נמר אמור
 נמר אמור |
|
|---|---|
 |
|
| מצב שימור | |
|
מצב שימור: סכנת הכחדה חמורה (CR)  |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | טורפים |
| משפחה: | חתוליים |
| סוג: | פנתר |
| מין: | נמר |
| תת־מין: | נמר אמור |
| שם מדעי | |
 Panthera pardus orientalis(שלגל, 1857) |
|
נמר אמור (שם מדעי: Panthera pardus orientalis או Panthera pardus amurensis) הוא תת-המין הצפוני ביותר מבין תת-המינים החיים של הנמר. נמר אמור מוכר גם בשמות נמר המזרח הרחוק או נמר סיבירי.
אזור תפוצת נמר אמור משתרע מהרי סיחוטה-אלין שבמזרח הרחוק הרוסי ועד להרים הצפוניים של חצי האי הקוריאני, באזור הנהר אמור. סכנת ההכחדה המרחפת מעל נמר אמור חמורה למדי: אוכלוסייתו העולמית של המין מוערכת ב-34-25 פריטים בלבד,[1] ואילו בעבר הוגדרה אוכלוסייה של כ-90 פרטים בבר, כניתנת לשיקום. 290 פרטים בשבי נמצאים בגני חיות באירופה, ברוסיה ובארצות הברית. הרס אזור המחיה הטבעי ותעשיית הפרוות הם מהסיבות להידלדלות אוכלוסיית נמרי האמור בטבע. כתוצאה מכך מסווג הנמר האמור כאחד מבין החתולים הנדירים ביותר. בטבע נמר אמור חי בין 15 ל-20 שנים, ואילו בשבי הוא יכול לחיות מעל 20 שנים.
פרוותו של נמר האמור היא העבותה ביותר מבין פרוות הנמרים. צבעה קרם חיוור (בעיקר בחורף). עוביה הוא כ־2.5 סנטימטרים בקיץ ו־7.5 ס"מ בחודשי החורף הקרים. משקל הזכרים נע בין 35 ל-48 ק"ג, אולם במקרים חריגים פרטים גדולים עשויים להגיע למשקל של 60 עד 75 ק"ג. הנקבות קטנות יותר מהזכרים ושוקלות בין 24 ל-43 ק"ג.
תוכן עניינים |
התנהגות [עריכה]
אזור תפוצתו של נמר האמור חופף את אזור התפוצה של הטיגריס הסיבירי, אולם בשונה מתת-מינים אחרים, נמר האמור אינו מושפע באופן ניכר מהקרבה לטיגריסים. כאשר נמצא בקרבתם של טיגריסים, הוא נוטה להימנע מציד או מסימון טריטוריות, וזאת כדי להימנע מתחרות על המזון ומסיכון צאצאיו.
כמו כל הנמרים, נמר האמור הוא צייד זריז וסתגלן. הוא ניזון מאיילים שונים כגון אייל הכרמל ואייל נקוד, מארנבות, בונים ומכרסמים קטנים הנקרים בדרכו. נמר האמור הוא בעל חיים מתבודד ופעיל בשעות הלילה.
עונת הרבייה של נמר האמור מתרחשת בין סוף האביב לתחילת הקיץ, כאשר משך ההריון הוא כ־12 שבועות. הגורים נשארים עם אמם במשך שנתיים, עד אשר הם נעשים עצמאים באופן מלא. הנקבות מגיעות לבגרות מינית בגיל שלוש עד ארבע שנים.
שימור [עריכה]
הן נמר האמור והן הטיגריס הסיבירי נפגעו אנושות מידי האדם. שטחי המחיה המשותפים שלהם נהרסו, וציד מוגבר בשל פרוותם היפה פגע בהם אנושות. בשונה מהטיגריס הסיבירי, שקיבל תשומת לב רבה יחסית בערוצי התקשורת העולמיים, נמר האמור כמעט ולא זכה לתשומת לב כזו ובשל כך מודעות השמירה עליו נמוכה לעומת "בן דודו" הטיגריס.
באזור מחייתו הרוסי תוכנן לבנות צינור נפט, שאילו היה נבנה עלול היה לפגוע באופן קשה באוכלוסייה בצד הרוסי, ואולם תוכניות הבנייה שונו בעקבות לחץ מצד ארגוני השמירה על בעלי החיים.
ב-20 באפריל 2007 נמצא גופה של נקבה ממין זה, שניצודה בתחומי מקלט לחיות בר ברוסיה. כיום נותרו בטבע רק 6 נקבות וכ-25 זכרים.[2]
קישורים חיצוניים [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- ארז ארליכמן, מירוץ נגד הזמן: מה יעלה בגורלו של נמר אמור?, באתר ynet, 30.9.08
הערות שוליים [עריכה]
