סינולוגיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סינולוגיה או לימודי סין, היא דיסציפלינה אקדמית המתמקדת בחקר סין בעיקר באמצעות חקר הפילוסופיה, השפה, הספרות, התרבות וההיסטוריה של סין. יש המייחסים את ראשיתה לחוקרים סיניים מוקדמים שחקרו את הציוויליזציה בה הם היו חברים. [1]

תחום הסינולוגיה נתפס באופן היסטורי כיישום של פילולוגיה בתרבות הסינית, ועד המאה ה-20 כזהה לביטוי "פילולוגיה סינית". הסינולוגיה התרחבה בתקופה המודרנית וכוללת את ההיסטוריה הסינית, האפיגרפיה הסינית ונושאים אחרים.

סינולוגיה מזרחית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במזרח אסיה, חקר נושאים הקשורים לסין החל מוקדם מבמערב. ביפן, דיסציפלינה זו נקראה "קאנְגָקוּ" (קאנג'י: 漢学, מילולית: לימודי האן). ברפובליקה העממית של סין דיסציפלינה זאת נקראת "לימודים לאומיים" (סינית מפושטת: 国学, פין-יין: Guóxué), אך המושג סינולוגיה לרוב מתורגם ל"לימודי האן" (סינית מפושטת: 汉学, פין-יין: Hànxué)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סינולוגיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Cf. p.4, Zurndorfer, China Bibliography
ערך זה הוא קצרמר בנושא סין. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.