בונה (בעל חיים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgבונה
Castor canadensis.jpg
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: מכרסמים
משפחה: בוניים
סוג: בונה
מינים

בונה אירופי
בונה קנדי

שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Castor
‏(ליניאוס)
תחום תפוצה
Locations eurobeaver.png

בונה (נקרא גם בִּ‏יבָר; שם מדעי: Castor) הוא מכרסם גדול, סוג יחיד במשפחת הבוניים (Castoridae). הבונה מבלה את רוב זמנו במים ונפוץ בצפון אמריקה ובאירופה. הבונים ידועים בעיקר בשל כשרונם בבנית סכרים. הבונים חיים במושבות על איים דמוי כיפה.

מבנה הגוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

משקלו של הבונה הממוצע 15-20 ק"ג ואורכו כ-75 ס"מ. גופו של הבונה כבד ורגליו קצרות ואינן מותאמות להליכה, לכן הוא מבלה את רוב זמנו במים. פרוותו של הבונה עמידה בפני מים ואצבעותיו מחוברות בקרום. הבונה מסוגל לצלול במשך כ-15 דקות, מכיוון שבאותו זמן אוטם שסתום את אזניו וחטמו. זנבו של הבונה הוא קשיח ודמוי משוט, ומשמש לו כ"הגה". כמו לכל המכרסמים, גם לבונה זוג שיניים קדמיות חזקות וגדולות, שעל הבונה להשתמש בהן ללא הפסק על מנת שלא יגדלו יתר על המידה. לבונה יש טופר מיוחד על האצבע השנייה של הרגל האחורית על מנת לנקות את פרוותו.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בונה אירופי - בעבר היה הבונה נפוץ ביותר באירופה הצפונית והמרכזית. עם זאת, ציד ממושך של הבונים בשל פרוותם ובשל סגולות רפואיות שיוחסו לבלוטות הריח שלהם, גרמו כמעט להכחדתו מנופי אירופה. כיום מנסים ארגוני הסביבה להחזיר את הבונים לסביבתם האירופית הטבעית, והם נפוצים כיום בצרפת, נורבגיה וגרמניה. הבונה נכחד בבריטניה כבר במאה ה-16, אך כיום ישנו רצון להקים מושבות בונים בסקוטלנד.
  • בונה קנדי - היה נפוץ בעבר בכל אמריקה הצפונית, ממקסיקו ועד אלסקה, אבל הציד גרם להעלמות הבונים כמעט מכל שטחה של ארצות הברית, והם נדירים גם בחלקים גדולים של קנדה. כיום הבונה הוא חיה מוגנת באמריקה, והוא החיה הרשמית של קנדה ושל מדינת אורגון. הוא נבדל מהבונה האירופי במבנה הגולגולת והחוטם.

בבריטניה נמצאו מאובנים מתקופת הפליסטוקן של מין פרהיסטורי ועצום של בונה ענק, Trogontherium cuvieri, שגודלו היה למעלה משני מטרים.

אורח חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבונים הם יצורים חברתיים, וחיים במושבות שמכילות לרוב מספר גדול של משפחות. כל משפחה חיה ב"קן" העשוי ממוטות וענפים. ככל שגילו של הקן רב יותר, כך הוא יהיה גדול יותר, מכיוון שהבונים שבים ומגדילים אותו מדי פעם. רוחבם של הקינים הגדולים ביותר שנמצאו היה 6 מטרים, וגובהם הגיע ל-2 מטרים. הבונים אינם שוקעים בשנת חורף, אך פעילותם בעונה הקרה מצטמצמת. באביב ממליטה נקבת הבונה בין שניים לחמישה צאצאים. הבונים הם יצורים ליליים, וניזונים מעצי צפצפה וערבה. טורפיו של הבונה הם הזאבים והדובים.

סכרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכר של בונה

בניית סכרים משמשת את הבונה בכך שהסכר שומר על מפלס מים גבוה דיו, על מנת שהכניסה לקן תהיה תת-ימית. על אף המוניטין שיצא לבונה בבניית סכרים, הבונה האירופי כמעט ואינו עוסק בכך, אלא חי על גדות הנהר. הבונה הקנדי בונה סכרים על ידי כריתת עצים בשיניו, ומסוגל לבנות סכרים גדולים מאוד - במונטנה נמצא סכר שאורכו למעלה מ-600 מטרים.

לאחר כריתת העץ, מסלק הבונה את הענפים וחותך את הגזע לאורך המתאים לו לבניית הסכר. לאחר מכן הוא גורר את הענפים אל המים, ומשיט אותם אל היעד. לעתים יש על הבונה לדחוף את הקורות במורד גבעה, ולכן הוא מקדים ו"מנקה" את השטח ממכשולים היכולים להפריע לו. הבונים מסוגלים גם לחפור תעלות על מנת להעביר בהם את הענפים, ואורכן יכול להגיע ל-300 מטר.

כאשר הסכר נפגע כתוצאה מהצפה, מתקן אותו מיד הבונה על ידי הוספת ענפים, אבנים ובוץ. כשזרמי המים משקיעים סחף בקרקעית הנהר, מגביהים הבונים את הסכר ולעתים גם מאריכים אותו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]