נימול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

נימוּל (פרסתזיה) הוא תסמין ביניים של איבוד (או חזרה) של תחושה חלקית . עשוי להתבטא בתחושת עקצוץ/דקירות, דגדוג (בעיקר בחזרת תחושה), צריבה והתחממות קלה ועד לאובדן תחושה בעור (תחושה המתוארת לרוב כ"הירדמות" האיבר), כל זאת ללא השלכות גופניות ארוכות טווח. התסמין נקרא כך בשל התחושות המורגשות על פני העור, הנדמות לחווה אותן כנמלים הצועדות עליו. התסמין עשוי להיות קצר טווח או כרוני.

תסמין קצר טווח[עריכת קוד מקור | עריכה]

נימול בפה ובגפיים הם תסמינים רגעיים נפוצים של נשימת יתר ושל התקף פאניקה. כמו כן, התסמין מופיע לעתים קרובות כאשר פועל לחץ ממושך על עצב, או שנחסם מעבר של דם לאזור - במקרה זה, תחושת הנימול תדעך בהדרגה לאחר הסרת הלחץ וחידוש זרימת הדם, אם לא נגרם נמק.

תסמין כרוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

נימול כרוני מצביע על בעיה בתפקוד של תאי העצב, למשל תסמין של נוירופתיה.

בבני אדם בגיל מתקדם, נימול הוא לרוב תוצאה של זרימת דם פחותה בגפיים, שעשויה להיגרם בשל טרשת עורקים, למשל. ללא הספקה תקינה של דם וחומרים מזינים, תאי עצב אינם מסוגלים לשלוח אותות למוח. מכאן שנימול עשוי להיות תסמין של חוסר בוויטמינים, תת-תזונה והפרעות מטבוליות כגון סוכרת.

גירוי של העצב יכול להיגרם מדלקת של רקמה סמוכה. מחלות מפרקים כגון תסמונת תעלת שורש היד (תסמונת התעלה הקרפלית) ודלקת מפרקים שיגרונית הן גורמים שכיחים לנימול.

עצבים בבסיס הראש עשויים להיות נתונים ללחץ בשל בעיות כרוניות בצוואר ובעמוד השדרה. בין הגורמים לבעיות מסוג זה, ניתן לציין התכווצויות שרירים, שעשויות להיגרם בשל מתח נפשי, מחלות עצם, יציבה לקויה, הרמת משאות כבדים בצורה שאינה בטוחה או טראומה גופנית כמו צליפת שוט.

אובדורמיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נימול נוסף הוא אובדורמישן (Obdormition), או בשמה העממי הירדמות גפיים (רגל או יד), הוא מונח רפואי לקהות חושים באחת מהגפיים המתרחשת עקב לחץ על עצב תחושתי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.