סיכוך נרתיקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סיכוך נרתיקי (באנגלית: Vaginal lubrication) הוא הפרשת נוזל המיוצר באופן טבעי, אשר מסכך את הנרתיק אצל נשים. סיכוך קיים תמיד בנרתיק, אך הייצור שלו גדל משמעותית בסמוך לביוץ ובמהלך עוררות מינית לקראת קיום יחסי מין. יובש בנרתיק הוא המצב בו סיכוך זה אינו מספיק, וכתוצאה מכך לעיתים נעשה שימוש בחומרי סיכה מלאכותיים להגברתו. ללא סיכוך מספיק, קיום יחסי מין עלול להיות כואב. בבטנת הנרתיק אין בלוטות, ולכן הנרתיק נשען על שיטות סיכוך אחרות. פלזמה מדפנות הנרתיק כתוצאה מדחיסת דם בכלי הדם נחשבת כמקור הסיכוך העיקרי, ובלוטות ברטולין, שנמצאות מעט מתחת לפתח הנרתיק ומצידיו, מפרישות גם ריר כדי להגביר את הפרשות דפנות הנרתיק. קרוב לביוץ, ריר צוואר הרחם מספק סיכוך נוסף.

הפרשות נרתיקיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשות נרתיקיות (באנגלית: Vaginal discharge) הן תערובת של נוזלים, תאים וחיידקים המסככים ומגנים על הנרתיק.[1] תערובת זו מיוצרת כל העת על ידי תאי הנרתיק וצוואר הרחם והיא יוצאת מהגוף דרך פתח הנרתיק. ההרכב, הכמות ואיכות ההפרשה משתנים בין פרטים כמו גם בשלביה השונים של ההתפתחות המינית ומערכת הרבייה.[2] הפרשות נרתיקיות נורמליות עשויות מדוללות ומימיות או לחלופין סמיכות ודביקות, ועשויות להיות בצבע שקוף או לבן.[1] הפרשות נרתיקיות רגילות עשויות להיות גדולות בנפחן, בדרך-כלל אין להן ריח חזק, והן גם אינן קשורות בדרך-כלל עם עקצוץ או כאב.[2] בעוד שרוב ההפרשות מייצגות את התפקוד התקין של הגוף, שינויים בהפרשות יכולים להצביע על זיהום או תהליכים פתולוגיים אחרים.[3][4] זיהומים העלולים לגרום לשינויים בהפרשות מהנרתיק כוללים זיהום פטרייתי נרתיקי, וגינוזיס חיידקי ומחלות מין.[5] המאפיינים של הפרשות נרתיקיות שאינן תקינות משתנים בהתאם לגורם, אך המאפיינים הנפוצים כוללים שינוי בצבע, ריח רע, ותסמינים נלווים כמו גירוד, צריבה, כאבי אגן או כאב במהלך קיום יחסי מין.[6]

הפרשות תקינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משמאל: פות לא מעורר מינית; מימין: סיכוך בנרתיק נראה לעיתים לאחר עוררות מינית

הפרשות נרתיקיות תקינות מורכבות מריר צוואר הרחם, נוזל נרתיקי, נשולת תאי נרתיק וצוואר הרחם וחיידקים.[1]

מרבית נוזלי ההפרשות נרתיקיות הם ריר המיוצר בבלוטות של צוואר הרחם.[1][3] השאר מורכב מדית מדפנות הנרתיק ומהפרשות מבלוטות ברטולין וסקין.[3] המרכיבים המוצקים הם תאי אפיתל שנשרו מדפנות הנרתיק וצוואר הרחם וכן חלק מהחיידקים המאכלסים את הנרתיק.[1] חיידקים אלה החיים בנרתיק אינם גורמים לרוב למחלות. למעשה, הם יכולים להגן על האדם מפני חיידקים זיהומיים וגורמים פולשניים אחרים על ידי ייצור חומרים כמו חומצה לקטית ומימן על-חמצני המעכבים גדילה של חיידקים אחרים.[5] ההרכב התקין של חיידקים בנרתיק (פלורת הנרתיק) יכול להשתנות, אך נשלט לרוב על ידי לקטובצילוס.[1] בממוצע ישנם כ-108 עד 109 חיידקים למיליליטר הפרשה נרתיקית.[1][3]

הפרשות נרתיקיות רגילות הן שקופות, לבנות או לבן שבור.[1] מידת הסמיכות שלהן נעה בין חלבית לגושית, וריחן קל בדרך-כלל או שכלל אינו קיים.[1] מרבית ההפרשות נוצרות בחלקו העמוק ביותר של הנרתיק, כיפת הנרתיק (Posterior fornix),[2] ויוצא מהגוף במהלך היום עם זליגתו מטה נוכח כוח הכבידה.[1][3] אישה אופיינית בגיל הפוריות מייצרת כ-1.5 גרם (חצי כפית עד כפית) של הפרשות נרתיקיות מדי יום.[1]

במהלך עוררות מינית ויחסי מין, כמות הנוזלים בנרתיק גדלה כתוצאה מהידחסות כלי הדם המקיפים את הנרתיק. הידחסות זו של כלי הדם מגדילה את נפח הדית מדפנות הנרתיק.[3] לדית יש pH נייטרלי, כך שעלייה בייצורו יכולה לשנות באופן זמני את ה-pH הכללי של הנרתיק להיות יותר נייטרלי. לזרע יש pH בסיסי והוא יכול לנטרל את חומציות הנרתיק עד 8 שעות.[3]

ההרכב והכמות של הפרשות נרתיקיות משתנים כאשר האישה מתקדמת בשלבים השונים של ההתפתחות המינית והרבייתית.[3]

בקרב ילודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אצל ילודים ממין נקבה, הפרשות נרתיקיות מתרחשות לפעמים בימים הראשונים שלאחר הלידה. זה נובע מחשיפה לאסטרוגן בזמן השהות ברחם אמם. הפרשות נרתיקיות בילודים עשויות להיות לבנות או בהירות בעלות מרקם רירי, או שהן עשויות להיות דמיות מהשלה חולפת של רירית הרחם.[7]

בקרב ילדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנרתיק של בנות לפני גיל ההתבגרות דק יותר ובעל אוכלוסיית חיידקים שונה.[1][3] הפרשות מהנרתיק אצל בנות טרום-מתבגרות הן מינימליות עם pH נייטרלי עד בסיסי הנע בין 6 ל-8.[8] הרכב אוכלוסיית החיידקים אצל בנות טרום-מתבגרות נשלט על ידי מינים סטפילוקוקוס, בנוסף למגוון של אנאירוביים, אנטרוקוקוס, אשריכיה קולי ולקטובצילוס.[8]

בגיל ההתבגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך גיל ההתבגרות, ההורמון אסטרוגן מתחיל להיות מיוצר על ידי השחלות.[2] עוד לפני הופעת הווסת (עד 12 חודשים לפני הווסת, בדרך-כלל במקביל לצמיחת השדיים[3]) עולה כמות ההפרשות הנרתיקיות וחלים שינויים בהרכבן.[8] אסטרוגן מביא להבשלת רקמות הנרתיק וגורם לייצור מוגבר של גליקוגן על ידי תאי אפיתל של הנרתיק.[1] רמות גבוהות יותר של גליקוגן בתעלת הנרתיק תומכות בצמיחת לקטובצילוס על-פני מיני חיידקיים אחרים.[1][2] כאשר חיידקי לקטובצילוס משתמשים בגליקוגן כמקור מזון, הם ממירים אותו לחומצה לקטית.[1][2][3] לכן הדומיננטיות של לקטובצילוס בתעלת הנרתיק יוצרת סביבה חומצית יותר. למעשה, ה-pH של הנרתיק ושל ההפרשות הנרתיקיות לאחר גיל ההתבגרות נע בין 3.5 ל-4.7.[1]

במחזור החודשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשות סמיכות סביב הווסת
הפרשות גמישות סביב הביוץ

הכמות ומידת הסמיכות של הפרשות נרתיקיות משתנות עם התקדמות המחזור החודשי.[9] בימים שלאחר הווסת ההפרשות הנרתיקיות הן מינימליות ומידת הסמיכות שלהן סמיכה ודביקה.[10] כאשר מתקרב הביוץ, רמות האסטרוגן עולות וגורמות לעלייה במקביל בהפרשות נרתיקיות.[10] כמות ההפרשות בזמן הביוץ גדולה פי 30 מהכמות המיוצרת ישירות בעקבות הווסת.[10] ההפרשות משתנות גם בצבע ובמידת הסמיכות במהלך תקופה זו, המתבטאת באלסטיות.[10] לאחר הביוץ רמות הפרוגסטרון בגוף עולות, מה שגורם לירידה בכמות הפרשות מהנרתיק.[10] מידת הסמיכות שלהן שוב נעשית סמיכה ודביקה וללא צבע.[10]

בהריון[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך ההיריון נפחן של ההפרשות הנרתיקיות עולה כתוצאה מעלייה ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון בגוף.[11] ההפרשות הן בדרך-כלל לבנות או מעט אפורות, ועשויות להתלוות בריח מעופש. ההפרשה הרגילה של ההיריון אינה מכילה דם או גורמת לגירוד.[11] רמת ה-pH של הפרשות מהנרתיק בזמן הריון נוטה להיות חומצית יותר מהרגיל בגלל ייצור מוגבר של חומצה לקטית.[11] סביבה חומצית זו מסייעת בהגנה מפני זיהומים רבים, אם כי היא גם מעלה אצל נשים את הרגישות לזיהומים פטרייתיים נרתיקיים.[11]

בגיל המעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הירידה ברמות האסטרוגן שמגיעה עם גיל המעבר אצל נשים, הנרתיק חוזר למצב הדומה לתקופה שלפני גיל ההתבגרות.[7] באופן ספציפי, רקמות הנרתיק מדלדלות, הופכות פחות אלסטיות; זרימת הדם לנרתיק פוחתת; תאי האפיתל על-פני השטח מכילים פחות גליקוגן.[7] עם ירידה ברמות הגליקוגן, פלורת הנרתיק מכילה פחות לקטובציליס, וה-pH לאחר מכן יורד לטווח של 6.0-7.5.[7] הכמות הכוללת של הפרשות נרתיקיות יורדת בגיל המעבר. בעוד שזהו מצב תקין, זה יכול להוביל למצבים של יובש בנרתיק וכאבים במהלך קיום יחסי מין.[12]

יובש בנרתיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

יובש בנרתיק או סיכוך נרתיקי שאינו מספיק אצל נשים עלולים לגרום לדיספראוניה, שהיא סוג של הפרעת כאב מיני. בעוד שיובש בנרתיק נחשב לאינדיקטור להפרעה בעוררות מינית, הוא עלול להיווצר גם כתוצאה מהתרגשות ומגירויים לא-מספיקים או משינויים הורמונליים הנגרמים כתוצאה מגיל המעבר (שעלולים לגרום לאטרופיה נרתיקית), מהריון או מהנקה. גירוי ממשחות וקצף למניעת הריון יכול גם לגרום ליובש בנתיק, וכך גם פחד וחרדה מפני אינטימיות מינית. יובש בנרתיק יכול להיות גם סימפטום של תסמונת שגרן, הפרעה אוטואימונית כרונית בה הגוף משמיד בלוטות המייצרות לחות.

נשים מבוגרות מייצרות פחות סיכוך נרתיקי ורמות אסטרוגן מופחתות עשויות להיות קשורות ליובש מוגבר בנרתיק.[13]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סיכוך נרתיקי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 Beckmann, R.B. (2014). Obstetrics and Gynecology (7th ed.). Baltimore, MD: Lippincott Williams & Wilkins. p. 260. ISBN 9781451144314.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 Hacker, Neville F. (2016). Hacker & Moore's Essentials of Obstetrics and Gynecology (6th ed.). Philadelphia, PA: Elsevier. p. 276. ISBN 9781455775583.
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Lentz, Gretchen M. (2012). Comprehensive Gynecology (6th ed.). Philadelphia, PA: Elsevier. pp. 532–533. ISBN 9780323069861.
  4. ^ LeBlond, Richard F. (2015). "Chapter 11". DeGowin's Diagnostic Examination (10th ed.). McGraw-Hill Education. ISBN 9780071814478.
  5. ^ 1 2 Rice, Alexandra (2016). "Vaginal Discharge". Obstetrics, Gynaecology & Reproductive Medicine. 26 (11): 317–323. doi:10.1016/j.ogrm.2016.08.002.
  6. ^ Wathne, Bjarne; Holst, Elisabeth; Hovelius, Birgitta; Mårdh, Per-Anders (1994-01-01). "Vaginal discharge - comparison of clinical, laboratory and microbiological findings". Acta Obstetricia et Gynecologica Scandinavica. 73 (10): 802–808. doi:10.3109/00016349409072509. ISSN 0001-6349. PMID 7817733.
  7. ^ 1 2 3 4 Hoffman, Barbara; Schorge, John; Schaffer, Joseph; Halvorson, Lisa; Bradshaw, Karen; Cunningham, F. (2012-04-12). Williams Gynecology, Second Edition. McGraw Hill Professional. ISBN 9780071716727.
  8. ^ 1 2 3 Adams, Hillard, Paula. Practical pediatric and adolescent gynecology. OCLC 841907353.
  9. ^ "Age 25 - Entire Cycle | Beautiful Cervix Project". beautifulcervix.com. 2008-12-06. נבדק ב-2016-12-16.
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 Reed, Beverly G.; Carr, Bruce R. (2000-01-01). "The Normal Menstrual Cycle and the Control of Ovulation". In De Groot, Leslie J.; Chrousos, George; Dungan, Kathleen; Feingold, Kenneth R.; Grossman, Ashley; Hershman, Jerome M.; Koch, Christian; Korbonits, Márta; McLachlan, Robert (eds.). Endotext. South Dartmouth (MA): MDText.com, Inc. PMID 25905282.
  11. ^ 1 2 3 4 Leonard., Lowdermilk, Deitra; E., Perry, Shannon (2006-01-01). Maternity nursing. Mosby Elsevier. OCLC 62759362.
  12. ^ 1918-2006., Barber, Hugh R. K. (1988-01-01). Perimenopausal and geriatric gynecology. Macmillan. OCLC 17227383.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: numeric names: authors list (link)
  13. ^ "SEXUALITY IN OLDER WOMEN AND THEIR PARTNERS: AGE-RELATED FACTORS THAT IMPACT SEXUAL FUNCTIONING". sexualityandu.ca. 2008. נבדק ב-10 באוגוסט 2010. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סיכוך_נרתיקי&oldid=38188454"