סאמיזדאט
סָאמִיזְדָאט (רוסית: самиздат, הוצאה עצמית) הייתה שיטה רוֹוחת במדינות הגוש הסובייטי להפצה והדפסה של ספרות שנאסרה על ידי השלטון.
הרעיון המרכזי היה שכפול עצמי של מספר קטן של עותקים ראשוניים, תוך עידוד כל קורא לשכפל עותקים בכל אמצעי שעמד לרשותו.
המונח "סאמיזדאט" עצמו הוא אנלוגיה לשמות בתי ההוצאה לאור הרשמיים כ"פוליטיזדאט" = "פוליטיצ'סקויה איזדַטֶלסטבו" (Политиздат, Государственное издательство политической литературы, ההוצאה הממלכתית לאור של ספרות פוליטית). באופן דומה סאמיזדאט = "סאם" (сам, עצמי) + "איזדאט" (איזדַטֶלסטבו, הוצאה לאור).
עותקי הסאמיזדאט של ספרים כ"האמן ומרגריטה" למיכאיל בולגקוב ו"מוסקבה פטושקי" לונדיקט ירופייב עברו מיד ליד בחשאי ושוכפלו בכל השיטות האפשריות - החל מהעתקה בכתב יד וצילום עמודים במצלמה רגילה ועד להדפסה מקצועית למחצה בבתי דפוס מאולתרים. בפולין אף הודפסו כמה ספרים ארוכים (מעל 500 עמוד) בכמויות של 5,000 עותקים ומעלה.
לאחר תחילת הפרסטרויקה היקף התופעה הוקטן בהרבה ובעקבות שימוש רחב במחשבים אישיים ומדפסות בייתיות הופסק כליל.
נושאים דומים [עריכה]
- טאמיזדאט - הברחת כתבי יד אסורים להפצה והדפסה מחוץ לברית המועצות ("טאם" ברוסית פירושו "שַם").
- מגניטיזדאט - הפצת מוזיקה מחתרתית, בדרך כלל של "בארדים" (זמרים-יוצרים מחתרתיים) בשכפול קלטות (ומכאן הקידומת "מגניט" לסרט המגנטי של הקלטת).
- רנטגניזדאט - שכפול מחתרתי של תקליטי מוסיקה מערבית על צילומי רנטגן ישנים.
