צנטוריון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svgערך זה עוסק בצנטוריון, טנק בריטי. אם התכוונתם לקנטוריון, דרגה בצבא הרומאי, ראו קנטוריון.
צנטוריון / שוט קל
Shot Kal-.jpg
מידע כללי
סוג טנק שיוט/טנק מערכה
מדינה מייצרת בריטניה/ישראל
שנת ייצור 1949 / 1959
דגם קודם קרומוול / שרמן
דגם עוקב צ'יפטיין / מרכבה סימן 1
מערכה מרכזית מלחמת קוריאה, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור, מבצע שלום הגליל
מידע טכני
אורך 7.6 מטרים (תותח קדימה)
רוחב 3.38 מטרים
גובה 2.94 מטרים
משקל 53 טון(מוכן לקרב)
מהירות 43 קמ"ש על כביש
טווח פעולה 500 ק"מ
חימוש עיקרי תותח 105 מ"מ
חימוש משני מקלע 7.62 מ"מ
מקלע נוסף בקוטר של 12.7 מ"מ בצריחון מפקד
מנוע דיזל, 750 כוח סוס
מיגון 118-17 מילימטר פלדה
צוות 4

הצנטוריון הוא טנק בריטי, שפותח בסוף מלחמת העולם השנייה, אך יצורו החל מאוחר מכדי להשתתף בה. שוט הוא שמו של הטנק בצה"ל.

תוכן עניינים

[עריכה] כללי

מקורו של הצנטוריון במפרט של משרד המלחמה הבריטי משנת 1943, לטנק שיוט שיחליף את הקרומוול. העבודה על תכנון הטנק נמשכה עד 1945. נבנו 6 אבות טיפוס, שנשלחו במאי אותה שנה לסיבוב היכרות עם כל יחידות השריון הבריטיות, שחנו בגרמניה וארצות השפלה באותה עת. התגובות לטנק היו חיוביות כצפוי, מכיוון שהיה לבריטים, בפעם הראשונה מאז שנות ה-30, טנק ראוי לשמו. הצנטוריון שקל מעל 40 טון בשל השריון העבה למדי (17-118 מ"מ). החימוש הראשי היה תותח 17 ליטראות (76.2 מ"מ), שהוכיח את עצמו כמסוגל לחדור כל טנק גרמני בעת המלחמה (פרט לטיגר 2) מטווח מרבי של כ-1,000 מטר. נקודת התורפה העיקרית הייתה המהירות הנמוכה, שנגרמה משילוב של משקל כבד יחסית ומנוע חלש. כמו כן טווח הפעולה היה קצר מאד.

בשנת 1949 נכנס הטנק לשרות. כ-4,000 צנטוריונים מ-13 גרסאות מרכזיות יוצרו. השיפורים לאורך השנים כללו שינויי התותח לתותח 20 ליטראות (83.4 מ"מ), ולאחר מכן לתותח 105 מ"מ L7. מערכות ראיית לילה וזרקורי אינפרה-אדום נוספו. נוספו מערכות מיגון נגד אב"כ ומערכת בקרת אש משופרת. האחרון בדגמי הצנטוריון שיוצר היה הצנטוריון סימן 13. הם שירתו בצבאות רבים בעולם, כולל צבא ירדן, צבא סינגפור, צבא דרום אפריקה וצה"ל (ראה פירוט בהמשך). רוב המדינות שמפעילות את הצנטוריונים היום מחזיקות בטנקים שעברו הסבה למנוע דיזל, ושיפור במערכות בקרת האש. העובדה שהטנק נמצא בשרות עד היום, יותר משישים שנה לאחר שפיתוחו החל, מצביע על איכותו המצוינת של התכנון הבסיסי.

[עריכה] שוט, שוט קל ושוט ברק-אור

השוט מוצג במצעד יום העצמאות שהתקיים בתל אביב ב-1965

שוט הוא השם שניתן לצנטוריון כשנכנס לשירות בחיל השריון של צה"ל בשנת 1959. השם בא מן הפסוק:

"קוֹ‏ל שוֹ‏ט וְקוֹ‏ל רַ‏עַ‏שׁ אוֹ‏פָ‏ן וְסוּ‏ס דוֹ‏הֵר וּ‏מֶ‏רְכָּ‏בָ‏ה מְרַ‏קֵדָ‏ה"
נחום ג' 2

צה"ל רכש צנטוריונים מדגמי סימן 3 וסימן 5. הטנק נטל חלק במלחמת ששת הימים (כ-400 טנקים‏[1]), במהלכה נשבו כמה עשרות צנטוריונים ירדניים, ובעיקר במלחמת יום כיפור (למעלה מ-1000 טנקים). בין שתי המלחמות (1970) עברו הטנקים השבחה מקיפה שכללה בין היתר התקנת מנוע דיזל מתוצרת "קונטיננטל" במקום מנוע הבנזין המקורי (זאת מכיוון שהבנזין במנועים המקוריים גרם לטנק להיות דליק במידה רבה יחסית), ושינוי שם הטנק המושבח מ"שוט" ל-"שוט קל".

השם שוט מטאור ניתן לשוט בעל מנוע הבנזין. לשוט זה היה מנוע נוסף, שהיה מורכב במכונית מוריס. מנוע זה שימש להפעלת גנרטור לטעינת מצברים כשהמנוע הראשי לא עבד. השם שוט קל ניתן לטנקים בעלי מנוע הדיזל של "קונטיננטל". השם מורכב מהאותיות הראשונה והאחרונה בשם היצרן.

בהמשך שודרגו חלק מהטנקים למפרט "ברק-אור" (שוט סימן ד'). זהו שוט קל שנוסף לו מיגון ריאקטיבי מסוג בלייזר, שרוול תרמי, ומשגרי רימוני עשן. טנקי השוט קל וברק אור המשיכו בשירות סדיר בצה"ל בחטיבה 188 עד שהוחלפו בשנת 1992 בטנקי מרכבה סימן 3 מתקדמים. הטנקים הועברו לשירות בחטיבות המילואים עד שנת 2002 שבה יצאו אחרוני השוטים משרות צה"ל.

[עריכה] נגמ"שים ישראליים מבוססי שוט

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ערך מורחב – נגמ"שים כבדים בצה"ל
נגמשו"ט הנדסי בפעילות (1988). הנגמשו"ט הוא אביהם של הפומ"ה, הנגמחו"ן והנקפדון.

ריצפתו העבה והעמידה של השוט הביאה להסבת חלק מהטנקים לנושאי גייסות משוריינים, תוך הסרת הצריח והוספת מיגון כבד.

דגמי נושאי הגייסות על בסיס טנק השוט:

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צנטוריון

מידע:

תמונות:

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ סיימון דונסטאן, Centurion Universal Tank 1943-2003, הוצאת אוספרי, 2003.


כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
קהילה
תיבת כלים
דף זה בשפות אחרות
הדפסה/יצוא