מסכת סוטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

מַסֶּכֶת סוֹטָה היא המסכת החמישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה. בתלמוד הירושלמי מסכת זו היא האחרונה מסדר נשים. במסכת זו תשעה פרקים ובתלמוד הבבלי יש במסכת זו 48 דפים. קיים מנהג ללמוד מסכת זו בימי ספירת העומר, דף אחד ביום‏[1].

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סוטה (הלכה)

עיקר המסכת עוסקת בדיני סוטה. סוטה היא אישה שבעלה חושד בה כי בגדה בו עם גבר מסוים, וזאת לאחר קינוי וסתירה. ה'קינוי' הוא התראה שהתרה בה בעלה לבל תיסתר עם גבר זה, ותנאי ה'סתירה' מתקיים על סמך עדות או טענה שנסתרה עם אותו הגבר למשך זמן מסוים, אך לא ידוע כי בגדה בפועל. דיני הסוטה הבסיסיים מפורטים בתורה, בספר במדבר פרק ה'. עיקר הדין הוא כזה: כיוון שאין שני עדים הדרושים להוכחת הבגידה, עורכים לה בדיקה מיוחדת. משקים אותה "מים מרים מאררים", שהם "מים קדושים", קומץ עפר מהמקדש ודיו. אם האישה לא בגדה, טוענת התורה, תקבל שכר רב ותהרה, אך אם בגדה, ירכה נופלת ובטנה מתנפחת. חשוב לציין, כי אין על האישה חובה לשתות את המים, אך אם היא מסרבת, היא מגורשת מבעלה מבלי שתקבל את הכסף הנקוב בכתובה שלה. לפני שבעלה מוכיח שהיא סוטה, הוא צריך להיות נקי מכל עוון.

מיקומה של המסכת בסדר נשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגמרא‏[2] מציינת כי מיקומה של המסכת אחרי מסכת נזיר הוא ע"ב ברייתא בה אומר רבי: "למה נסמכה פרשת נזיר שבתורה לפרשת סוטה?[3] לומר לך שכל הרואה סוטה בקלקולה ידיר עצמו מן היין"‏[4]. על קביעה זו מקשה הגמרא שבתורה ממוקמת פרשת סוטה לפני פרשת נזיר, וכי למה לא הוקדמה המסכת לפני מסכת נזיר? ועונה שמכיוון שבמסכת כתובות בפרק המדיר, נשנו הלכות נדרים, עבר עורך המשנה להלכות נדרים במסכת נדרים, ומהם להלכות נזירות שדומים לנדרים במהותם.

הרמב"ם לעומת זאת, מבאר בהקדמתו למשנה כי על המסכת היה להימצא אחרי מסכת גיטין "שעניינה מעניין הגירושין, שהסוטה כשתזנה – יש לכוף האיש והאשה על הגירושין".

פרקי המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. המקנא לאשתו (תשע משניות[5]) - דיני קינוי וסתירה, העלאת הסוטה לבית המקדש, אגדות בדבר "במידה שאדם מודד, בה מודדין לו".
  2. היה מביא (שש משניות) - דיני מנחת הסוטה, כתיבת המגילה, שבועת הסוטה.
  3. היה נוטל (שמונה משניות) - הקרבת מנחת הסוטה, השקאת הסוטה, מחיית המגילה ובדיקת המים את הסוטה. במשנה ו' חוזרת המסכת למנחת הסוטה ועוסקת בין השאר בהבדלים בין כהן לכהנת ומתוך דיון זה מפרטת הבדלים שבין איש לאישה בכלל.
  4. ארוסה ושומרת יבם (חמש משניות) - דיני הסוטה בארוסה ושומרת יבם ונשים שאינן שותות או נוטלות את כתובתן, אשת כהן וקינוי בית דין.
  5. כשם שהמים בודקין אותה (חמש משניות) - בדיקת המים את האיש, משניות המתחילות בביטוי "בו ביום" [6].
  6. מי שקינא לאשתו (ארבע משניות) חזרה לדיני עדות בסוטה.
  7. אלו נאמרין בכל לשון (שמונה משניות) - החל מפרק זה ועד סוף המסכת עוסקות המשניות בדברים הטעונים אמירה שיש מהן שנאמרים בכל לשון ויש שנאמרים אלא בלשון הקודש (דוגמת דברי כהן משוח מלחמה שיפורטו בפרק ח' ופרשת עגלה ערופה שתפורט בפרק ט'). עניינים אלו הובאו במסכתנו על מנת ללמד שפרשת סוטה נאמרת בכל לשון.
  8. משוח מלחמה (שבע משניות) - דברי כהן משוח מלחמה ודיני מלחמה שונים.
  9. עגלה ערופה (חמש עשרה משניות) - ביאור פרטי הדינים של פרשת עגלה ערופה.

בסך הכל יש במסכת 67 משניות.

תוכן המסכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ששת הפרקים הראשונים עוסקים בדיני סוטה (כלומר אישה הנחשדת בזנות תחת בעלה). הפרק השביעי דן בהלכות בהם יש לומר נוסח מסוים (כמו פרשת סוטה), ובשאלה האם הנוסח צריך להיאמר דווקא בלשון הקודש או מותר לאומרו בכל לשון. הפרק השמיני דן בהלכות מלחמה והתשיעי בהלכות עגלה ערופה.

בתלמוד הבבלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרי פירושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שיטה מקובצת - לרבי בצלאל אשכנזי. (ליקוטי מפרשים ראשונים נכתב רק על פרק ראשון ושני במסכת)
  • מימיני מיכאל - לרבי מיכאל פודור (פירוש על גפ"ת במסכת סוטה הספר נכתב כהערות תוך כדי לימוד של המחבר במסגרת מפעל הש"ס)
  • פירושי הגרי"ז - לרבי יצחק זאב סולובייצ'יק (פירוש על מסכת סוטה בשיטת בריסק)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסט מלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר היום יום פתגם לז' אייר
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ב', עמוד א'
  3. ^ פרשת סוטה מופיעה בספר במדבר, פרק ה', פסוק י"א ועד סוף הפרק ופרשת נזיר מיד אחריה.
  4. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ב', עמוד א'
  5. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
  6. ^ כל מקום שנאמר במשנה "בו ביום", פירושו: ביום שמינו את רבי אלעזר בן עזריה לנשיא בישיבה ביבנה, שכל זמן שהיה רבן גמליאל נשיא, היה מכריז ואומר: "כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו, אל ייכנס לבית המדרש", וכשנתמנה רבי אלעזר בן עזריה לנשיא, ניתנה רשות לכל התלמידים להיכנס לבית המדרש, ומתוך שרבו התלמידים, רב החידוד והפלפול, ולא הייתה הלכה תלויה בספק בבית המדרש.