לדלג לתוכן

שנות ה-50 של המאה ה-20

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שורה עליונה משמאל לימין: תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. שורה אמצעית משמאל לימין: ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. שורה תחתונה משמאל לימין: עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל.
מאות:
המאה ה-19המאה ה-20המאה ה-21
עשורים:
1930–1939 - 1940–1949 - 1950–1959 - 1960–1969 - 1970–1979
שנים:
<<< - 1950 - 1951 - 1952 - 1953 - 1954 - 1955 - 1956 - 1957 - 1958 - 1959 - >>>

שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.

במהלך העשור העולם נותר ממוקד בשיקום ובהתאוששות בעקבות מלחמת העולם השנייה. שנות ה-50 היו תקופה מרכזית בשיא הצמיחה הכלכלית הגדולה ביותר בהיסטוריה – שיא שלא נשבר גם בראשית המאה ה-21[1] ההשלכות של מלחמת העולם השנייה המשיכו להדהד לאורך העשור, והן היו ניכרות במיוחד בהתחזקותן הכלכלית של גרמניה המערבית, אוסטריה ויפן תחת הסכמי הכניעה ממלחמת העולם השנייה. במקביל, האו"ם גדל בכוחו, קלטו חברות חדשות רבות וכונן הסכמים בינלאומיים חיוניים. התקופה שלאחר המלחמה הייתה מאופיינת גם בעלייה ניכרת בשיעורי הילודה.

העשור היווה גם נקודת מפנה מבחינת הקולוניאליזם בעולם, אשר התאפיין במאבקים רבים לעצמאות לאומית באסיה ובאפריקה. המאבקים הממושכים הללו הניבו תוצאות מגוונות – החל מהתערבויות צבאיות אגרסיביות מצד המעצמות הקולוניאליסטיות, דרך הרחבה הדרגתית של האוטונומיה של העמים הכבושים, ועד להשגת עצמאות של ממש. במהלך שנות ה-50 סכסוכים מרכזיים כמו מלחמת וייטנאם, אשר החלה בסוף העשור, ומלחמת קוריאה שהחלה בתחילת העשור – סימנו את נקודות הציון הדרמטיות ביותר למאבק בין האידאולוגיה של הגוש הקומוניסטי בהובלת ברית המועצות, לבין המחנה הקפיטליסטי בהובלת ארצות הברית. מלחמות בולטות נוספות במהלך העשור כללו את מלחמת הודו-סין הראשונה, מצב החירום המלאי, מלחמת העצמאות של אלג'יריה, מלחמת האזרחים הסודאנית הראשונה, המהפכה הקובנית ומלחמת סיני. סכסוכים פנימיים בולטים במהלך העשור כללו את מהפכת הקצינים החופשיים במצרים, ההפיכה באיראן, ההפיכה בגואטמלה (אנ'), מהפכת ה-14 ביולי בעיראק, וההפיכה בפקיסטן (אנ').

מבחינה טכנולוגית במהלך שנות ה-50 הטלוויזיה הפכה לאמצעי תקשורת ההמונים המוביל באמריקה הצפונית, והדבר הוביל לשינויים מהותיים בתרבות הצריכה. למרות שייקחו עוד מספר עשורים עד שהטלוויזיה תהפוך לפריט נפוץ בכל בית בעולם, השפעתה הייתה בלתי ניתנת להכחשה במהלך העשור. פריצות דרך בולטות נוספות כללו בין היתר את החיסון נגד מחלת הפוליו, אשר היה הישג עצום שגרם לכך שכמות האנשים שחלו במחלה ומתו מהמחלה ירד באופן מהותי במדינות מתועשות, וירד באופן הדרגתית בעשורים הבאים גם במדינות המתפתחות. מבחינה מדעית וטכנולוגית ראויים לציון תחילתו של השימוש ההמוני בטרנזיסטור, פיתוח שפות התכנות הראשונות, וגילוי ה-DNA. תחילת המלחמה הקרה הובילה גם לתחילת המרוץ לחלל עם שיגור ספוטניק 1 ב-1957, כאשר בתגובה ארצות הברית תקים את סוכנות החלל נאס"א במהלך 1958. המלחמה הקרה הובילה גם לתחיל מרוץ החימוש של ארצות הברית ורוסיה, אשר במסגרתו בוצעו ניסויים רבים יותר בכלי נשק גרעיניים.

במהלך שנות ה-50 גדלה אוכלוסיית העולם מ-2.5 ל-3.0 מיליארד בני אדם. בסך הכל היו במהלך העשור כ-1 מיליארד לידות וכ-500 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם.

הדור שנולד בשנות ה-50 (יחד עם ילידי המחצית השנייה של שנות ה-40 וילידי המחצית הראשונה של שנות ה-60) מכונה דור הבייבי בום.

בישראל שנות ה-50 מזוהות בעיקר עם הסכם השילומים, מלחמת סיני, חוק השבות, פרשת ילדי תימן, והעלייה ההמונית שהכפילה את כמות היהודים במדינה.

אירועים עולמיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות בינלאומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלחמת קוריאה

איומים גרעיניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 8 במרץ 1950 – ברית המועצות מכריזה שיש לה פצצת אטום.

הסכמים ומשברים בין-יבשתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תופעות בינלאומיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערב אירופה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרח אירופה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזרח התיכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזרח הרחוק ואוקיאניה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריקה הצפונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1959 פידל קסטרו הופך למנהיג קובה בעקבות המהפכה הקובנית

אמריקה הדרומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1958: תקן הזהב – לאחר תקופת ביניים ארוכה של העדר תקן בינלאומי לקביעת ערך מטבעות, מרבית המעצמות העולמיות מאמצות מודל לתקן המקל על החלפת המטבעות שלהן לזהב ובחזרה[6].
  • צמיחה כלכלית – עשור זה והעשור הבא היו נקודת השיא של הצמיחה בהיסטוריה, שלא נשברה גם בראשית המאה ה-21[1].
  • צמיחת יפן תחת כיבוש ארצות הברית – במסגרת תוכנית של התפתחות תעשייתית אגרסיבית, מדיניות הגנה כלכלית והטלת משימת ההגנה הצבאית על ארצות הברית, זינק התל"ג של יפן והיא נעשתה לאחת מהכלכלות הגדולות בעולם. תהליך הכיבוש מסתיים באופן רשמי בשנת 1951, אבל בפועל נותרת ביפן התערבות אמריקאית גם בעשורים הבאים.

התרחשויות כלכליות נוספות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות בולטות שהוקמו בעשור זה: סובארו (1953), ברגר קינג (1954), ויזה (1958), LG אלקטרוניקה (1958).

התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
רצח המלך עבדאללה

התנקשויות וחיסולים בולטים במהלך העשור:

אסונות טבע

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 8 ביוני 1953 – 115 הרוגים בסופת טורנדו אשר מכה בעיר פלינט שבמישיגן. זהו הטורנדו האחרון שגבה יותר מ-100 קורבנות.
  • 1954–1955 – 3 סופות הוריקן מכות בתוך שנתיים באמריקה הצפונית, וגובות את חייהם של למעלה מ-300 בני אדם. הוריקן "קרול" שהכתה באוגוסט 1954 היא סופת ההוריקן הראשונה במסורת האמריקאית של נתינת שמות לסופות הוריקן, כאשר במשך עשרות שנים נהוג היה לתת לסופות שמות נשיים[7].
  • 27 ביוני 1957 – סערת ההוריקן "אודרי" הורגת 500 בני אדם בלואיזיאנה וטקסס[7].
  • 2 ביולי 1957 – ברעידת אדמה במגניטודה 7.4, מצפון לטהראן באיראן נהרגים 2,500 איש.
  • 27 בספטמבר 1959 – קרוב ל-5,000 איש נספים בסופת טייפון באי הונשו (Honshu) ביפן.

אסונות מעשי ידי אדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 1957–1958: השפעת האסיאתית – מגפת שפעת שמקורה בדרום סין, מתפשטת בעולם וגובה, על פי הערכות שונות, בין 1 ל-4 מיליון קורבנות[8].

מדע וטכנולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכנולוגיית חלל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברית המועצות משגרת את ספוטניק 1, הלוויין המלאכותי הראשון.

טכנולוגיה צבאית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ניסוי בפצצת מימן בעוצמה של 15 מגהטון על ידי ארצות הברית בשנת 1955. צולם ממרחק 125 ק"מ מהפיצוץ.

פיתוחים טכנולוגיים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגים מדעיים בתחום הרפואה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק

הישגים מדעיים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרנסיס קריק וג'יימס ווטסון מגלים את המבנה הספירלי של ה-DNA
ב-1953 פסגת האוורסט נכבשת לראשונה על ידי אדמונד הילרי וטנזינג נורגיי

תרבות פופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שנות ה-50 של המאה ה-20 במוזיקה הפופולרית
אלביס פרסלי ב"רוק בבית הסוהר" מ-1957
משפחה אמריקנית צופה ביחד בטלוויזיה, 1958

מגמות אופנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אופנה במדינות המערב בשנים 1945–1959

המונח "דור הביט" תיאר זרם אומנותי של תחילת העשור, המאופיין בכתיבה חופשית ואסוציאטיבית, בשפת דיבור, אשר כותביה כותבים את כל אשר על דעתם ונמנעים מלערוך תיקונים בטקסט. בשנת 1958 נטבע בארצות הברית המונח "ביטניק", כינוי גנאי לנערים מזוקנים וצמאי חופש, המשתמשים בסמים ובאלכוהול, ושהוריהם או מנהלי בית הספר חששו כי יהפכו לקומוניסטים.

החופש, הפוליטיות וגילם הצעיר של הביטניקים יהוו שנים אחר כך מודל לתנועת-נגד: למשל, ההיפים בשנות השישים והפאנקיסטים בשנות השבעים.

שנות ה-50 במערב מזוהות עם אופנת ההוט קוטורביגוד ואביזרי אופנה יוקרתיים שהוכנו והותאמו באופן אישי – שהחלה לצבור פופולריות לאחר מלחמת העולם השנייה, לאחר שמדינות המערב יצאו מכלכלת הצנע של המלחמה, ופריז חזרה להיות בירת האופנה העולמית. אחת התוצאות של השגשוג הכלכלי שלאחר מלחמת העולם השנייה הייתה זמינות רבה של בדים סינתטיים חומרים כמו ניילון, ופוליאסטר, אשר היו נוחים לכביסה.

הכתפיים המרובעות והחצאיות הקצרות חלפו מהאופנה, והתחלפו בעיצובי צורות וצלליות בבד ובעיצוב בגדים המחמיאים מאוד לצורת הגוף הנשית, דוגמת דיור. אופנה זו באה לידי ביטוי, בדרך כלל, בגזרת כתפיים צרות, מותניים צמודים, דגש על חזה, חצאיות ארוכות יותר, ולרוב בעלות שוליים רחבות יותר. באמצע שנות ה-50 אופנה זו פינתה בתורה את מקומה לאופנה חדשה של ביגוד שאינו מותאם אישית לצורת הגוף, וחלק מבגדים אלו כונו על ידי מגזין ווג "שמלת חולצת טריקו". מגמה חדשה, שצברה תאוצה בתקופה זו, הייתה שבני הנוער פיתחו אופנה משלהם, במקום להתלבש בדומה להוריהם כמו בעשורים הקודמים.

עוד בתחילת העשור, הביקיני, שחולל סערה ברחבי העולם בהמשך, הפך פופולרי על חופי הריביירה הצרפתית. הזינוק המשמעותי ביותר של הביקיני בשוק העולמי בא, כאשר הופיעה השחקנית בריז'יט בארדו בבגד הים הזעיר בסרט "ואלוהים ברא את האישה" משנת 1956.

במזרח, מעצבים שונים במדינות עולם שלישי אשר היו מחוץ לשליטה קולוניאלית ביקשו ליצור זהות אופנתית שונה שתבדיל אותם מהתרבות המערבית, וכך, אנשי עסקים מאסיה או מהמזרח התיכון, למשל, לבשו לעיתים חליפות בסגנון מערבי עם כיסויי ראש מקומיים כמו תרבוש או כאפיה. בהודו, בגדים מסורתיים הותאמו לסגנון חליפה, ובסין החלה בהדרגה לחלחל לאופנה חליפות בסגנון לבושו של מאו.

בעשור זה לראשונה הצטרפה הטלוויזיה למגזיני האופנה וסרטי הקולנוע, בהכתבת האופנה.

קרי גרנט בסצנה מהסרט "מזימות בינלאומיות" (1959)
ילדה משחקת בהולה הופ, 1958

אישים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי עולם בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי עולם שנכללו במהלך העשור בצמרת רשימת אנשי השנה של המגזין "טיים":

שחקנים / אנשי בידור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקאים ולהקות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-50 בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמוד ראשי
ראו גם – 1950 בישראל, 1951 בישראל, 1952 בישראל, 1953 בישראל, 1954 בישראל, 1955 בישראל, 1956 בישראל, 1957 בישראל, 1958 בישראל, 1959 בישראל

אירועים משמעותיים בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1952 לאחר הסכמת ממשלת ישראל, נפתח הסכם השילומים, שעורר סערה גדולה במדינה והביא לדילמה מוסרית את אנשי הממשל השונים בארץ. בשנים 19541955 התחוללה בארץ פרשת לבון שעוררה בפעם הראשונה פקפוק בממשל ובמוסדות הביטחון. ב-1956, בעקבות הודעת מצרים על הלאמת תעלת סואץ ושורה של פעולות טרור מצד הפדאיון, פתחה ישראל, בשיתוף פעולה סודי עם בריטניה וצרפת, במבצע קדש – לכיבוש חצי האי סיני והשגת שליטה על תעלת סואץ. לאחר שהושגו התוצאות הרצויות נסוגה ישראל מחצי האי סיני ומרצועת עזה בלחץ המעצמות.

כמו כן התאפיינו שנים אלה בהגעתם של קרוב למיליון יהודים לישראל כחלק מהעלייה ההמונית, מהלך שהכפיל את האוכלוסייה היהודית במדינה וערער את ההרכב ההומוגני שלה. העולים שבאו ממרבית ארצות הפזורה היהודית במזרח התיכון ומרכז אירופה, שוכנו במעברות שהוקמו במהירות. תנאי החיים הקשים, לצד תחושתם של עולים רבים כי הם מופלים על רקע מוצאם התרבותי, הביאו למירמור ולמתחים ששיאם היה בהתפרצות שנודעה לימים כמהומות ואדי סאליב.

בשנות ה-50 הוקמו קרנות הפנסיה ההסתדרותיות שהתפתחו עד שהקיפו חלק גדול של ציבור העובדים המאורגן בישראל. קרנות דומות הוקמו גם על ידי ארגוני עובדים אחרים (הסתדרות הפועל המזרחי והסתדרות העובדים הלאומית.

בשנת 1955 נבנה מחשב ה"ויצק", המחשב הראשון במדינת ישראל, ואחד המחשבים האלקטרוניים הראשונים בעולם.

ב-30 באוקטובר 1957 הושלם מפעל ייבוש אגם החולה על ידי קק"ל.

בשנת 1959 הוקמה שכונת קריית מטרסדורף השכונה הוקמה על ידי הרב שמואל ארנפלד. ונקראה על שם העיר מטרסדורף בהונגריה (שלאחר מכן הפכה למטרסבורג באוסטריה), שם שכנה קהילה יהודית מוכרת ומפורסמת. הקמת הקריה סמלה את התפתחויות הבנייה החרדית בירושלים והתרחבותן של השכונות החרדיות סביב שכונת מאה שערים (השכונה החרדית הוותיקה בירושלים).

תרבות ישראלית פופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 ליאו ליידרמן, מה מניע צמיחה כלכלית לאורך זמן?, באתר אוניברסיטת תל אביב, החל מדקה 19:16
  2. ^ המדריך לקניה, היסטוריה של קניה, באתר טריפוד
  3. ^ Japan profile - Timeline, BBC
  4. ^ חוק הגבלת הגירה 1901, באתר מוזיאון הדמוקרטיה באוסטרליה
  5. ^ הינדואיזם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  6. ^ תקן הזהב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  7. ^ 1 2 רשימת הסופות הקטלניות ביותר בארצות הברית, באתר המעבדה האטלנטית לאוקיינוגרפיה ומטאורולוגיה
  8. ^ Pandemic Influenza Risk Management, ארגון הבריאות העולמי
  9. ^ Surface-to-air missile
  10. ^ היסטוריה של הרפואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה
  11. ^ לואיס ריצ'ארדסון ומהפכת חיזוי מזג האוויר, באתר עושים ביסטוריה
  12. ^ History of Salsa Music & Dance
  13. ^ History of The Musical Stage, musicals101
  14. ^ Timeline 1950 - 1959, www.lego.com (באנגלית)
  15. ^ TIME Magazine Cover: Mohammed Mossadeg, Man of the Year - Jan. 7, 1952 - Mohammed Mossadeq - Person of the Year - Iran - Middle East
  16. ^ Elizabeth II: 1952 - Person of the Year: A Photo History - TIME
  17. ^ TIME Magazine Cover: Konrad Adenauer - Aug. 31, 1953 - Konrad Adenauer - Germany
  18. ^ Nikita Khrushchev: 1957 - Person of the Year: A Photo History - TIME
  19. ^ TIME Magazine Cover: Charles DeGaulle, Man of the Year - Jan. 5, 1959 - Charles DeGaulle - Person of the Year - France - Paris
  20. ^ Dwight D. Eisenhower: 1944, 1959 - Person of the Year: A Photo History - TIME