סוציאליזם עם פנים אנושיות
Alexander_Dubcek_B.jpg)
סוציאליזם עם פנים אנושיות (בצ'כית: socialismus s lidskou tváří; בסלובקית: socializmus s ľudskou tvárou) הוא סלוגן המתייחס למצע הרפורמיסטי והדמו-סוציאליסטי של אלכסנדר דובצ'ק ועמיתיו, שהוסכם עליו בפרזידיום של המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה באפריל 1968,[1] לאחר שנהיה ראש המפלגה בינואר 1968. המונח התייחס לתהליך של דמוקרטיזציה הדרגתית, מודרניזציה של הכלכלה, וליברליזציה פוליטית, שהייתה אמורה לבנות מודל חדש ומודרני של חברה סוציאליסטית בהתאם למסורת הדמוקרטית הצ'כוסלובקית,[2] ובו זמנית לתת למפלגה הקומוניסטית להמשיך לשלוט. סוציאליזם עם פנים אנושיות היה גורם עיקרי לאביב של פראג, תקופה של דמוקרטיזציה לאומית וביזור כלכלי, אשר נעצרה על ידי הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה ב-21 באוגוסט 1968.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
המצע היה ניסיון להתגבר על חוסר שביעות-הרצון של האזרחים של צ'כוסלובקיה עם המצב הכלכלי והפוליטי באותה תקופה. כשמה כן היא, תוכנית שאמורה להכניס חיים חדשים לאידיאלים של הסוציאליזם, אשר איבדו פופולריות במשך שני העשורים הקודמים לכך. עם זאת, התוכנית אף פעם לא התכוונה להחזיר בחזרה למדינה קפיטליזם עם שוק חופשי, אלכסנדר דובצ'ק הציע לקיים מסחר חופשי עם מדינות מערביות וסובייטיות ותקופת מעבר של עשר שנים למעבר לסוציאליזם דמוקרטי רב-מפלגתי.
נאום דובצ'ק[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחגיגות 20 השנה ל"פברואר הניצחון" של צ'כוסלובקיה, דובצ'ק נשא נאום שהסביר את הצורך בשינוי לאחר ניצחון הסוציאליזם. הוא הדגיש את הצורך "לאכוף את תפקידה המוביל של המפלגה בצורה אפקטיבית יותר".[3] דובצ'ק הכריז על כך שמשימת המפלגה הייתה "לבנות חברה סוציאליסטית מתקדמת על בסיס כלכלה יציבה [...] סוציאליזם שמתכתב עם המסורת הדמוקרטית של צ'כוסלוביקה ..."[3]
אחד מהצעדים הכי חשובים לקראת הרפורמה הזאת היה צמצום ולאחר מכן ביטול הצנזורה ב-4 במרץ 1968. זאת הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה הצ'כית שצנזורה בוטלה וזאת כנראה גם הייתה הרפורמה היחידה שבוצעה באופן מלא, למרות ששרדה זמן קצר. התקשורה הפכה באופן מהיר מכלי תעמולה של המפלגה, לכלי ביקורת למשטר.[4][5]
תוכנית ביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
באפריל, דובצ'ק השיק "תוכנית ביצוע" של ליברליזציות, אשר כללו הרחבה של חופש העיתונות, חופש הביטוי, חופש התנועה, ודגש כלכלי על מוצרי צריכה וגם את האפשרות לממשלה רב-מפלגתית. התוכנית הייתה מבוססת על הראייה ש"סוציאליזם לא יכול רק לומר שחרור של האנשים העובדים מהדומיננטיות של יחסי המעמדות המנצלים, הוא גם חייב להבטיח חיים יותר טובים מאשר כל דמוקרטיה בורגנית."[6] התוכנית צמצמה את כוחה של המשטרה החשאית[7] וגם פדרליזציה של הרפובליקה לשני עמים שווים.[8] התוכנית גם כיסתה את תחום החוץ, אשר כלל גם את המשך היחסים הטובים עם המדינות המערביות וגם שיתוף פעולה עם ברית המועצות ושאר עמי הגוש המזרחי.[9] התוכנית ציינה מעבר של 10 שנים שבו יתקיימו בחירות דמוקרטיות שיתנו לסוציאליזם דמוקרטי להחליף את הסטטסו קוו הנוכחי.[10]
המצע של "סוציאליזם עם פנים אנושיות"[עריכת קוד מקור | עריכה]
למרות שננקב שהרפורמה חייבת להתקיים תחת הנהגת המפלגה הקומוניסטית, לחץ ציבורי דרש לקיים את הרפורמות באופן מיידי.[11] אלמנטים קיצוניים נהיו יותר ווקאליים: פולמוסים אנטי-סובייטים הופיעו בעיתונות ב-26 ביוני 1968, הסוציאל-דמוקרטים התחילו לגבש מפלגה נפרדת משלהם, ומועדונים פוליטיים שלא מזוהים רשמית עם המשטר נוצרו. שמרני המפלגה דחפו לאמצעים מדכאים, אך דובצ'ק היה נחוש למודרניזציה והדגיש מחדש את חשיבות ההנהגה של המפלגה הקומוניסטית.[12] בפרזידיום של המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה באפריל, דובצ'ק הכריז על המצע הפוליטי של "סוציאליזם עם פנים אנושיות".[13] במאי, הוא הכריז על כך שהועידה ה-14 של המפלגה תתכנס במושב מוקדם ב-9 בספטמבר. באותה ועידה הוא שילב את תוכנית הביצוע לתוך הכרזות המפלגה, וגם כתב טיוטה לחוק הפדרליזציה, ודחף לבחירת ועדה מרכזית חדשה למפלגה.[14]
הרפורמות של דובצ'ק הבטיחו על חופש העיתונות, ותגובה פוליטית על הנעשה במדינה הורשתה בפעם הראשונה אי פעם בתקשורת ההמונים.[15] בזמן האביב של פראג, הייצוא הצ'כוסלובקי ירד מבחינת התחרותיות שלו, והרפורמות של דובצ'ק תכננו לפתור את הבעיות הללו בשילוב של כלכלת שוק עם הכלכלה המתוכננת שהתקיימה כבר באותה תקופה. בתוך המפלגה, שררו דעות שונות על איך הרפורמה צריכה להתמשך, כלכלנים מסוימים קיוו לכלכלה מעורבת בזמן שאחרים דחקו בכך שהכלכלה תישאר מתוכננת ברובה. דובצ'ק המשיך להדגיש את חשיבות הרפורמה הכלכלית תחת השלטון של המפלגה.[16]
ב-27 ביוני, לודוויק וצוליק, חבר באגף הפרוגרסיבי של המפלגה וגם עיתונאי, פרסם מניפסט בשם "אלפיים המילים". המניפסט ביטא את החשש מהאלמנטים השמרנים בתוך המפלגה הקומוניסטית. וצוליק קרא לעם לקחת חלק פעיל במימוש תוכנית הרפורמה.[17] דובצ'ק, פריזידיום המפלגה, החזית הלאומית, והקבינט הוקיעו את המניפסט.[18]
התקשורת והעיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההרפייה של דובצ'ק על הצזורה גרמה לתקופה קצרה של חופש עיתונות וחופש ביטוי.[19]
חופש העיתונות פתח את הדלת עבור המבט הכנה הראשון על העבר של צ'כוסלובקיה על ידי העם הצ'כוסלובקי. הרבה מחקירות הללו התמקדו על ההיסטוריה של המפלגה תחת הקומוניזם, במיוחד בתקופת סטלין.[20] בתוכנית טלוויזיה אחרת, סופר צ'כי נודע, אדוארד גולדסטוקר הציג תמונות של מנהיגים קומוניסטים קודמים אשר חוסלו, הוכלאו, או הוצאו להורג ובכך נמחקו מההיסטוריה הקומוניסטית. איגוד הסופרים גיבש ועדה באפריל 1968 אשר הונהגה על ידי המשורר ירוסלב סייפרט, לחקור את הרדיפה של סופרים מסוימים לאחר ההפיכה הקומוניסטית של 1948 ועם זאת להחזיר את כתביהם לחנויות הספרים ולאיגוד, ולעולם הספרותי.[21] דיונים על המצב הנוכחי של הקומוניזם ועל רעיוניות פשטניים כמו חופש וזהות התחילו להיות שכיחים יותר. זמן קצר לאחר מכן כתבי עת לא-מפלגתיים החלו לצוץ, כמו יומון איגוד העובדים פראצה.
העיתונות, הרדיו, והטלוויזיה גם תרמו לדיונים הללו על ידי אירוח פגישות בהם סטודנטים ועובדים צעירים יכלו לשאול שאלות לסופרים וכותבים כמו גולדסטוקר, פאבל קוהוט, ויאן פרוצאזקה נוסף על קורבנות פוליטיים כמו יוסף סמרקובסקי, זדנק הייזלאר, וגוסטב הוסאק.[22] התרומה הכי חשובה של מהלך חופש העיתונות והאצת הפופולריות של הטלוויזיה לחייהם של האזרחים הזיזה את הדיאלוג הפוליטי מהזירה האינטלקטואלית לזירה הציבורית.
בביקור של גורבצ'וב בפראג ב-1987, כאשר נשאל הדובר שלו גנאדי גארסימוב מה ההבדל בין האביב של פראג לפרסטרויקה, הוא ענה "19 שנים".[23]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "The Prague Spring, 1968". Library of Congress. נבדק ב-5 בינואר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Lazarowitz, Arlene; Bingham, Emily (2005-02-01). "Socialism With a Human Face: The Leadership and Legacy of the Prague Spring". History Teacher. 38 (2): 273. doi:10.2307/1555723. ISSN 0018-2745. JSTOR 1555723.
- ^ Vondrová, Jitka (25 ביוני 2008). "Pražské Jaro 1968". Akademický bulletin (בצ׳כית). Akademie věd ČR. נבדק ב-21 במרץ 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Hoppe, Jiří (6 באוגוסט 2008). "Co je Pražské jaro 1968?". iForum (בצ׳כית). Charles University. נבדק ב-21 במרץ 2018.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Ello (1968), pp. 32, 54
- ^ Von Geldern, James; Siegelbaum, Lewis. "The Soviet-led Intervention in Czechoslovakia". Soviethistory.org. נבדק ב-7 במרץ 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Hochman, Dubček (1993)
- ^ Dubček, Alexander; Kramer, Mark; Moss, Joy; Tosek, Ruth (translation) (10 אפריל 1968). "Akční program Komunistické strany Československa". Action Program (בצ׳כית). Rudé právo. pp. 1–6. אורכב מ-המקור ב-6 מאי 2008. נבדק ב-21 פברואר 2008.
{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ Judt (2005), p. 441
- ^ Derasadurain, Beatrice. "Prague Spring". thinkquest.org. אורכב מ-המקור ב-14 נובמבר 2007. נבדק ב-23 ינואר 2008.
- ^ Kusin (2002), pp. 107–22
- ^ "The Prague Spring, 1968". Library of Congress. 1985. נבדק ב-5 בינואר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Williams (1997), p. 156
- ^ Williams (1997), p. 164
- ^ Williams (1997), pp. 18–22
- ^ Vaculík, Ludvík (27 ביוני 1968). "Two Thousand Words". Literární listy.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Mastalir, Linda (25 ביולי 2006). "Ludvík Vaculík: a Czechoslovak man of letters". Radio Prague. נבדק ב-23 בינואר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Williams, Tieren. The Prague Spring and Its Aftermath: Czechoslovak Politics, 1968–1970. Cambridge, UK: Cambridge University Press, 1997, p. 67.
- ^ Williams, p. 68
- ^ Golan, Galia. Cambridge Russian, Soviet and Post-Soviet Studies. Reform Rule in Czechoslovakia: The Dubček Era, 1968–1969. Vol. 11. Cambridge, UK: CUP Archive, 1973, p. 10
- ^ Williams, p. 69
- ^ Jacques Levesque, The Enigma of 1989: The USSR and the Liberation of Eastern Europe (Berkeley-London: Berkeley, University of California Press, 1997), p. 62.