התקף לב

		יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: רמה לא אחידה או רמה רפואית נמוכה; הרבה שגיאות עובדתיות, שגיאות מקלדת/עברית.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

התקף לב\אוטם שריר הלב
דיאגרמה של התקף לב
שם בלועזית	Heart Attack/Myocardial infarction
ICD-10 (אנגלית)	I21.-I22.
ICD-9 (אנגלית)	410
DiseasesDB (אנגלית)	8664
MedlinePlus (אנגלית)	000195
MeSH (אנגלית)	D009203

התקף לב, או בשמו המדעי - אוטם שריר הלב, (Acute myocardial infarction) הוא מצב של אספקה לא תקינה של דם לשריר הלב, כתוצאה מחסימה פתאומית של אחד מהעורקים הכליליים המספקים אליו דם. עורקים שנאטמו הופכים לבלתי רלוונטיים באספקת הדם ללב, בדרך כלל לצמיתות. הסיבוכים האפשריים עקב אוטם שריר הלב כוללים אי ספיקת לב, הלם, הפרעות קצב, דלקת קרום הלב, בצקת ריאות ובמקרה החמור גם מוות.

תופעות מקדימות להתקף הלב

טרשת עורקים

טרשת העורקים היא מחלה המהווה את אחד מגורמי התמותה העיקריים בעולם המערבי. התהליך הטרשתי הינו תהליך כרוני שאינו מראה סימנים ומתחיל כבר בגיל מוקדם ונמשך עד לשלבים מתקדמים של חסימת העורקים. הסימפטומים של המחלה עשויים להתבטא בגילאים מאוחרים יותר.

גורמי סיכון

ישנם גורמי סיכון רבים המשפיעים על הסיכוי לפתח מחלות לב, ככל שגורמי הסיכון רבים יותר, כך גדל הסיכון ללקות במחלות לב, ובכללן להתקף לב. מגורמי הסיכון:

• הסיבה הראשית להתקף לב היא טרשת עורקים
• תרומבוזה (היווצרות קריש דם בעורקים הכליליים) היא גורם מרכזי נוסף להתקף לב
• גיל - גברים מגיל 45 ונשים מגיל 55 רוכשים גורם סיכון בלתי תלוי.
• לגברים סיכון גבוה מאשר לנשים
• יתר לחץ דם
• הפרעות בשומני הדם\היפרכולסטרולמיה (רמות חריגות של ליפופרוטאינים בדם)
• עישון
• זיהום אוויר
• היסטוריה משפחתית של מחלות לב
• השמנת יתר
• לחץ מקצועות עם מדד מתח גבוה כמועדדים רגישות לטרשת עורקים
• אלכוהול מחקרים מראים כי חשיפה ממושכת לכמויות גבוהות של אלכוהול עלולה להעלות את הסיכון להתקף לב
• עיוות אחד מהעורקים הכליליים
• מחלות בלתי תורשתיות, כגון עגבת

תסמיני התקף הלב

אזורים שבהם מופיע כאב (האזור הטיפוסי ביותר צבוע בצבע אדום כהה, באדום בהיר מסומנים אזורים נוספים)

מבט מאחור.

להתקף לב ישנם תסמינים רבים. אצל אדם הלוקה בהתקף לב לא מופיעים בהכרח כל התסמינים - יתכן בהחלט שרק חלק מהתסמינים יופיעו. אחד הסימנים הבולטים ביותר הוא כאב בחזה (כמו בתעוקת חזה רק שאינו עובר במנוחה). כאב זה לרוב מתואר ככאב לוחץ בחזה הנמשך למעלה מ-10 דקות, אשר יכול להתפשט ליד שמאל, לכתפיים, לגב, לצוואר, ללסת התחתונה ואפילו לכיוון הבטן [אך לרוב לא מתחת לטבור]. סימפטומים נוספים הם הזעה קרה, חיוורון, בחילות ותחושה של פחד גדול ושל מוות מתקרב. תסמינים נוספים שעלולים להיות הם: שיהוק, הקאה, סחרחורת, עילפון, חוסר הכרה, עייפות, קוצר נשימה המחמיר בשכיבה ומוקל בישיבה או בעמידה ואפילו הרגשת צריבה בחזה. רבע ממקרי אוטם שריר הלב אינם מלווים בסימפטומים, דבר התדיר יותר באוכלוסייה מבוגרת, סכרתיים ובנשים.

מניעת התקף הלב

אחד מגורמי הסיכון, ואולי המשמעותי ביותר מביניהם, להתקף לב הינו "טרשת עורקים" . שלהתפתחותו מספר גורמי סיכון כמו יתר שומנים בדם (בעיקר LDL),סוכרת, השמנה, עישון, יתר לחץ דם ואורך חיים סדדטיבי. ועל כן טיפול בגורמי סיכון אלו יכול לסייע במניעת התקף לב. לחץ נפשי כגון לחץ עבודה, לימודים, מבחנים וכו' הוא גורם נוסף ומשמעותי שעלול לגרום להתקף לב. בנוסף, רקע תורשתי מגביר סיכון להתקף לב, ולכן מודעות למקרים קודמים במשפחה מסייעת במניעה.

טיפול בהתקף הלב

אם אדם מקבל טיפול תוך שלוש עד ארבע שעות מהופעת ההתקף, סיכויו להשאר בחיים גבוהיים משמעותית מאשר אדם שקיבל טיפול מאוחר או שלא קיבלו כלל. בכל מקרה שבו אדם אינו חש בטוב ונחשד בהתקף לב יש להזעיק את מגן דוד אדום בדחיפות. בנוסף, יש להורות לחולה לשבת או לשכב בהתאם לנוחיותו מבלי להתאמץ ולחכות לצוות מגן דוד אדום. ניתן לתת אספירין בלעיסה בכמות של 162-325 מ"ג כדי לדכא היווצרות של קרישי דם נוספים זאת כאשר ברור שהאדם אינו רגיש לאספירין. כמו כן, קיימת האפשרות של נתינת ניטרוגליצרין (לדוגמה isoket) מתחת ללשון.

לאחר שהאדם הגיע לבית החולים, יש לבצע מהר ככל הניתן טיפול, שנועד לפתוח את כלי הדם הכלילי החסום - זאת על ידי אחת משתי אפשרויות: האפשרות הראשונה היא צנתור (Primary coronary intervention או PCI) והאפשרות השנייה היא מתן טיפול פיברינוליטי (מתן תרופות שממסות את קריש הדם). הבחירה בין שתי האפשרויות תלויה בזמן שחלף מתחילת האירוע וסוג התקף הלב (מיקומו בלב - קיר קדמי / תחתון וכדומה). כל אדם לאחר התקף לב יעבור צנתור בשלב כלשהו לצורך הערכה של היקף מחלת נימי הלב.

עם שחרור האדם מבית החולים לאחר התקף לב, עליו ליטול קבוצה של תרופות באופן קבוע, חלקן אף לכל החיים; קבוצה זו תכלול תרופות מדכאות חבירה של טסיות (אספירין, פלביקס), חוסמי בטא, מעכבי האנזים ACE, וסטטינים (להורדת כולסטרול בדם). חינוך להרגלי חיים נבונים (מניעת עישון, דיאטה הולמת, איזון רמת הסוכר בדם, איזון לחץ דם, ביצוע פעילות גופנית) כדי למנוע הישנות של אירועי לב בעתיד.

צנתור הלב

"צנתור" הוא מונח כללי להחדרת קטטר לתוך צינור חלול בגוף האדם. המונח צינתור מכוון לרוב לצינתור של כלי דם קורונרים (כליליים). פעולה זו היא בראש וראשונה אבחנתית (כ 70% מהפעולות הם אבחנתיות בלבד) ואם זוהה כלי דם מוצר או חסום אשר מתאים לפתיחה ניתן לבצע ניסיון פתיחה. בעבר פתיחה של כלי דם מוצר הייתה באמצעות הרחבה של בלון בלבד אך מחקרים הראו שתוך מספר חודשים המקום היה מוצר בשנית.

כמו כן הומצא הסטנט (Stent) או ה"קפיץ". קפיץ זה מוכנס על גבי בלון ומורחב בתוך המקום המוצר ושומר את דפנות כלי הדם פתוחים, ואף מצפים את הקפיץ בתרופות שונות אשר עוזרות למנוע את סתימתו של הקפיץ, דבר הנקרא באנגלית Drug Eluting Stent.

עם שכלול הרפואה תפסה תאוצה פעולה הנקראת CARDIAC CT אשר נועדה להחליף את הצנתור האבחנתי וזאת באמצעות הזרקה של חומר ניגוד וצילום CT מהיר אשר מדגים את היצרויות כלי הדם הכליליים.

אבחנה רפואית

אוטם בשריר הלב מאובחן על פי סימנים קליניים (כאבים בחזה, קוצר נשימה, זיעה קרה וכו'), על ידי בדיקת אקג ועל ידי בדיקות דם.
האבחנה המקובלת היום לאימות התקפי לב היא בדיקת דם לאנזים ששמו טרופונין אשר מופרש לדם לאחר שתאי הלב נפגעים. האנזים הזה מאוד ספציפי לתאי הלב.

ישנם מצבים שחלק מהחולים שעוברים התקפי לב לא מלווים בשינויים באקג. באקג החלק המאוד ספציפי שחלים בו השינויים הוא מקטע ST, אשר אנו מצפים לראות עליה או צניחה של מקטע זה מהקו האיזואלקטרי "התקין".

את הלב מחלקים לקירות. בהתקפי לב ניתן למקם את ההתקף על פי החיבורים השונים באקג. הלידים באקג הינם I II III AVR AVL AVF V1 V2 V3 V4 V5 V6 ובמצבים מסוימים משתמשים ב RV3 RV4 V7 V8 V9 . שילוב של שני לידיים ומעלה מצביעים על מיקום האוטם בלב.

INFERIOR WALL II III AVF

ANTERIOR SEPTAL WALL V1 V2 V3 V4

ANTERIOR WALL V3 V4

ANTERIOR LATERAL WALL V3 V4 V5 V6

HIGH LATERAL WALL V5 V6 I AVL

EXTENSIVE ANTERIOR WALL V1 V2 V3 V4 V5 V6 I AVL

POSTERIOR WALL V7 V8 V9

RIGHT VENT V1 AVR RV3 RV4

אם יש קושי באבחון מיקום האוטם ובהערכה של תפקוד הלב אז נעזרים בבדיקת אקו לב.

קישורים חיצוניים

• גורמי הסיכון למחלות לב, באתר "דוקטורס"
• רק 15% ממי שעובר אירוע לב מגיע לשיקום, באתר וואלה
• רן קורנובסקי, התקף לב בגיל 28, באתר הארץ, 6.5.07
• הגשת עזרה ראשונה במקרה של התקף לב
• פרופסור ארם סמולינסקי מסביר כיצד להימנע מהתקף לב
• התקף לב ואי ספיקת לב סרטון וידאו באדיבות פרופ' יהודה אדלר - ביה"ח תל השומר
• דוידסון אונליין - מאגר מדע: כיצד נוצר התקף לב? סרטון עם הסברים.
• פרופ' חיים המרמן, ‏אוטם שריר הלב. מה חדש במחלה ישנה?!, באתר הערוץ האקדמי, 22/05/2008
• מחשבון הערכת הסיכון להתקף לב, מבוסס על סולם פרמינגהם

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.