נתיב נוסף
נתיב נוסף היה ספק מידעון (ניוזלטר), ספק כתב עת דו-חודשי מטעם האגודה לשמירת זכויות הפרט (מאוחר יותר נוסף לשם "למען לסביות, הומוסקסואלים וביסקסואלים; כיום אגודת הלהט"ב), שיצא לאור בשתי תקופות במרווחי זמן לא קבועים: בשנים 1981-1986 (26 גיליונות) ובשנים 1990 עד 1994.(12 גיליונות) בסך הכל יצאו לאור כ-38 גיליונות.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הניוזלטר הראשון של האגודה לשמירת זכויות הפרט, "ריש גלי" , הפסיק להופיע כנראה בינואר 1978 (גיליון 15). לאחר הפסקת הופעתו האגודה שלחה לחברים דפי מידע בהם היה מידע חיוני על פעילות האגודה וקצת חדשות רלבנטיות מהארץ ומהעולם, אבל הורגש צורך בביטאון נרחב יותר בו ניתן יהיה לפרסם רשימות, סיפורים קצרים ושירים. מושיקו (היום סתיו) רוזנבאום ודני ריטר לקחו על עצמם להוציא ניוזלטר/כתב-עת חדש, ורוזנבאום היה העורך הראשון שגם בחר בשם. חברי המערכת כללו את אושרי לעד נטע-אב (עורך משנה), דני ריטר, מיכאל קונסטנטין, אבי בן-צבי וא. בן-מנחם. הגיליון הראשון יצא ביולי 1981. בשנים 1982 ו-1983 העורכים היו צביקה שלו ושלומי פטיה, וחברי המערכת (בתקופות שונות) כללו את שלומי חורש, דני לחמן, יונתן דנילוביץ, אמציה כ"ץ, דני בר-דוד, שמואל עינב, שלמה מנע , הדר גרד, רמי כהן, שי בית הלחמי, עמית קמה, ורדה רזיאל ויזלטיר, חזי לסקלי, יעקב ערבה, יונה קרנץ ומוטי מזרחי. שמעון רישר היה האחראי לגרפיקה הקבוע לפחות מגיליון 5 ועד לגיליון 18, ואחר-כך לא היה כנראה מאייר קבוע. הגיליון האחרון בתקופה הראשונה (גיליון 26) יצא באפריל 1986. בעיות ארגוניות באגודה לשמירת זכויות הפרט ומשבר האיידס הביאו ככל הנראה להפסקת הוצאת הביטאון עד 1990.
ב-1990 התחדשה הוצאת הביטאון בעקבות הרוח החדשה שנשבה במפרשי האגודה לשמירת זכויות הפרט. את הגיליונות הראשונים ערכו במשותף ליאורה שדה, רון בן עזרה, שרון נאמן והדר נמיר. מגיליון 4 (קיץ 1991) העורכת הייתה ליאורה מוריאל, שנמנתה עם יושבי ראש האגודה. בין חברי צוות הכותבים נמנו גם דן לחמן, ליאורה שדה, רון בן עזרה, שרון נאמן, הדר נמיר, גילן מרקוס, דוד ארליך ורפי ניב (שם עט של רפי אפלר-ח'טאב).
הוצאתו לאור של כתב העת "נתיב נוסף" הסתיימה לאחר ארבע שנות פעילות. כשנה וחצי לאחר סיום הפצתו החל לצאת לאור הירחון "הזמן הוורוד".
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניגוד לעיתון "מגעים", שיצא באותה תקופה ופנה במובהק לגברים; ולעיתון "קל"ף חזק", שפנה לנשים, התאפיין "נתיב נוסף" בעיסוק בתכנים שנחשבו למיינסטרים, כגון אקטואליה, פוליטיקה, איידס, וההימצאות בתוך "הארון". העיתון פנה באופן מוצהר לאנשי התרבות והרוח, ולא דווקא לאדם הפשוט, וייתכן שזו הסיבה לאי הצלחתו לאורך זמן.
עם זאת היה "נתיב נוסף" ראשון מסוגו, ורשם הישגים למען הקהילה במעורבותו. דוגמה למאבק ציבורי שבו נחל העיתון הצלחה היה המאבק הציבורי בקק"ל על אפלייתם בהסתרת תורמים מקרב קהילות הלהט"ב בעולם. בשנת 1979 נשתלה ביער להב חלקת יער על ידי פעילי להט"ב מרחבי העולם, שתרמו לקק"ל. השלט שהוצב בשנת 1979 הוסר לאחר זמן קצר, וקק"ל התנגדה להצבתו מחדש, עד לחשיפת העניין על ידי המגזין "נתיב נוסף".
הגיליון הראשון יצא לאור בשנת 1990, כשנתיים לאחר שבוטל, בתיקון מס' 22 לחוק העונשין, הסעיף האוסר על משכב זכר. האווירה במדינת ישראל כלפי הומוסקסואליות הייתה חשדנית ועוינת במקרים רבים, ודי היה באזכור נטייתו המינית השונה של אדם על מנת שיופלה בקבלה לעבודה ובשירות בצה"ל. לאור זאת בולט ייחודו של "נתיב נוסף" בראשוניותו, ככתב העת הראשון מסוגו בעברית שדן בגלוי בנושאים להט"ביים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
