שימון פולמן
 | |
| לידה |
15 בפברואר 1890 ורשה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| נרצח |
אוגוסט 1942 (בגיל 52) טרבלינקה, גרמניה הנאצית |
| מוקד פעילות |
וינה |
| תקופת הפעילות |
מ-1915 |
| מקום לימודים |
הקונסרבטריון של סנקט פטרבורג |
| סוגה | מוזיקה קאמרית |
| שפה מועדפת |
פולנית |
| כלי נגינה | ויולה |
  | |
שימון פולמן (בפולנית: Szymon Pullman; 15 בפברואר 1890, ורשה – אוגוסט 1942, טרבלינקה) היה כנר, מנצח ומורה למוזיקה יהודי פולני. מייסד ומנהל אנסמבל ותזמורת פולמן.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פולמן נולד בוורשה. הוא היה אחיינה של השחקנית היידישאית המפורסמת אסתר רחל קמינסקה ובן דודם של אידה קמינסקה ויוסף קמינסקי. הוא למד אצל לאופולד אאואר בקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג בין השנים 1905–1909, שם קיבל את תעודת גמר.
בשנת 1913 המשיך את לימודיו אצל מרטין פייר מרסיק בקונסרבטוריון בפריז. הוא חזר לוורשה, והקים וניצח על תזמורת קאמרית שהתמחתה במוזיקה של הקלאסיקה של וינה בין השנים 1915–1920.[1][2] בשנות העשרים והשלושים לימד כינור, ויולה ומוזיקה קאמרית בקונסרבטוריון החדש של וינה. (Neues Wiener Konservatorium) שם אימן כמה קבוצות ובהן רביעיית המיתרים של גלימיר (בהנהגתו של פליקס גלימיר).[3]
בשנת 1930 הקים את אנסמבל פולמן, המורכב מ-17 נגני מיתר (ארבע רביעיות מיתרים עם קונטרבס), שההתמחות שלהם הייתה ביצועם לפוגה הגדולה אופ' של לודוויג ואן בטהובן מס' 133 ורביעיית מיתרים בסי-מינור אופ. 131. מאוחר יותר נוספו עשרה נגני כלי נשיפה במטרה להקים את תזמורת פולמן, שהופיעה בקביעות בווינה וברחבי אירופה עד שנת 1938, אז הצליח פולמן לברוח לפריז.
הוא השפיע על הכשרתם של דורות של מבצעי מוזיקה קאמרית בארצות הברית, אוסטרליה (Musica Viva Australia) ובמקומות אחרים.[4][5]
באוגוסט 1939 ביקר בוורשה שבפולין בניסיון למכור בית השייך לאשתו ונלכד שם על יד הנאצים. הוא נכלא בגטו ורשה, ניהל את התזמורת הסימפונית של גטו ורשה, שבין המוזיקאים הבולטים של התזמורת היה לודוויק הולקמן.[6] הלהקה הופיעה לעיתים קרובות בין השנים 1940–1942. פולמן גורש למחנה ההשמדה טרבלינקה בתחילת אוגוסט 1942, שם נרצח. אף אחד מנגני התזמורת לא שרד.[7][8]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Blaszczyk, Tadeusz (1964). Dyrygenci polscy i obcy w Polsce dzialajacy w XIX i XX wieku. Polskie Wydawnictwo Muzyczne, Kraków.
- ^ Fuks, Marian (1989). Muzyka ocalona. Judaica polskie, Warszawa.
- ^ Reitler, Josef (1934). 25 Jahre Neues Wiener Konservatorium 1909-1934. Neues Wiener Konservatorium, Wien.
- ^ Blum, David (3 נוב' 1996). A Violinist already a Legend but still a Dynamo. New York Times, New York.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Shmith, Michael (1996). Musica Viva Australia. The First Fifty Years. Playbill Pty. Ltd., Sydney.
- ^ Eisenberg, Azriel Louis (1981). Witness to the Holocaust. Pilgrim Press. ISBN 0-8298-0432-3.
- ^ Reich-Ranicki, Marcel (1999). Mein Leben. Deutsche Verlags-Anstalt, Stuttgart.
- ^ Gilbert, Shirli (2005). Music in the Holocaust: confronting life in the Nazi ghettos and camps. Clarendon Press, Oxford.