סוס העץ מיכאל

**סוס העץ מיכאל**
	תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.; נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
מידע כללי
צייר	יגאל תומרקין
תאריך יצירה	1987
טכניקה וחומרים	טכניקה מעורבת על עץ
ממדים בס"מ
רוחב	392
גובה	150
עומק	17
נתונים על היצירה
מיקום	אוסף חברת הפניקס חברה לביטוח

"סוס העץ מיכאל" (1987) הוא ציור המשלב טכניקה מעורבת מאת האמן הישראלי יגאל תומרקין.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבודה "סוס העץ מיכאל" היא ציור שיצר יגאל תומרקין בשנת 1987. המקור האיקונוגרפי הישיר לעבודה זו הוא שירו של המשורר הישראלי נתן זך - "המוות בא אל סוס העץ מיכאל" (1958). תומרקין כתב על הלוח השמאלי את שם הציור - "סוס העץ מיכאל", ועל הלוח השמאלי חרט את המילה "מיכאל". העבודה הוצגה בתערוכה הרטרוספקטיבית שנערכה לתומרקין במוזיאון תל אביב לאמנות (1992), ונמצאת כיום באוסף הפניקס חברה לביטוח.

העבודה מורכבת כטריפטיכון של לוחות עץ. המוטיב העיקרי בציור הוא ראשיהם של שלושה סוסים, עשויים לוחות עץ גזורים, הצבועים באחד מצבעי היסוד. תומרקין מעצב את הסוסים כסוסי צעצוע, עליהם נמצאים רוכבים במצבים שונים. הרוכב השמאלי נראה נופל מעל סוסו הצהוב. הרוכב במרכז נמצא על גבי סוס אדום. תומרקין הוסיף לו כתמים אדומים העשויים פיסות בד אדום וצבע, המרמזים על דם. לצד הסוס הימני, אליו מחובר מטאטא, הרומז לסוס משחק ("Hoby Horse")^[1], מופיע צלב או צורת איקס לבן, הרומז על מוות או העדר.

בנוסף לסוסים ורוכביהם, משורטטים בעבודה טביעות יד, חצים וכן פיסות בד לבנות, עליהן כתב תומרקין את הטקסטים בגרמנית "לילה ורוח", "סוס עץ" ו"יוסף טל", המלחין הישראלי אשר הלחין בשנת 1975 יצירה מוזיקלית לפי שיר זה^[2].

השימוש בגרמנית, כמו גם מוטיב המוות והילד הרוכב, מאזכרים גם את שירו של יוהאן וולפגנג פון גתה "שר היער" ואת ספרו של מישל טורנייה^[3], שתומרקין יצר על פי הם סדרת תחריטים בשם "שר היער - מחווה למישל טרונייה" (1986-1985). שם נוסף הכתוב בעבודה הוא "פאולו", המרמז לאמן פאולו אוצ'לו, שתומרקין הרבה להתייחס לציורי הסוסים שלו בעבודותיו. גדעון עפרת, במאמרו אודות הציור, מוצא בו הקשרים גם לתחריט "האביר והמוות" (1514) מאת אלברכט דירר.

על פי עפרת, המוטיבים האיקונוגרפים רומזים הן לביקורת החברה והמלחמה בחברה הישראלית ועשויים לרמוז גם על מקור ביוגרפי, ביחסיו של האמן עם אביו^[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על עבודה אחת של יגאל תומרקין, באתר "המחסן של גדעון עפרת", 29 ביוני 2011

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ בשנת 1983 ראה אור תרגום לעברית של המסה "סוס עץ, או, שורשי הצורה האמנותית" (1963) מאת ארנסט גומבריך.
^ ראו: עפרת, גדעון, "סוס העץ מיכאל, 1987", בתוך: יגאל תומרקין, הוצאת קרן לוין לאמנות, ירושלים, 2019, עמ' 359.
^ טורנייה, מישל, שר היער, שוקן, תל אביב, 1982
^ ראו: עפרת, גדעון, "סוס העץ מיכאל, 1987", בתוך: יגאל תומרקין, הוצאת קרן לוין לאמנות, ירושלים, 2019, עמ' 365-362

[1] בשנת 1983 ראה אור תרגום לעברית של המסה "סוס עץ, או, שורשי הצורה האמנותית" (1963) מאת ארנסט גומבריך.

[2] ראו: עפרת, גדעון, "סוס העץ מיכאל, 1987", בתוך: יגאל תומרקין, הוצאת קרן לוין לאמנות, ירושלים, 2019, עמ' 359.

[3] טורנייה, מישל, שר היער, שוקן, תל אביב, 1982

[4] ראו: עפרת, גדעון, "סוס העץ מיכאל, 1987", בתוך: יגאל תומרקין, הוצאת קרן לוין לאמנות, ירושלים, 2019, עמ' 365-362

[1]

[2]

[3]

[4]

יגאל תומרקין
פיסול	שעון בארוקי (1957) • דיוקן האמן כלוחם צעיר (1965) • דיוקן האמן כפילוקטטס צעיר (1966) • אנדרטת השלום (1966) הכניסיני תחת כנפך (1966) • הוא הלך בשדות (1967) • סדרת האסטרונאוטים • מצפור ערד (1968) • קצבים (1969-1968) • עידן המדע (1969) • מלנכוליה (פסל) (1972) • גן שעוני השמש (1972) • התרחשויות (1972) • קיר רפלקטיבי (1978-1975) • השיר על האדמה (1978) • מחווה לרוברט קאפה (1985) • שבת של מכשפות (1988) • ?Macht Arbeit Frei ‏(1992) • שבעת עמודי החכמה שלי (1992)
ציור והדפס	פאניקה אודות מכנסיים (1961) • דיוקן עצמי 1975 (1975) • פייטה, פייר פאולו פאזוליני (1979) • קרב העיוורים והחזירה - להיינריך פון קלייסט (1979) • מחווה לקולנוע (1979) • שר היער - מחווה למישל טרונייה (1986-1985) • סוס העץ מיכאל (1987)
אנדרטאות	ביג צ'יף (1968) • אנדרטת הבקעה (1972) • אנדרטה לנופלים (אשקלון) (1972) • אנדרטה לשואה ולתקומה (1975) • אנדרטה לזכר חללי המשחתת אילת (1994)