סוכה סיטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
"בועה שבירה", הסוכה הזוכה

סוכה סיטיאנגלית: Sukkah City) היא תחרות אדריכלית שנערכה בקיץ 2010 והסתיימה במיצב שבו נבנו 12 סוכות בכיכר יוניון בניו יורק, ומתוכן נבחרה אחת לעמוד בכיכר במשך חג הסוכות. בנוסף, יוצגו חלק מההצעות בתערוכה במרכז לארכיטקטורה בניו יורק, והתחרות תתועד בספר "Sukkah City: Radically Temporary Architecture for the Next 3000 Years" (בעברית: "סוכה סיטי: ארכיטקטורה ארעית ביותר ל-3000 השנים הבאות").

התחרות אורגנה על ידי ארגון "Reboot" המקדם יוזמות בתחום התרבות והמורשת היהודית,‏[1] בשיתוף עם ארגון התושבים והעסקים של כיכר יוניון.‏[2] יוזמיה הם העיתונאי ג'ושוא פויר ורוג'ר בנט, ממייסדי "Reboot", שחיפשו רעיונות מקוריים לחידוש מסורת בניית הסוכה בעיצוב בן זמננו.

התחרות הוכרזה בחודש מאי 2010, ומועד הגשת המועמדויות היה 1 באוגוסט. בתנאי התחרות פורטו בהרחבה דיני סוכה, שהמשתתפים נדרשו לעמוד בהם על מנת שהסוכות יהיו כשרות לפי ההלכה, כולל המידות המזעריות לכל חלק בסוכה, חומרים מותרים ואסורים לקירות ולסכך, וכיוצא בזה.‏[3] בנוסף, נדרשו הסוכות המוצעות לעמוד בתקנות העירוניות של ניו יורק למבנים ארעיים, כך ששטח טביעת הרגל שלהן לא יעלה על 10x19 רגל. משתתפי התחרות נדרשו לשלוח את הצעותיהם בפורמט של לוח גרפי אחד, המציג את ההצעה העיצובית ואת אופן בנייתה, מלווה בהסבר קצר.

חבר השופטים של התחרות מנה 14 איש, בהם האדריכלים מיכאל ארד ותום מיין, המעצב רון ארד, מבקר האדריכלות פול גולדברגר, ואנשים נוספים מתחומי העיצוב והאמנות.‏[2] בנוסף, ליוו מספר רבנים את האדריכלים בתהליך בניית הסוכה.

מאות מעצבים, אדריכלים וסטודנטים במקצועות עיצוב שונים מרחבי העולם נרשמו לתחרות ושלחו את הצעותיהם. באתר התחרות הוצגו, עם פרסום תוצאות השיפוט, כ-540 הצעות עיצוב, ו-12 ההצעות הזוכות מתוכן. הסוכות הנבחרות נבנו בברוקלין והובלו לכיכר יוניון, שם ניצבו בימים שבין יום הכיפורים לסוכות (19 - 20 בספטמבר 2010), ואז הוזמן הקהל הרחב לבקר במקום ולבחור מתוכן סוכה אחת שתישאר במקום לכל אורך החג. ב-21 בספטמבר הכריז ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג, על הסוכה הזוכה,‏[4][5] Fractured Bubble ("בועה שבירה"), שעיצבו האדריכלים הנרי גרוסמן ובבק בראין מניו יורק.‏[6]

מארגני התחרות הצהירו על כוונתם לערוך ב-2011 תחרות דומה בערים נוספות ברחבי העולם, והזמינו ערים להציע את השתתפותן במיזם.‏[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]