נושא כלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נושא כלים הוא עוזר או משרת המסייע לאדם בעל מעמד חשוב משלו.

דון קיחוטה ונושא כליו, סנצ'ו פנשה

במקרא הוזכרו נושאי כליהם של מנהיגים, כדוגמת אבימלך בן גדעון (שופטים ט', נד), שאול המלך (שמואל א' פרק ל"א) ובנו יהונתן (שם, פרק י"ד), וכן יואב בן צרויה (שמואל ב' י"ח, טו). גם דוד המלך שימש תקופה מסוימת כנושא כליו של שאול (שמואל א' ט"ז, כא). נושא הכלים נשא את כלי המלחמה עבור אדונו, ובכמה מקרים מתואר שנושא הכלים היה מצויד גם בנשק אישי עבורו, והשתתף באופן פעיל בלחימה (שמואל א' פרק י"ד).

בימי הביניים היה נושא הכלים האדם שנשא את כלי המלחמה של האציל הלוחם, ובעיקר את המגן, וסייע לו בלבישת שריון הגוף. נושאי הכלים היו בעלי מעמד נחות משל הלוחם ששירתו ושאפו ללמוד ממנו את מלאכת הלחימה ולהתקדם אל מעמד גבוה יותר. כשאבירים נלחמו ביניהם, בדרך כלל גם נושאי הכלים נאבקו ביניהם.

בשפות רבות נגזר שמו של נושא הכלים מהמילה מגן, משום שנושא הכלים נשא, לפני הקרב, את המגן הכבד של אבירי ימי הביניים

נושאי כלים מסוימים, שהופיעו ביצירות ספרות מפורסמות, דוגמת: סנצ'ו פנשה ב"דון קיחוטה", גורט ב"אייבנהו" ונושאי הכלים של המוסקטרים בספרי אלכסנדר דיומא האב, היו בעצמם לדמויות מפורסמות.

בתרבות המודרנית, חסרת האבירים, נושאי כלים נושאים את תיק מקלות החבטה של שחקני הגולף או פריטים אחרים המכבידים על בעל המעמד או שזה לא מכבודו לשאת אותם בעצמו.

הרמב"ם כותב על רבי עקיבא שהוא היה נושא כליו של בר כוכבא. על כך כותב רבי יוסף קארו שזה לא ברור כיצד זה אפשרי ועל כן יש שפירשו שרבי עקיבא היה נושא כלים במובן שהוא תמך במרד. לעומת זאת, היו שמצאו רמז לכך שרבי עקיבא בעצמו יצא למלחמה‏[1].

הביטוי נושא כלים משמש גם לציין יחסי גומלין לא שיוויוניים בין שותפים לדרך, כך מתואר לעתים פוליטיקאי אחד כנושא הכלים של פוליטיקאי אחר.

בספרות התורנית משמש הביטוי ככינוי לפרשנות, כביכול המפרש נושא את כליו של הספר המתפרש. במיוחד ידועים נושאי כליו של הרמב"ם, שמרבים לצדד בדעתו ב"מלחמתו" עם השגות הראב"ד כנגדו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנחם ברודי, רבי עקיבא כנושא כליו של בן כוזיבא, עיטורי כהנים, גיליון 62 ה'תש"ן