נמר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgנמר
נמר אפריקאי
נמר אפריקאי
מצב שימור

מצב שימור: קרוב לסיכון (NT)

נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: קרוב לסיכון
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
משפחה: חתוליים
סוג: פנתר
מין: נמר
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Panthera pardus
‏(ליניאוס)
תחום תפוצה
Wiki-Panthera pardus.png
פנתר שחור הוא נמר שעורו כהה יותר משאר הנמרים
נמר הולך בדרום אפריקה

נמר (שם מדעי: Panthera pardus) הוא מין במשפחת החתוליים בסוג פנתר. הנמר הוא הפנתר הקטן בסוגו. הנמר ניזון בעיקר מיונקים בגודל בינוני, מעופות ומזוחלים. תוחלת חייו היא כ-20 שנה, והוא נפוץ באפריקה ובאסיה. הנמר הזכר גדול מן הנקבה. בעת מרדף אחרי טרפו, יכול הנמר להגיע למהירות של כ-60 קילומטרים לשעה.

לנמר למעלה מ-20 תתי מין. הנמר המצוי ביותר בגני החיות הוא הנמר הפרסי החי באיראן ובמזרח טורקיה.

מקור השם העברי נמר הוא באכדית - Nimru.

אנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גופו של הנמר מכוסה פרווה. הוא מנומר בגבו ומשני צידי גופו. הגב וצידי הגוף בגוון צהוב ועליהם כתמים שחורים וטבעתיים רבים, ואילו הבטן והחזה בהירים. גוני פרוותו מסווים את הנמר וקשה לגלותו בעודו מסתתר בסבך הצמחייה. גופו שרירי וזנבו ארוך יחסית לגופו.

אורך גוף: עד 1.6 מטר
אורך זנב: עד 1 מטר
משקל: 25-90 ק"ג

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנמר שוכן ביערות, בערבות, בהרים ובשטחים סלעיים. הוא מיטיב לטפס על עצים, כושר קפיצתו מרשים למדי, תגובותיו זריזות וריצתו מהירה. הנמר משחר לטרפו לקראת הליל. בעת הציד חונק את טרפו על ידי נשיכתו בצווארו. יש שיאכל מן הטרף במקום הציד ואחר יסתיר את השיירים לארוחה נוספת ויש שיחוש אי ביטחון ויעלה את טרפו למרומי עץ, מפני שיריביו העיקריים (מלבד האריה), הצבועים והזאבים הטלואים אינם מטפסים על עצים. הנמר הינו בעל יצר קטילה חזק ביותר והוא צד בעלי חיים גם כאשר איננו רעב. מפאת היותם בעלי-חיים לא חברותיים, אין הם לומדים האחד מהשני להיזהר מפני רדיפות האדם. הם גם אינם יודעים להיזהר מטורפים אחרים או ממלכודות, ולכן קל יחסית להשמידם.

הנמרים הם בעלי חיים טריטוריאליים (בעלי נחלה) וסוליטאריים (יחידאים). הטריטוריה של הזכר גדולה משל הנקבה ולעתים חופפת בחלקה טריטוריות של נקבות אחדות ושטחה עשוי להגיע לעשרות קמ"ר. הנמרים מסמנים את תחום מחייתם בשתן, בגללים, בשאגות ועוד. מלבד מפגשים מזדמנים נדירים בין פרטים, נוצר קשר קצרצר בן יומיים-שלושה בין הזכר לנקבה וזאת בעונת הרבייה בלבד. בתום פרק זמן זה ואחר ההזדווגות, נפרד הזכר מן הנקבה, מבלי להשתתף בעול גידול הצאצאים.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת הרבייה של הנמר היא בקיץ. ההריון נמשך כשלושה חודשים, ובסופו ממליטה הנקבה שניים עד שישה גורים במאורת מסתור. הגורים פוקחים עיניהם כעבור שבוע, ובכל אותם ימים נשארת עמם האם. כעבור מספר ימים היא מחדשת את פעילות הציד. הנמרה תקפיד להעביר את הגורים ממקום מסתור אחד למשנהו בתכיפות גבוהה בחודשי חייהם הראשונים וזאת כדי לגונן עליהם מפני אויבים אשר עקבו אחר אמם ועלולים להתנכל אליהם. תקופת ההנקה נמשכת כשלושה חודשים, וזמן מה לאחר מכן, מתלווים הגורים אל האם בעת יציאתה לציד. שיטת הציד וידיעת יכולותיו של הנמר מושגות על ידי לימוד ותפקידה של האם להכשיר את צאצאיה לפעילות זו. בתחילה צופים הנמרים הצעירים באמם, אחר מקבלים ממנה חיה שפצעה בעבורם ותפקידם בפעם הזו מסתכם בהריגתה ולבסוף מורשים הם לרדוף בעצמם אחר הטרף. בגיל 15-20 חודש כבר גדולים הם דיים והנמרים נעזבים על ידי אמם לקראת דרכם החדשה כעצמאיים בשטח. בעונה לאחר מכן, כלומר בגיל שנתיים לערך, כבר יהיו בוגרים מינית ויוכלו גם להקים דור חדש של צאצאים.

טקסונומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התפוצה הרחבה והשוני הרב בין אזורי מחייתו של הנמר גרמו להיווצרות תתי מין שונים בנמר. מרבית תתי המין חיים באסיה בשל הסביבה המגוונת בה.

תפוצת הנמר בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל ידועים 3 תת-מינים של נמרים בטבע:

נמר פרסי

נכחד בשנות ה-50 מהארץ.

נמר אנטולי

נמר אנטולי הוא מן הנמרים הגדולים בעולם. משקלו מעל 70 ק"ג. הוא נראה לאחרונה בנחל בצת שבגליל המערבי בשנת 1965 לאחר שפרט זכר מבוגר ניצוד שם. מאז מתגלים מדי כמה שנים סימני חיים כמו עקבות ושיירי טרף בגליל העליון. כנראה מצוי בגולן הסורי ובדרום לבנון. ישנם גם הטוענים כי נתקלו בו בהר חרמון. ניזון בעיקר מטריפת חזירי בר.

נמר סִינַי

נמר סיני היה מצוי בהרי אילת עד לפני עשרות שנים ונעלם מן האזור בשל ציד פרוע שהיה מקובל אצל בדואים באזור כדי להשיג את פרוותו. הוא יפה ביותר. צבעו צהוב בהיר מאוד, כמעט לבן. גודלו בינוני יחסית לתתי-מין אחרים של נמרים. ניזון בעיקר מיעלים. עד לפני זמן מה היה מצוי תת-מין זה בדרום חצי האי סיני, אך כפי הנראה הוא נכחד גם משם. אלה היו המקומות היחידים שבהם היה מצוי תת-מין נדיר זה. כנראה שהוא כבר נכחד לגמרי מכדור הארץ.

נמר המדבר

נמר המדבר הוא תת-המין הקטן ביותר הידוע של נמר. משקלו כ-25 ק"ג והוא בדרך כלל בלתי מסוכן לאדם בוגר. כיום נשארו בעולם מתת מין זה כ-220 פרטים בלבד. בישראל התפרסם נמר זה ב-1974 עת נתגלה מחדש במדבר יהודה. בישראל ידועות שתי אוכלוסיות של נמר זה: אחת במדבר יהודה, ושנייה של 8-9 פרטים בהר הנגב, במכתש רמון ובמישור עבדת.

אזכורי הנמר בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]