סגולה (מאגיה)
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך עוסק בסגולות בהקשר יהודי בלבד. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך עוסק בסגולות בהקשר יהודי בלבד. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
סגולה היא ביטוי לתכונות או יכולות מיוחדות שיש לחפץ, למעשה טקסי או לאדם, הפועלים על פי מאגיה או אמונה להתגשמות משאלות שונות. הביטוי "סגולה" מתרחב גם על כל דבר הנראה כנוגד את דרך הטבע.
השימוש בסגולות[עריכת קוד מקור | עריכה]
השימוש בביטוי "סגולה" החל נפוץ בימי הביניים, בשימוש עם סגולות לשמירה או לתועלת כלשהי עבור אדם המאמין בהם. במאגיה של ימי הביניים, המונח סיגיל שימש בדרך כלל כדי להתייחס לסימנים נסתר המייצגים מלאכים ושדים שונים שהמתרגל עשוי לזמן. בהקשר זה המונח sigil או sigilla נובע מהמילה הלטינית sigillum, שפירושה "חותם".[1]
סגולות נפוצות ביהדות הן קמעות מרבנים מקובלים אשר עוסקים בתורת הקבלה. יש הנוהגים להגיד פסוקים מסוימים המסוגלים לישועה, או ללכת לקברי צדיקים מתקופת התנאים או תקופות מאוחרות יותר כגון תקופת החסידות, כדי להינצל משעת צרה או לבקש ישועה.
חוקרים כגון גרשם שלום ומשה אידל הראו כי הרבה מן הסגולות המופיעות בספרות היהודית אינן ממקור יהודי[דרוש מקור].
אחת הסגולות במזרח אירופה הייתה ענידת עגיל לשמירה, הרב מנחם צבי ריבקין ענד עגיל עד יומו האחרון, כסגולה לשמירה בהמלצת הרב שמואל שניאורסון. כך תיאר שאול טשרניחובסקי סגולה זו שניתנה לו בילדותו[2]:
במשך זמן ידוע הייתי בן יחיד במלוא מובן המלה: אחותי הבכירה מתה, הצעירה מתה, ואני ילד ויחידי. לשם שמירה יתרה רצעו את תנוך אוזני הימנית והכניסו בה עגיל כסף, עשוי ממטבעות שקיבלו מאת ארבעה זוגות, שאבותיהם, בין מצד האשה, בין מצד הגבר, חיים ובריאים
סגולות בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
כבר בתקופת התנאים מוצאים את השימוש בסגולות. בתלמוד מובאים סיפורים שונים על שימוש בסגולות.
סגולה לשמירה מכל רע הוא הביטחון בה', כפי שמובא במסכת מנחות: "בטחו בה' עדי עד כי ביה ה' צור עולמים. אמר ליה: כל התולה ביטחונו בהקב"ה, הרי לו מחסה בעולם הזה ולעולם הבא".[3]
סגולה לשמירת הדרך היא לוויה. מובא במסכת סוטה: "כל שאינו מלוה ואינו מתלווה כאילו שופך דמים". ועוד (שם): "כל המלווה את חברו ארבע אמות בעיר אינו ניזוק" (האדם שיצא לדרך אינו ניזוק).[4]
סגולה להצלה מפחד מובאת במסכת מגילה: "מאן דמבעת, אף על גב דאיהו לא חזי מזליה חזי. ותקנתו, ידלג מדוכתיה ארבע גרמידי, או ליקרי קריאת שמע, או יאמר עזי דבי טבחא שמינא מינאי".[5]
סגולה לשעת צרה היא להגיד לעילוי נשמת רבי מאיר בעל הנס: "אלהא דמאיר ענני". הסגולה מקורה במעשה המובא במסכת עבודה זרה, י"ח. מסופר שרבי מאיר הבטיח לסוהר שישחרר את גיסתו מבית בושת, שבו הוחזקה על ידי הרומאים כעונש, אם יאמר כדי להינצל "אלהא דמאיר ענני", והבטחתו התקיימה. בשל סיפורים אלו התפתחה אמונה עממית רווחת כי רבי מאיר הבטיח ישועות לכל מי שינדב צדקה לעילוי נשמתו לעניי ארץ ישראל. על כן, ישנם רבים שהולכים להתפלל ליד מה שנחשב לקברו, ותורמים כסף לצדקה. לפי המנהג, בשעת נתינת הצדקה אומרים "אלהא דמאיר עננו" פעם אחת או שלש או שבע פעמים.[6]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- צפניה דרורי, אמונת שכל ואמונת סגולה אצל הרמב"ם, בתוך: דרכים לאמונה ביהדות, תשמ"א, עמ' 103–111.
- ליפשיץ, סגולות ישראל
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אוסף סגולות באתר שאו מרום עיניכם
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "sigil". The Chambers Dictionary (9th ed.). Chambers. 2003. ISBN 0-550-10105-5.
- ^ שאול טשרניחובסקי, "מעין אבטוביוגרפיה", בתוך: בעז ערפלי (עורך), שאול טשרניחובסקי : מחקרים ותעודות, מוסד ביאליק, 1994, עמ' 47.
- ^ מסכת מנחות, כ"ט ע"ב.
- ^ מסכת סוטה, מ"ו ע"ב.
- ^ מסכת מגילה ג.
- ^ כך תינצלו מכל צרה ומכאוב: סגולת ’אלקא דמאיר ענני’, באתר www.hidabroot.org, 2021-10-20