונמים מעובדים. עיקר הגידולים במקום היו טבק, זיתים ועצי פרי. הכפר היה ידוע באזור אותה עת בזכות ריכוז בעלי המלאכה שבו, בעיקר יצרני סכינים, נפחים ומסגרים. בשנות ה-30 וה-40 נודע אזור הכפר תרשיחא כאזור של כנופיות שודדים חמושות, שעסקו אף בהברחות גבול מלבנון‏[2][3].

על פי תוכנית החלוקה עתיד היה הכפר להיות חלק מן המדינה הערבית, אולם במהלך מלחמת העצמאות נערכו במקום קרבות קשים במסגרת מבצע חירם. ביישוב התבצרו כוחותיו של קאוקג'י, ולאחר שנסוגו צפונה ללבנון, ועימם רבים מתושבי הכפר, נכבש הכפר ב-30 באוקטובר 1948, על ידי כוחות חטיבת עודד.

מעלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתיישבים היהודים הראשונים היו כ-100 משפחות מעולי רומניה, שנשלחו בשלהי 1948 או בתחילת 1949 להתיישב בבתים ערביים נטושים בתרשיחא. תחילה הוגדר המקום "כפר עבודה". בשנות ה-50 הקימו חלק מן המתיישבים היהודים פנסיונים קטנים לצורכי תיירות פנים. לאור הקשיים הכלכליים שחוו המתיישבים היהודים במקום הוחלט ב-1 באוגוסט 1951 לחלקם למתיישבים עירוניים ולמתיישבים חקלאיים. 50 משפחות שהחליטו לעסוק בחקלאות עקרו מתרשיחא והקימו בסמוך את המושב מעונה, ואילו כ-100 משפחות יהודיות שנותרו בתרשיחא כונו בשם "מעונה עירונית". התייחסות ראשונה לאפשרות הקמת ישוב באתר של היישוב מעלות באה במסמך מיום 18.10.1950, של האגף לתכנון, במחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית. אף שבמסמך לא נזכרת מעלות בשמה, צורפה אליו מפת האזור המתוכנן להתיישבות. בישיבה מיום 9 במרץ 1952 קבעה ועדת השמות הממשלתית את השם "מעלות" לעיר העתידית, זאת על שהעיר תהיה בנויה על מעלות ההרים. בשנת 1953 דובר כבר תכופות על יסוד ישוב יהודי בשם "מעלות" כדי לפתור את מצוקת תושבי מעונה עירונית‏[4]. בשנות ה-50 הוקמה במקום שהוא היום אזור התעשייה של מעלות, מעברה ושמה "מעברת מעלות". היישוב היהודי בתרשיחא התדלדל מאד עד לשנות ה-60, תרמו לכך מחסור במקומות תעסוקה והקמת מעלות השכנה.

ידיעה ראשונה בעיתונות על הקמת היישוב היהודי מעלות פורסמה בעיתון דבר ב-3 ביולי 1957‏‏[5]. היישוב, אשר יושב ב-120 משפחות באותו השבוע, הוקם מזרחית לכפר תרשיחא, כעיירה בעיקר לעולים ממרוקו ורומניה. על פי התוכניות היישוב, אשר הוקם על ידי חברת עמידר במימון משרד השיכון, יועד ל-450 משפחות. בחודש יולי הושלמו כבר 176 יחידות דיור ובניית שאר יחידות הדיור תוכננה להסתיים עד סוף שנת 1957. התושבים הראשונים הגיעו ליישוב מתרשיחא הסמוכה וממעברת מעונה. הבתים הראשונים נבנו סמוך למיקומו הנוכחי של מגרש הכדורגל העירוני, בשטח 54 מ"ר עם שירותים חיצוניים. ב-29 באוקטובר 1959 חוברה מעלות לרשת החשמל בטקס בנוכחות שר המשטרה בכור שטרית[6].

מעלות-תרשיחא[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיה הראשונות השתייכה מעלות (כמו גם תרשיחא שכנתה) למועצה אזורית מעלה הגליל, ובמקום פעל ועד מקומי אשר ניסה לקדם קבלת מעמד של רשות מקומית ליישוב. ביוני 1960 הוחלט במשרד הפנים להקים מועצה מקומית משותפת ליישובים מעלות, תרשיחא ומעונה‏[7]. אולם החלטה זו לא יצאה אל הפועל וביום 4 באוקטובר 1962 פרסם שר הפנים בקובץ התקנות הכרזה על הקמת מועצה מקומית משותפת מעלות-תרשיחא, החל מתחילת חודש אוקטובר. אף לאחר ההכרזה לא קמה המועצה מיד וטקס פתיחת המועצה צוין ב-16 במאי 1963, בבית הספר הממלכתי במעלות, בנוכחות סגן שר הפנים ישראל שלמה בן-מאיר.

בדיווח בעיתון דבר על הקמת המועצה צויין כי היישובים תרשיחא ומעלות "הם מן הנחשלים ביותר על מפת המדינה"‏[8]. לראש המועצה הראשון נבחר צמח ששון בן ה-35, תושב עכו אשר נשלח למקום מטעם מפלגת מפא"י, והוחלף בלחץ התושבים לאחר שלוש שנות כהונה. לסגן ראש המועצה הראשון נבחר מיכאל אליאס מוסא דאוד, מוכתר העדה הקתולית בתרשיחא. בעת הקמת המועצה המקומית ישבו במעלות כ-520 משפחות יהודיות, רובן מיוצאי צפון-אפריקה. בתרשיחא ישבו 61 משפחות יהודיות וכ-200 משפחות ערביות. במועצה הראשונה ישבו 15 חברים, 5 מתוכם ערבים.

בשנת 1965 הוקם מרכז מסחרי ראשון במעלות. במרכז נבנו 21 חנויות, בית קפה, בנק, צרכניה ואולם קולנוע. ב-15 במאי 1974 התרחש ביישוב אסון מעלות, אירוע טרור שבמסגרתו נרצחו 22 תלמידים, זוג מתושבי המקום ובנם הפעוט, וכן חייל צה"ל. בשנת 1975, בעקבות אסון מעלות, הוקמה ביישוב ישיבת מעלות, ישיבת הסדר השייכת למרכז ישיבות בני עקיבא. בשבת, 13 בינואר 1979 חדרה חוליה של שלושה מחבלים לבית ההבראה במעלות, לאחר שחצו את הגבול מלבנון. חיילי צה"ל ששהו בבית ההבראה הצליחו להרוג את חברי החוליה בטרם הצליחו לפגוע באורחי בית ההבראה. על פעולה זו זכה אחד החיילים לעיטור המופת‏[9].

ב-21 בנובמבר 1995 קיבלה מעלות-תרשיחא מעמד של עיר.

במהלך שנות ה-90 הכפילה העיר את אוכלוסייתה עם הגעתם וקליטתם של עולים רבים מחבר המדינות.

בשנת 2006, בזמן מלחמת לבנון השנייה הופגזה העיר בלמעלה מ-600 טילי קטיושה. אחת הקטיושות, שפגעה באזור תרשיחא, גרמה למותם של שלושה נערים.

כיום משתייך היישוב לאשכול רשויות גליל מערבי.

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד המפעלים הראשונים שנפתחו במעלות היה מפעל הליטוש "אבני חן" אשר נפתח בשנת 1960 בבעלות חברת "תיעוש" של ההסתדרות הכללית[10]. מפעל זה ידע קשיים רבים מעת פתיחתו לאחר שציוד המפעל נקנה ללא התייעצות עם מומחים, המפעל סבל מחוסר בכוח ניהולי מיומן ומאי-סדרים בהנהלת חשבונותיו. לאחר מספר שנות פעילות כושלת, נסגר המפעל.

במחצית השנייה של שנות ה-60 הוקמו ביישוב מספר מפעלי תעשייה, בניסיון להקל על מצוקת התעסוקה. מצוקה זו גרמה לתחלופת תושבים גבוהה ביותר ובעשר השנים הראשונות לקיומה של מעלות חלפו בה כ-20,000 תושבים, בעוד שבמחצית 1968 התגוררו במקום כ-5,000 תושבים בלבד, ואילו כמחצית מכוח העבודה הועסקו בעבודות יזומות‏[11]. בין המפעלים שנפתחו היו: מפעל "גנור" (מאוחר יותר שינה שמו ל"גיבור מעלות") אשר החל בייצור גרבי מכנס, פריט לבוש אופנתי באותם הימים. מפעל זה היה הגדול במעלות ובשנות ה-70 העסיק כ-200 פועלים. עוד נפתחו מפעל "מ.ג.ט." למוצרי נירוסטה, מפעל "טלרד" לייצור טלפונים ומרכזות ומפעל תע"ש מעלות. בשנת 1968 נפתח ביישוב בית הבראה של קופת חולים כללית. מעסיקים גדולים נוספים היו קק"ל שהעסיקה פועלי יעור, ומחצבות אבן וסיד.

אוכלוסייה ודת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2013, מתגוררים במעלות-תרשיחא 21,126 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.2%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2012, העיר מדורגת 5 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ב (2011‏-2012) היה 57.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2011 היה 6,756 ש"ח (ממוצע ארצי: 7,964 ש"ח).‏[12]

מעלות-תרשיחא היא עיר מעורבת. נכון לסוף שנת 2006 הייתה אוכלוסיית העיר מורכבת מן הקבוצות האתניות והדתיות הבאות:

  • יהודים ואחרים 78%
    • יהודים 67.8%
  • ערבים 22%
    • נוצרים 10.6%
    • מוסלמים 10%
    • דרוזים 0.8%


להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב:

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזג האוויר בחורף קר וגשום, ולעתים יורד בעיר שלג. בקיץ נוח עם אחוזי לחות נמוכים יחסית.

מזג אוויר במעלות תרשיחא
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 10 11 13 21 25 28 30 29 28 24 17 11
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 4 5 6 10 13 17 19 19 18 15 10 6

אמנות ופנאי בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 1991 נערך במעלות-תרשיחא פסטיבל/סימפוזיון "אבן בגליל". האירוע נערך פעם אחת בשנה בדרך כלל בחול המועד פסח. הפסטיבל מארח פסלים מפורסמים ממדינות שונות המגיעים לעיר ומפסלים לאורך כל הפסטיבל. בסיום הפסטיבל מוצבים הפסלים השונים ברחבי העיר.

להקת "דאנס סטודיו מעלות" מופעלת במתנ"ס דור לדור ומשתתפת בתחרויות רבות ברחבי הארץ והעולם. התחרות הבינלאומית לריקודים סלוניים התקיימה באולם באגם מונפורט, באוקטובר 2008.

החל משנת 2002 מתקיים בעיר בחופש הגדול "פסטיבל התנ"ך". בפסטיבל- מספרי סיפורים, דוכני יצירה, הצגות ומופעים. בשנותיו הראשונות עסק הפסטיבל בחומשי התורה ולאחר מכן בנושאים שונים כמו המים בתנ"ך, חמש מגילות וארץ ישראל.

היכל התרבות בעיר

משנות ה-80 ועד היום פועל בעיר מרכז לימודי שדה (מל"ש) של החברה להגנת הטבע. המל"ש פועל הן בחינוך הפורמלי בהדרכת טיולים ושיעורי חינוך סביבתי, והן בחינוך הבלתי פורמלי בהפעלת תנועת נוער של החברה להגנת הטבע, חוגי מנהיגות בקידום הנוער, פעילויות בבית החם לנערה ועוד. במל"ש פועלים מתנדבי שנת שירות, שירות לאומי, מורות חיילות, וחיילי נח"ל בפרק המשימה הלאומית.

בשנת 2010 חודש בעיר שבט הצופים. השבט נפתח מחדש על ידי קומונת מתנדבי שנת שירות בגרעין רעים. השבט עוסק בפעילויות חינוכיות חברתיות בעיר, בחיזוק המנהיגות הצעירה, חיזוק פעילות הנוער ועוד.

החל משנת 2011 מעלות עוברת צמיחה תרבותית וכלכלית, בשנת 2011 נחנך בעיר היכל תרבות, באוגוסט 2012 נפתח קניון.

ראשי הרשות המקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למעלות חמש ערים תאומות[13]:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The survey of western Palestine : memoirs of the topography, orography, hydrography, and archaeology
  2. ^ Tarshiha Mukhtars Promise Support, [1], פלסטיין פוסט, 25 בספטמבר 1939
  3. ^ Troops and R.A.F. Engage Band: Soldier Wounded in Trashiha Encounter, פלסטיין פוסט, 5 בספטמבר 1939
  4. ^ מכתב מיום 7.9.53 מאת "ועד מקומי - מעונה עירונית" לשרה גולדה מאירסון. בספר "מעלות-תרשיחא, אגדה של מקום", בעמ' 24.
  5. ^ ישוב חדש בשם "מעלות" הוקם סמוך לתרשיחה, דבר, 3 ביולי 1957
  6. ^ חשמל בעיירת העולים מעלות, דבר, 30 באוקטובר 1959
  7. ^ מועצה מקומית בגליל, דבר, 15 ביוני 1960
  8. ^ יואל דרויש, מועצה מקומית יהודית-ערבית תוקם היום בתרשיחה-מעלות, דבר, 16 במאי 1963
  9. ^ סמל יצחק רביבו, אתר הגבורה.
  10. ^ ניהול כושל ומיכון מיושן גרמו להפסדי "אבני חן", [2], דבר, 17 באפריל 1967
  11. ^ שיפור ניכר בתעסוקה באזורי-הפיתוח, דבר, 27 ביוני 1968
  12. ^ פרופיל מעלות-תרשיחא באתר הלמ"ס
  13. ^ הערים התאומות של מעלות


קואורדינטות: 33°1′4.08″N 35°16′28.2″E / 33.0178000°N 35.274500°E / 33.0178000; 35.274500