ליאורה מוריאל

ליאורה מוריאל
	אין תמונה חופשית
לידה	1949 (בת 75 בערך); באר שבע, ישראל
מדינה	ישראל
מקום מגורים	סילבר ספרינג
פעילות בולטת	יו"ר אגודת הלהט"ב
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת מרילנד ;
מעסיק	ג'רוזלם פוסט, דבר, אוניברסיטת מרילנד

ליאורה מוריאל (באנגלית: Liora Moriel; נולדה ב-1949) היא עיתונאית, זמרת, כנרת, פמיניסטית ופעילה חברתית ישראלית שכיהנה כיושבת ראש אגודת הלהט"ב בשנים 1991–1993. הפיקה את פסטיבל המוזיקה הבינלאומי הראשון לנשים ע"ש ז'קלין די פרה, שנערך בבאר שבע.^[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוריאל נולדה וגדלה בתל אביב. בגיל 10 עברה עם משפחתה לקנדה. בגיל 19 עלתה לישראל לבדה. היא בעלת תואר ראשון בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. בגיל 30 הגיעה לבאר שבע ללמוד בבית הספר לאמנות. בשנות ה-90 עברה להתגורר במיתר עם בת הזוג שלה סוזן קירשנר.

בשנות ה-80 שימשה מוריאל כתבת ג'רוזלם פוסט בנגב וצלמת וכתבת בעיתון דבר בדרום.

בסוף יוני 1986 הפיקה את פסטיבל המוזיקה הבינלאומי הראשון לנשים שנערך בבאר שבע והוקדש ליצירות של מלחינות נשים מכל התקופות, הלאומים והז'אנרים.^[2]

מוריאל עמדה בראש העמותה לקידום החינוך והתרבות בנגב וכיו"ר ניהלה את "פסטינגב - פסטיבל בינלאומי למוזיקת עמים" שנערך בספטמבר 1990^[3].

מוריאל ערכה את העיתון נתיב נוסף בין השנים 1991–1994.

בשנת 1991 הניחה מוריאל, כיו"ר אגודת הלהט"ב זר במוזיאון יד ושם, לזכר הקורבנות ההומואים שנרצחו בשואה. היא התבקשה לעזוב את המקום והזר הוסר. במסגרת שבוע הגאווה שנערך ביוני 1992 היא הגיעה בראש קבוצת פעילות ופעילים ליער להב לציון 13 שנים לנטיעת 3000 עצים ביער להנצחת להט"בים שניספו בשואה ובמלחמת העצמאות^[4]. בסוף דצמבר 1992 נפתח קו שירות חדש 056, לשיחות וייעוץ עם פסיכולוגים לאנשי הקהילה ומשפחותיהם.^[5]

בתקופתה כיו"ר האגודה, תוקן החוק לשוויון ההזדמנויות בעבודה, שנאסרה הפליה מחמת נטייה מינית, מד"א הכיר בזכותן של בנות זוג לסביות לצורך ביטוח דם^[6] ונערך ההפנינג הגאווה הראשון בישראל בגינת שינקין.^[7]

מוריאל לימדה בחוג לאנגלית באוניברסיטת מרילנד, שם קיבלה את הדוקטורט שלה בספרות על דמותו של היהודי בקולנוע ובספרות בארצות הברית בשנים 1927–1947.

מוריאל כתבה את הביוגרפיה של ברברה סטרייסנד באנציקלופדיה לנשים יהודיות באנגלית.

כיום חיה מוריאל עם קירשנר בסילבר ספרינג (אנ') במרילנד שבארצות הברית והן אמהות לזוג תאומים.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מי ומה - נשים בישראל^[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיינו גם בפורטל:
	פורטל להט"ב

ליאורה מוריאל: דף המחברת באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
עדי יותם, אף מילה על לסביות, חדשות, 11 ביוני 1993
יואב בירנברג, גאים להציג, חדשות, 4 ביולי 1993

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ מרק סגל, אנשים השבוע - נשות המוסיקה, מעריב, 2 במאי 1986.
^ חנה ידור, צלילים נשיים במדבר, מעריב, 18 ביוני 1986
^ הגר רם, המדבר מתעורר - פסטינגב, חדשות, 7 בספטמבר 1990
^ גבי ניצן, נעדרים 3000 עצים עם נטיות, חדשות, 30 ביוני 1992
^ החיים מחוץ לארון - חדש: שירות טלפוני להומוסקסואלים ולסביות, חדשות, 29 בדצמבר 1992
^ עדי יותם, תקדים: מד"א מכיר בלסביות כבנות זוג לצורך ביטוח דם, חדשות, 28 באוקטובר 1993
^ לצאת מהארון בשינקין: האירוע ששינה את פני הקהילה הגאה, באתר טיים אאוט, ‏2018-05-30
^ אימי גינצבורג, אישה עסוקה - מי היא, מה היא, מעריב, 31 באוקטובר 1989

[1] מרק סגל, אנשים השבוע - נשות המוסיקה, מעריב, 2 במאי 1986.

[2] חנה ידור, צלילים נשיים במדבר, מעריב, 18 ביוני 1986

[3] הגר רם, המדבר מתעורר - פסטינגב, חדשות, 7 בספטמבר 1990

[4] גבי ניצן, נעדרים 3000 עצים עם נטיות, חדשות, 30 ביוני 1992

[5] החיים מחוץ לארון - חדש: שירות טלפוני להומוסקסואלים ולסביות, חדשות, 29 בדצמבר 1992

[6] עדי יותם, תקדים: מד"א מכיר בלסביות כבנות זוג לצורך ביטוח דם, חדשות, 28 באוקטובר 1993

[7] לצאת מהארון בשינקין: האירוע ששינה את פני הקהילה הגאה, באתר טיים אאוט, ‏2018-05-30

[8] אימי גינצבורג, אישה עסוקה - מי היא, מה היא, מעריב, 31 באוקטובר 1989

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]