סולימאן בשיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

סולימאן בשיר (1947 - 1991) היה היסטוריון ערבי ישראלי ומרצה באוניברסיטת א-נג'אח בשכם. הוא ידוע בשל עבודותיו על ההיסטוריוגרפיה המוקדמת של האסלאם ובעבר לימד באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשיר נולד בכפר מע'אר. הוא סיים תואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1976 הוא קיבל תואר שלישי מאוניברסיטת לונדון על ספרו "קומוניזם במזרח הערבי", שפורסם באנגלית ובערבית. בשיר התפרסם בכך שבספרו הוא טען שדת האסלאם התפתחה בהדרגה על רקע היהדות והנצרות ולא נולדה כולה מגילויי הנביא מוחמד. הוא חקר את האמונות והמנהגים בדורות השונים, את הדרך שבה העבירו את המסורת לדורות הבאים ואת הקשר בינה לבין הצרכים הייחודיים לכל תקופה. בשיר עורר סערה נוספת כאשר פרסם מחקר בערבית על מוכרי הקרקעות הערבים של ימי המנדט, בו התברר שגם בני משפחת המלוכה בירדן מכרו אדמות ליהודים.

בשיר עורר ביקורת חריפה בעולם המוסלמי בשל דעותיו המנוגדות למסורת המוסלמית. הוא הושלך מחלון הקומה השנייה של אוניברסיטת א-נג'אח על ידי מוסלמים קיצוניים ונותר מרותק לכיסא גלגלים. ב-1984 הוא פוטר מהאוניברסיטה. הוא מצא עבודה בארצות הברית במסגרת תוכנית פולברייט ולאחר מכן עבד באוניברסיטה העברית בירושלים. בשיר מת בגיל 44 מהתקף לב.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]