מיכאיל בולגקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכאיל בולגקוב, תמונה משנת 1910-1912

מיכאיל אפאנסייביץ' בּוּלְגַקוֹב (רוסית: Михаи́л Афана́сьевич Булга́ков;‏ 3 במאי (כך על־פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 15 במאי)1891, קייב10 במרץ 1940, מוסקבה), סופר ומחזאי רוסי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאיל בולגקוב נולד בקייב שבדרום-מערב האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה) ב־15 במאי 1891, הבכור מבין שבעת הילדים של אפנאסי בולגקוב, מרצה באקדמיה לכמרים. משפחתו של בולגקוב הייתה משפחה נוצרית אדוקה, ושני סביו היו כמרים אורתודוקסיים. בשנת 1909 החל בולגקוב את לימודי הרפואה באוניברסיטה המלכותית של קייב, שם למד שבע שנים. כבר בעת לימודי הרפואה הראה כישרון ספרותי רב, וידע גם להציג את סיפוריו בפני קהל.

ב־1915 התחתן עם אשתו הראשונה, טטיאנה לאפה. עם תחילת מלחמת העולם הראשונה החל לעבוד בבית־חולים, וכאשר סיים בהצטיינות את האוניברסיטה, נסע לחזית כרופא בארגון הצלב האדום.

באביב 1918, לאחר חתימת הסכם שלום בין גרמניה לרוסיה ופירוק צבא האימפריה הרוסית, חזר עם אשתו לקייב, והיה עד לכניסת הצבא הגרמני לעיר. בינואר 1919 , לאחר כיבוש קייב על ידי צבאו של סמיון פטליורה, גויס בולגקוב בכפייה לצבא הרפובליקה העממית של אוקראינה. כעבור זמן קצר הצליח לערוק מהצבא האוקראיני ולחזור לקייב. באוגוסט 1919 התנדב בולגקוב לצבא הלבן, שבו כבר שירתו שני אחיו הקטנים. כרופא צבאי נדד עם הצבא הלבן הנסוג מפני ההתקפות של הצבא האדום עד לצפון קווקז. בתחילת 1920, התפנו שרידי הצבא הלבן מהקווקז לחצי האי קרים, אך בולגקוב, שלא רצה לעזוב את הפצועים של בית חולים שדה שבו שירת, נשאר בקווקז. שני אחיו התפנו לקרים, ולאחר שגם קרים נפל בידי הצבא האדום, היגרו לצרפת.

ב־1921 הגיע בולגקוב עם אשתו למוסקבה, ולאחר מאמצים רבים קיבל מהשלטונות דירה בבניין ששימש לאחר מכן השראה לתיאורי "דירה מס' 50", זירת ההתרחשות בספרו "האמן ומרגריטה". באותם ימים, שימש בולגקוב סופר בעיתון רוסי שיצא לאור בברלין, וכתב עבורו את יצירותיו הראשונות - ובהן "יומני הרופא הצעיר" ו"מורפיום". כן החל בולגקוב באותו זמן את כתיבת הרומן "הגווארדיה הלבנה".

ב־1924 התגרש בולגקוב מאשתו, והתחתן עם ליובוב בלוזרסקיה - שלה גם הקדיש את ספרו "הגווארדיה הלבנה" (Белая Гвардия). הרומן עובד גם למחזה בשם "ימי משפחת טורבין" (Дни Турбиных) - שהועלה על הבמה בתיאטרון האמנותי וזכה לביקורת שלילית קשה, משום שלא הציג את תומכי הצבא הלבן באופן שלילי דיו, אך גם לתגובה אוהדת מפי שליט ברית המועצות יוסיף סטלין וכך הובטח לו האישור להעלות אותו בתיאטרון במוסקבה. למרות הצלחת המחזה, הממסד הספרותי של ברית המועצות המשיך להתנכל לבולגקוב וב־1930 היה בולגקוב מובטל ומיואש, וה"בון טון" הספרותי (והפוליטי) היה למתוח ביקורת עליו ועל יצירותיו. הוא כתב מכתב אישי לסטלין, בו התלונן על מצבו, וביקש לאפשר לו לצאת לחו"ל, ואם לא, אז שתימצא לו עבודה בתיאטרון, אפילו כפועל במה. במפתיע, התקשר אליו סטלין אישית והבטיח למצוא לו עבודה, באומרו שחבל שכישרון כה מובהק ייצא לחו"ל. מצד אחד השיחה אפשרה לבולגקוב להמשיך וליצור, ואף לשרוד שנים קשות של טיהורים. מצד שני רצונו האמיתי היה לצאת לחו"ל וליצור שם באופן חופשי. בעקבות התערבותו של סטלין (שיש הרואים בה אך ניסיון להעלות את קרנו של המנהיג בחוגי האינטליגנציה) קיבל בולגקוב את משרת המנהל האמנותי של אחד מתיאטראות מוסקבה.

ב־1932 התחתן בולגקוב בשלישית עם ילנה שילובסקיה, והיא זו שתשמש בעתיד מודל לדמותה של "מרגריטה". בשנות חייו עמה עבד על הרומן האחרון שלו, בידיעה ברורה שאף הוצאה בברית המועצות לא תסכים לפרסמו בגלל תוכנו הדתי והביקורת הקשה נגד הממסד הסובייטי. לאחר מותו שמרה אשתו על כתבי־היד, ולבסוף פורסם הספר "האמן ומרגריטה" לראשונה ב-1966.

מיכאיל בולגקוב נפטר מאי ספיקת כליות ב-10 במרץ 1940 במוסקבה ונקבר בבית העלמין נובודוויצ'י.

רשימת יצירותיו שיצאו לאור בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים המבוססים על ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מספריו של בולגקוב הפכו לסרטי קולנוע או מיני-סדרות טלוויזיה:

  • 1970 "המנוסה" (ברית המועצות) - סרט קולנוע המבוסס על המחזה "המנוסה"
  • 1972 "פילאטוס והאחרים" (גרמניה-פולין) - סרט בבימויו של אנדז'יי ויידה המבוסס על הרומן "האומן ומרגריטה"
  • 1972 "האומן ומרגריטה" (יוגוסלביה-איטליה) - סרט קולנוע המבוסס על רומן בעל אותו שם.
  • 1973 "איוואן ואסילייביץ' מחליף מקצוע" (ברית המועצות) - סרט קולנוע בבימויו של לאוניד גאידאי המבוסס על מחזה בעל אותו שם.
  • 1976 "לב של כלב" (איטליה - גרמניה) - סרט קולנוע המבוסס על נובלה בעלת אותו שם.
  • 1976 "ימי משפחת טורבין" (ברית המועצות) - מיני סדרת טלוויזיה בת 3 פרקים המבוסס על מחזה בעל אותו שם.
  • 1988 "לב של כלב" (ברית המועצות) - סרט המבוסס על נובלה בעלת אותו השם.
  • 1995 "הביצים הגורליות" (רוסיה) - סרט קולנוע המבוסס על מחזה בעל אותו שם.
  • 2005 "האומן ומרגריטה" (רוסיה) - סדרת טלוויזיה בת 10 פרקים המבוססת על רומן בעל אותו שם.
  • 2008 "מורפיום" (רוסיה) - סרט קולנוע המבוסס על קובץ הסיפורים "רשימות של רופא צעיר"
  • 2012 "הגווארדיה הלבנה" (רוסיה) - סדרת טלוויזיה בת 8 פרקים המבוססת על רומן בעל אותו שם.
  • 2012 "רשימות של רופא צעיר" (בריטניה) - סדרת טלוויזיה בכיכובו של דניאל רדקליף המבוססת על קובץ הסיפורים "רשימות של רופא צעיר"

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]