סטרידסואגן 103

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סטרידסואגן 103C\103
Strv 103c a.jpg
מידע כללי
סוג טנק מערכה/משחית טנקים
מדינה מייצרת Flag of Sweden.svg  שבדיה
שנת ייצור 1987-1967
מידע טכני
אורך 8.99
רוחב 3.63 מטרים
גובה 2.14 מטרים
משקל 39.7 טון ערוך לקרב (103C: ‏42.5 טון)
מהירות 50 קמ"ש על כביש, 6 קמ"ש על מים
טווח פעולה 390 ק"מ
חימוש עיקרי תותח 105 מ"מ
חימוש משני שלושה מקלעי 7.62 מ"מ
מנוע דיזל 240 כ"ס וטורבינת גז 300 כ"ס,
(103C: דיזל 290 כ"ס וטורבינת גז 490 כ"ס)
מיגון 90-100 מ"מ פלדה
צוות 3

סטרידסואגן 103, Strv 103 או S-Tank הוא טנק שיוצר בשבדיה בין השנים 1967 ו-1971. הטנק התאפיין בעיצוב ייחודי ושונה מהמקובל בעולם בתקופתו. רבים טוענים כי ה-103 היה למעשה משחית טנקים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות החמישים של המאה העשרים מצאה עצמה שבדיה הנייטרלית בסכנה של עימות חמוש עם ברית המועצות. חיל השריון השבדי היה מצויד בטנקים בריטיים מסוג צנטוריון. הצנטוריון היה טנק טוב אך בשבדיה חששו כי הדור הבא של הטנקים המזרחיים יעלה עליו בהרבה. הצבא השבדי רצה בטנק מקומי, זול ומתקדם.

סוון ברג, מחיל החימוש השבדי, הציע פתרון. ברג טען שייצור טנק ללא צריח יפתור מספר בעיות בבת אחת. ראשית, ביטול הצריח ינמיך את צללית הטנק, ובכך יקל על הסוואה ויקשה על פגיעה בטנק. שנית, תפקידי הנהג והתותחן יאוחדו ובכך יהיה חיסכון משמעותי בכח אדם. שלישית, ביטול המערכות המורכבות בצריח יוזיל בהרבה את מחיר הטנק. העיצוב נקרא "פרויקט S", מה שגרם לרבים לכנות את הטנק "S-Tank". הצבא השבדי הראה התעניינות ברעיון ותהליך פיתוח של 10 שנים הסתיים בתחילת ייצור סדרתי ב-1967.

עיצוב מהפכני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטנק שיוצר לבסוף היה אחד מהמעניינים והמשונים שבטנקי המלחמה הקרה. להלן המרכיבים שהפכו את הסטרידסואגן לשונה מכל טנק אחר בתקופתו:

  • מיקום התותח: התותח מוקם בתובה ולא בצריח בעל יכולת צידוד. צידוד התותח נעשה על ידי שינוי כיוון הטנק כולו, והגבהה והנמכה נעשו על ידי הנמכה והגבהה של המיתלים ההידראוליים. המשמעות הייתה שלא ניתן לירות תוך כדי תנועה באופן יעיל, ולא היו צורך או אפשרות לייצב את התותח.
  • הנעה: הטנק הונע על ידי שני מנועים בניגוד למנוע אחד המקובל. המנוע הראשון היה מנוע דיזל קטן של חברת רולס-רויס, והשני טורבינת גז של חברת בואינג. המטרה בשימוש בשני המנועים הייתה חיסכון בדלק, כאשר המנוע הקטן עובד תמיד והטורבינה נכנסת לפעולה בנסיעה מהירה.
  • טען אוטומטי: לתותח 105 מ"מ הוצמדה מערכת טעינה אוטומטית, שביטלה את הצורך בטען אנושי.
  • תפקידי הצוות: בניגוד לכל טנק שהיה קיים בתקופתו או אחריו כלל צוותו של ה-S-tank את התפקידים הבאים:
    • מפקד: בשונה מכל טנק אחר, מפקד הטנק יכול גם לנהוג בטנק, ולא רק לירות בתותח.
    • נהג\תותחן: נהג בטנק אך גם היה אחראי על כיוון וירי בתותח ובמקלע המקביל.
    • קשר\נהג אחורי\טען חרום: תפקידו העיקרי היה להפעיל את הקשר. בנוסף יכול לנהוג בטנק כשהתותח פונה אחורה במהירות נסיעה זהה להילוך קדמי. תפקידו השלישי היה טעינת התותח במקרה שמערכת הטעינה האוטומאטית התקלקלה.
  • אמפיביות: על ידי שימוש במסכי ציפה וכשהוא מונע על ידי הזחלים שלו, ה-103 יכול לחצות מכשולי מים במהירות של 6 קמ"ש. בהתחשב בכמות האגמים והנהרות בסקנדינביה, מדובר ביתרון ממשי.

צבא שבדיה רכש כ-300 כלים, ששימשו אותו עד שנות התשעים המאוחרות. צבאות נוספים באירופה הראו עניין בטנק, אך נראה שהיה זה עניין לשם לימוד והערכה בלבד. הבריטים ומדינות אחרות ערכו ניסויים בטנק, והגיעו למסקנה שלעיצוב יש יתרונות מסוימים, אך החסרונות גוברים עליהם.

טנק או משחית טנקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאור תכונותיו הלא שגרתיות של ה-103, לא ניתן להפעילו ככל טנק מערכה עיקרי. ה-103 לא יכול להילחם בתנועה, ולמעשה היה נשק הגנתי. דבר זה התאים לשבדיה, אשר שמרה על נייטרליות, ולכן לא היו ציפיות שתפלוש למדינות שכנות. בחינה של תכונות הכלי מעלה שההפעלה שלו תהיה דומה למשחיתי טנקים:

  • מארב מעמדות מוכנות או טבעיות תוך הסתמכות על הגובה הנמוך. הפעלה כזאת גם תקל על מהירות הירי.
  • ניצול היכולת לנוע אחורה במהירות לצורך קרבות השהיה-כשהכלי עובר לעמדות חלופיות מאחוריו בלי לשנות את כיוון התובה.
  • הטנק לא יכול לירות בתנועה, וקשה מאד לנצלו לקרבות תנועה.

גרסאות משופרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך השנים התיישן העיצוב המקורי והיה צורך בהוספת מערכות אופטיקה, בקרת אש ואחרות. להן רשימת תת-דגמים:

  • Strv-103B: גרסה שבה הוחלפה טורבינת הגז לגרסה חזקה יותר, מכיוון שהתגלה כי המשקל שנוסף במהלך הפיתוח פגע בביצועי הטנק. השיפור הוכנס לאחר שיוצרו 80 טנקים אך כל הטנקים שודרגו לרמה זו
  • Strv 103C:תוכנית שדרוג בשנת 1987 שכללה את השינויים הבאים:
    • הותקן מחשב בליסטי משופר ומד טווח לייזר.
    • כל הכלים צוידו במגובים (לפני כן רק כלי אחד במחלקה)
    • הוחלף מנוע הדיזל במנוע חדש וחזק יותר, בנוסף למכלי דלק נוספים.
    • נוספו משגרי רקטות תאורה, בנסיון לאפשר לחימת לילה.
      גרסה זו הייתה הגרסה הטובה ביותר שנכנסה לשרות, למרות שלא היו לה לא מערכות הגנה נגד אב"כ ולא אמצעי ראיית לילה.
  • Strv 103D: גרסה נסיונית שהתמודדה מול טנקים אחרים במכרז לטנק המערכה העיקרי של שבדיה בשנות התשעים. השיפורים כללו מחשב בקרת אש דיגיטלי, אמצעי ראיית לילה תרמיים, ושיפורים במנוע ובמתלים. בסופו של דבר הועדף הלאופרד 2 על פני גרסה זו, ובסוף שנות התשעים יצאו הטנקים האחרונים משרות.