ניתוח אלקטיבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ניתוח אלקטיבי הוא כל ניתוח שאינו דחוף. ניתוח לתיקון קטרקט הוא דוגמה בולטת לכך.

בניתוח אלקטיבי יש חשיבות להערכת התועלת שבניתוח, למשל: האם מדובר בניתוח למטרות קוסמטיות בלבד, האם ישנם כאבים, האם הניתוח המוצע קטן או גדול, האם מצב החולה מצדיק ניתוח (מבחינת מחלות רקע, שימוש בתרופות מסוימות ועוד). לאחר שבוחנים מהו הסיכון הניתוחי של החולה, יש לבחון האם ניתן לשנות, להוריד או להעלים את הסיכון, דהיינו - האם ניתן לשפר את מצב החולה על ידי הניתוח.

הכנת חולה לניתוח אלקטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערכה קרדיאלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר בחינת הסיכון לניתוח אלקטיבי לעומת התועלת שבו, בוחנים את הסיכון לאירוע לבבי. תחלואה לבבית הינה הסיבוך הכי שכיח לאחר ניתוח- ועל כן יש חשיבות לבירור קרדיאלי טרם הניתוח, היות שאוטם שריר הלב לאחר ניתוח עלול להיות פטאלי. בכל ניתוח עלול להיות סיכון לאירוע לבבי תוך כדי או לאחר הניתוח, כאשר בניתוחים ווסקולריים של כלי דם (למשל כלי דם פריפריים, קרוטידים, אאורטה) יש מעל 5% סיכוי לאירוע לבבי חמור ולכן הם נחשבים ניתוחים בסיכון גבוה, בעוד שניתוחים כלליים אחרים הם בעלי סיכון בינוני או נמוך (מתחת ל- 1% מדובר ב- סיכון נמוך). מבחינת המטופל עצמו, המנבאים לסיבוכים לבביים מחולקים לשלושה- כאשר הסיבוך מוגדר מינורי במידה שהחולה הוא בגיל מתקדם, בעל אק"ג לא תקין, ירידה בדרגה תפקודית או יתר לחץ דם לא מאוזן, בעוד שהסיכון הוא סיכון מג'ורי כאשר לחולה היה אוטם לאחרונה, או שהוא סובל מהפרעות קצב משמעותיות או ממחלת לב מסתמית משמעותית. דרגת סיכון בינונית (intermediate) הינה עבור חולה הסובל מכאבים בחזה בדרגת חומרה קלה, מאוטם ישן, מאי ספיקת לב או מסוכרת.

הערכת מצב החולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש להעריך את הסיכון למורבידיות ותמותה לפי מצב החולה- על פי דירוג ASA:

  • 1 ASA class - מדובר בחולה בריא, התמותה לאחר ניתוח בממוצע הינה 0.03%.
  • 2 ASA class - החולה סובל ממחלה סיסטמית קלה עד בינונית (למשל, סוכרת) - במצב כזה התמותה הינה 0.2%.
  • ASA class 3- לחולה יש מחלה קשה המפריעה לפעילותו- התמותה מניתוח הינה 1.2%.
  • ASA class 4- החולה במצב מסכן חיים וסובל ממחלה קשה- התמותה מניתוח הינה 8%.
  • ASA class 5- לחולה סיכון קטן להישרדות, הניתוח הינו הסיכוי היחיד- התמותה הינה 34%.

הערכת הכושר הפיזי של חולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי מדד MET, כאשר MET4 (האם החולה יכול לעלות קומה אחת ברגל) משמש כמדד לשאלה האם החולה ילך ישירות לניתוח או שיש צורך בבירור נוסף במידה שה- MET נמוך מ- 4.

הערכת החולה לצורך בירור טרם הניתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניתנת נקודה לכל אחד מהפרמטרים הבאים, במידה שהם קיימים- ניתוח בסיכון גבוה (high risk), מחלת לב איסכמית, אי ספיקת לב, מחלה צרברוווסקולרית, סוכרת תלוית אינסולין, קריאטינין מעל 2. לאחר סכימת הנקודות, במידה שהחולה צבר 3 נקודות ומעלה- הוא נשלח לבדיקות, ובמידה שהוא צבר עד שתי נקודות והוא סובל ממחלה לבבית יש לשקול מתן תרופות כגון בתא בלוקרים טרם הניתוח.

בדיקות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש לבחון סיבוכים נשימתיים כתוצאה מהניתוח. ככל שהצלקת הניתוחית גדולה יותר, כך יש יותר סיבוכים ריאתיים לאחר הניתוח ולכן חשוב לבדוק את מיקום הניתוח. יש להפסיק לעשן כחודשיים טרם הניתוח ולדאוג לאיזון מחלת אסתמה במידה שקיימת. בנוסף יש לערוך צילום חזה לכל מטופל מעל גיל 60 ואק"ג לכל מטופל מעל גיל 40.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.