הברחה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הברחה היא הובלה סמויה של סחורות או אנשים שאסורה על פי חוק או כללים אחרים.

דוגמאות להברחה הן: הברחת סמים, הגירה בלתי חוקית באמצעות גניבת הגבול, הברחת סחורות תוך כדי התחמקות מהמכס, הברחת נשק, אספקת סחורה אסורה לאסיר בבית כלא, העברה של מסמכים מסווגים.

הברחת סחורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוללת ששימשה להברחת קוקאין, ונתפסה בידי הצי האמריקני באוקיינוס השקט ב-2007

מרבית ההברחות מתרחשות על ידי סוחרים המעוניינים להרוויח כסף רב, על ידי ההברחות המספקות ביקוש קיים לסחורה או אנשים המוברחים, כשבאופן חוקי אי אפשר או קשה יותר לספק את אותם צרכים. על ידי ההברחות הסוחרים מרוויחים כסף רב מחמת המחיר הגבוה עקב הביקוש הרב והסיכון הגבוה שבהברחות. כמו כן אפשר להרוויח על ידי הברחת סחורות מיובאות מבלי לשלם עליהם מס. למשל: קניית סחורה במקום מסוים שם המחיר נמוך עקב מס נמוך, והברחתו למקום שבו המס - ולכן גם המחיר - גבוה יותר.

לעיתים הברחות מאורגנות על ידי ממשלות רשמיות, בשל העדר יכולת לספק דרישה לסחורה מסויימת באופן גלוי. לדוגמא, במהלך מלחמת העצמאות אורגנה הברחת ציוד צבאי לצה"ל ממדינות זרות, ובמהלך תקופת הצנע אורגנה הברחת עדרי צאן ובקר מהמדינות שסביב ישראל, בשל מחסור ארצי בבשר[1].

הברחת אנשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הברחת אנשים נעשית משתי סיבות עיקריות:

  • סחר בבני אדם - סחר בבני אדם למטרות שונות כגון: ניצול מיני (זנות), עבדות, העסקה בכפייה וכדומה. סחר בבני אדם מתבצע באמצעות כפייה, חטיפה, הונאה או רמייה. הוא מתבצע לצורך ניצול בני האדם המוברחים. קרבנות הסחר מוברחים למדינת היעד ושם הם מוחזקים בתנאים תת-אנושיים. הקורבנות כמעט ולא נגישים למידע או לסיוע, דבר המקל על המבריחים. לפי מחלקת המדינה של ארצות הברית בדו"חות משנת 2004 ו-2006 היקף הברחות בני אדם בעולם עומד על למעלה מחצי מיליון מדי שנה, כש-80% מהוות נשים והמטרה העיקרית של הסחר הוא ניצול מיני. בשנת 2000 נחתמה אמנה באו"ם המחייבת את המדינות החותמות עליה להילחם במאמץ משולב בתופעה.

שיטות להברחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר ששימש להברחת סיגריות, מוצג במוזיאון המכס במינכן שבגרמניה.

ישנן דרכים רבות לביצוע הברחות והן משתנות לפי פרמרטרים שונים. להלן רשימה חלקית של שיטות להברחה:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הלל כהן, ערבים טובים, הוצאת עברית ירושלים 2006, עמ' 41