ציוויליזציה
ערך זה עוסק בארגון החברתי הגבוה ביותר בחברה האנושית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו ציוויליזציה (פירושונים).
ציוויליזציה (באנגלית: Civilization; לעתים נכתבת 'ציביליזציה') היא הארגון החברתי הגבוה ביותר בחברה האנושית. לרוב היא כוללת מספר עמים ומדינות, החולקים ביניהם יסודות משותפים כגון: תרבות, דת, ערכים ולעתים מוצא אתני משותף.
תוכן עניינים |
מאפיינים משותפים לציוויליזציה [עריכה]
לרוב, לציוויליזציות יהיו מאפיינים ויסודות משותפים בתחומים הבאים או בחלקם:
- תרבות: קיומם של מאפיינים תרבותיים משותפים כמו כללי נורמה, מנהגים, אומנות, ספרות וכו'...
- דת: אמונה משותפת בכוח עליון משותף כלשהו. לדוגמה: יש הרואים את עמי המזרח הרחוק כציוויליזציה אחת, בשל היסודות והעקרונות המשותפים הרבים של הדתות באזור זה.
- אידאולוגיה וערכים: אסופה של רעיונות ותפיסות עולם ערכיות משותפות. לדוגמה: רבים רואים במדינות המערב ציוויליזציה. זאת, בין השאר בשל היסודות הערכיים והאידאולוגיים שעליהם היא מבוססת, יסודות כגון חירות האדם, דמוקרטיה וכו'...
- היסטוריה: היסטוריה ייחודית ומשותפת הנבדלת מההיסטוריה של ציוויליזציות אחרות. לדוגמה: לאינדיאנים הייתה היסטוריה נפרדת, ייחודית ומשותפת, בשל כך יש הטעונים שהיא ציוויליזציה נפרדת.
- מוצא אתני: מקור אתני משותף אחד למספר עמים, ובשל כך הם מהווים ציוויליזציה. לדוגמה: לערבים ישנו מקור אתני משותף, ולכן, לדעת רבים הם מהווים ציוויליזציה.
רצף ואי רצף טריטוריאלי של ציוויליזציה [עריכה]
באופן טבעי, העמים המרכיבים ציוויליזציה נמצאים על פי רוב ברצף טריטוריאלי אחד, שממנו נובע הדמיון בין העמים, אך לא תמיד כך הדבר: העולם המערבי, למשל, מחולק על פני מרכז ומערב אירופה, צפון אמריקה, ואוסטרליה וניו זילנד. רוסיה וגרורותיה במזרח אירופה ומרכז אסיה, לעומת זאת, מהוות רצף טריטוריאלי אחד.
עתיד הציוויליזציות [עריכה]
ישנן שתי גישות עיקריות בקשר לעתיד הציוויליזציות בעולם.
סמואל הנטינגטון [עריכה]
 |
ערך מורחב – התנגשות הציביליזציות |
בגישה הראשונה והפסימית יותר אשר בה מחזיק הפרופסור האמריקני למדע המדינה סמואל הנטינגטון, טוענת שהעולם מחולק לשמונה ציוויליזציות עיקריות, ועם השנים הקיטוב והקרע בין ציוויליזציות גודל. כמו כן, הציוויליזציות מתחרות ונאבקות אחת בשנייה.
להגדרת הנטינגטון, ציויליזציה מורכבת ממדינות וקבוצות חברתיות (כמו מיעוטים אתניים ודתיים). הדת היא המרכיב המאחד העיקרי, אך גם שפה וקרבה גאוגרפית מהוות גורם חשוב . 8 הציויליציות על פי הנטינגון:
על פי הנטינגטון, העולם נחלק ביסודו לשמונה ציוויליזציות עיקריות:
- הציוויליזציה המערבית: המדינות שבהן רווחת הנצרות הקתולית והפרוטסטנטית; כלומר - מערב אירופה, המדינות הבלטיות, אוסטרליה וניו זילנד ואנגלו אמריקה. לרוב קובעים את ראשיתה של הציוויליזציה בשנת 700 או 800 לספירה.[1] מאפייני הציוויליזציה המערבית, הם:[2]
- הציוויליזציה הלטינו-אמריקנית: ציוויליזציה זו דומה לזו המערבית מבחינה דתית (נצרות קתולית, לשונות אירופאיות ועוד), עם זאת היא נחשבת לציוויליזציה לנפרדת. אף על פי שיש בה נצרות קתולית, נעדרת בה הנצרות הפרוטסטנטית שגם היא שכיחה במערב. בנוסף לכך, הציוויליזציה הלטינו-אמריקנית, היא פרי שילוב הציוויליזציה המערבית בתרביות הילידיות של האזור, אשר מייחדות אותה. מיקומה בארצות אמריקה הלטינית והים הקריבי.[3] האיטי, אינה חלק מן הציוויליזציה הלטינו-אמריקנית, בשל כך שמרבית אוכלוסייתה בעלת מוצא אפריקני, ושפתה הרשמית היא אנגלית.[4]
- הציוויליזציה האורתודוקסית: המדינות שבהן רווחת הנצרות האורתודוקסית; כלומר - רוסיה, חלק מהבלקן, חלק מהקווקז, אוקראינה, יוון, בלארוס וקפריסין. למרות הקשר התרבותי של למערב, מוצאה הביזנטי, דתה המיוחדת, מאתיים שנים של שלטון טטרי, עריצות בירוקרטית, וחשיפה מוגבלת לרנסאנס, לרפורמציה ולהשכלה, מייחד אותה מן המערב.[1]
- הציוויליזציה האסלאמית: המדינות שבהן רווחת הדת המוסלמית; כלומר - המזרח התיכון, צפון אפריקה, מרכז אסיה, פקיסטן, בנגלדש, אינדונזיה, מלזיה ועוד מדינות נוספות. כל החוקרים החשובים בתחום, מכירים בקיומה של ציוויליזציה אסלאמית נפרדת. האסלאם, שראשיתו בחצי האי ערב במאה ה-7 לספירה, התפשט תחילה צפונה לעבר הסהר הפורה, ומאוחר יותר התפשט מערבה לעבר צפון אפריקה, ומזרחה לעבר מרכז אסיה, דרום אסיה ודרום מזרח אסיה. עקב כך, אפשר להבחין באסלאם בריבוי תרבויות, אשר ביניהן אפשר למנות את זו הערבית, הטורקית, הפרסית והמלזית.[1]
- הציוויליזציה ההינדית: המדינות אשר רווחת בהן הדת ההינדית; כלומר - הודו, נפאל ומאוריציוס. קיימת הסכמה בין החוקרים באשר להתקיימותה של ציוויליזציה אחת, או מספר ציוויליזציות עוקבות בתת-היבשת ההודית החל משנת 1500 לפנה"ס. הציוויליזציות האלו מכונות בדרך כלל הינדיות או הודיות. ההינדואיזם ממלא תפקיד חשוב ביחסי הכוחות באזור החל מאמצע האלף השני לפנה"ס, וממשיך לעשות כן ביתר שאת גם היום. דבר שצריך לשים לב אליו, הוא הגידול בכמותו ובכוחו של המיעוט המוסלמי בהודו, אשר מהווה כבר היום כ-13.5% מכלל האוכלוסייה.[1]
- הציוויליזציה הסינית: כל החוקרים החשובים מכירים בקיומה ציוויליזציה סינית נפרדת, אשר ראשיתה סביב שנת 1500 לפנה"ס ואף אולי אלף שנים קודם לכן. במאמרו של הנטינגטון משנת 1992, הוא נהג לקרוא לציוויליזציה זו בשם "קונפוציאנית". למרות זאת, בספרו ציין שהוא שינה את דעתו המחקרית בעניין וכעת טען שמדויק יותר לקרוא לה בשם "סינית".[5]
- הציוויליזציה היפנית: רוב החוקרים בתחום מזהים את יפן כציוויליזציה נפרדת, אך אחרים אשר בדעת מיעוט שמים תחת כותרת "ציוויליזציית המזרח הרחוק" אותה ואת סין גם יחד. מכל מקום, ראשיתה של הציוויליזציה הוא סביב התקופה שבין שנת 100 לשנת 400 לספירה.[6]
- הציוויליזציה הבודהיסטית: הבודהיזם, בניגוד לדתות אחרות, התפצל לזרמים וכתות שונות באופן רחב. הדת נטמעה בתרבות הילידת של רוב מזרח אסיה (לדוגמה, בטאואיזם ובקונפוציאניזם בסין) או שדוכאה, אך עם זאת, אפשר כן לזהות ציוויליזציה כזאת בזרם הטהרוואדה בבודהיזם אשר רווח בעיקר בסרי לנקה, מיאנמר, תאילנד, לאוס וקמבודיה. אזור נוסף של הציוויליזציה הבודהיסטית לדעת הנטינגטון, הוא הצורה הלמאיסטית של זרם המהאיאנה הבודהיסטי גם הוא, אשר רווחת בטיבט, מונגוליה ובהוטן.[7]
פרנסיס פוקויאמה [עריכה]
|
ערך מורחב – קץ ההיסטוריה והאדם האחרון |
בגישה השנייה והאופטימית יותר אשר בה מחזיק הפרופסור האמריקני לכלכלה פוליטית פרנסיס פוקויאמה, טוענת כי נפילת הגוש הקומוניסטי לא הייתה עוד מהלך בהיסטוריה האנושית הארוכה של סכסוכים בין השקפות, אידאולוגיות וצורות משטר, אלא, היא סימנה את קצה של היסטוריה זו, ואת המעבר לתקופה שבה הדמוקרטיה הליברלית תשרור בכל מדינות העולם, מבלי שאידאולוגיה אחרת תקרא עליה תיגר, וסכסוכים בין מדינות יהיו מוגבלים לכיסים נקודתיים מעטים.
ראו גם [עריכה]
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
הערות שוליים [עריכה]
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמוד 41
- ^ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמודים 77-81
- ^ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמוד 42
- ^ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמוד 49
- ^ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמוד 40
- ^ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמודים 39 ו-40
- ^ סמואל הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות, הוצאת שלם, 2003, עמודים 44 ו-45
