סלים טועמה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סלים טועמה
סלים טועמה
מידע אישי
שם מלא סלים מודי טועמה
תאריך לידה 9 באוגוסט 1979
מקום לידה לוד שבישראל
גובה 1.73 מטר
עמדה קשר
מועדוני נוער
גדנ"ע יהודה
מועדונים מקצועיים*
1998 - 2003
2003 - 2004
2004
2005 - 2006
2006 - 2007
2007 - 2009
2009 - 2010
2010 - 2014
2014 -
הפועל תל אביב
מכבי פתח תקווה
קייסריספור
מכבי פתח תקווה
הפועל תל אביב
סטנדרד ליאז'
לאריסה
הפועל תל אביב
בני לוד
150 (26)
28 (5)
5 (0)
31 (4)
29 (8)
30 (5)
23 (2)
107 (10)
0 (0)
נבחרת לאומית**
2005 - 2010 Flag of Israel.svg  ישראל 13 (1)

* מספר ההופעות והשערים במועדון מתייחס למשחקי הליגה
בלבד ומעודכן לתאריך 1 ביוני 2014
** המידע על מספר ההופעות והשערים בנבחרת נכון לתאריך
1 ביוני 2014

סלים מודי טועמהערבית: سليم طعمه; נולד ב-9 באוגוסט 1979), הוא כדורגלן ערבי-ישראלי נוצרי, המשחק בעמדת הקשר ההתקפי בקבוצת בני לוד.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טועמה שיחק במחלקת הנוער של גדנ"ע יהודה וזכה יחד עם נבחרת הנוער הישראלית במקום השלישי באליפות אירופה בשנת 1996. בעונת 1998/1999 עלה לקבוצת הבוגרים של הפועל תל אביב ונחשב לאחד מ"תינוקות קשטן", ארבעה שחקנים (יחד עם כפיר אודי, עמרי אפק ופיני בלילי) שהיו בני טיפוחיו של מאמן הפועל, דרור קשטן. עם הקבוצה הוא זכה בגביע המדינה בשנת 1999 ובדאבל בעונת 1999/2000. כמו כן היה שותף למסע הגדול של הקבוצה בגביע אופ"א בעונת 2001/2002, בו העפילה לרבע הגמר ונעצרה רק אחרי הפסד למילאן האיטלקית.

בעונת 2003/2004 עבר טועמה למכבי פתח תקווה, עמה זכה בגביע הטוטו. בעונה לאחר מכן הוא חתם בקייסריספור הטורקית, אך באמצע העונה הוא חזר לפתח תקווה בטונים צורמים, לאחר שלא זכה לדקות משחק רבות. בעונה זו עזר למכבי פתח תקווה לסיים במקום השני, הגבוה בתולדותיה. בעונה שלאחר מכן היה שותף להעפלתה של הקבוצה לשלב הבתים של גביע אופ"א.

לקראת עונת 2006/2007 חזר טועמה להפועל תל אביב. בעונה זו שב טועמה להצטיין במדים האדומים, כשזכור במיוחד משחק הניצחון של הקבוצה על פריז סן ז'רמן בצרפת במסגרת שלב הבתים של גביע אופ"א, בו כבש טועמה צמד שערים ובישל שער נוסף, בדרך לניצחון 2-4. בסיום העונה זכה עם הקבוצה בפעם השלישית בגביע המדינה.

בתום משא ומתן ממושך חתם בסטנדרד ליאז' הבלגית לעונת 2007/2008. טועמה זכה עם הקבוצה בשתי אליפוויות רצופות. בראשונה מביניהם היה מהשחקנים הבולטים בקבוצה, אך בעונתו השנייה בקבוצה, לאחר חילופי מאמנים, איבד את מקומו בהרכב. בעונת 2009/2010 עבר לקבוצת לאריסה היוונית.

ב-22 באוגוסט 2010 השתחרר טועמה מלאריסה, וב-31 באוגוסט חזר לקדנציה שלישית בהפועל תל אביב כשחתם בקבוצה לשנתיים. ב-25 במאי 2011 הבקיע את שער הניצחון והיחיד לטובת הפועל במשחק גמר גביע המדינה נגד מכבי חיפה. ב-15 במאי 2012 התמודדה הקבוצה בפעם השנייה ברציפות מול מכבי חיפה במשחק הגמר. במשחק זה בישל טועמה את שער הניצחון של נוסא איגיבור בדקה ה-92 והשלים זכייה חמישית בגביע. במהלך השנתיים סיים עם הקבוצה פעמיים ברציפות במקום השני בליגה.

בקיץ 2012 האריך טועמה את חוזהו בהפועל תל אביב בשנתיים נוספות. ב-8 במרץ 2014 כבש את שערו ה-44 בליגה במדי הקבוצה, בניצחון 4-5 על מ.ס. אשדוד, והשתווה לטוטו תמוז במקום התשיעי בטבלת מלך השערים של הפועל תל אביב בכל הזמנים. בתום עונת 2013/2014 שוחרר מהמועדון‏[1], לאחר שערך במדיה בסך הכל 286 הופעות בליגת העל.

ב-20 ביולי 2014 חתם טועמה בהפועל בני לוד מהליגה הלאומית.

נבחרת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000 היה מעורב ב"פרשת הנבחרת הצעירה", במסגרתה הואשם יחד עם עוד שישה שחקנים מהנבחרת הצעירה של ישראל בהפרת תקנון ההתאחדות לכדורגל בכך שבילה עם צעירה ערב משחק הנבחרת‏‏‏[2]. בית הדין של ההתאחדות השעה את טועמה לשנתיים מפעילות בנבחרות הלאומיות ועוד שנתיים על תנאי‏‏‏[3], אך הוא זכה לחנינה בינואר 2002.

טועמה ערך את הופעת הבכורה שלו בנבחרת ישראל ב-15 באוגוסט 2005 במשחק ידידות מול נבחרת אוקראינה שנערך בקייב. מאז ועד שנת 2010 רשם 13 הופעות במדי הנבחרת, בהן כבש שער אחד, במשחק מול נבחרת לוקסמבורג במסגרת מוקדמות מונדיאל 2010. את הופעתו האחרונה בנבחרת ערך ב-12 באוגוסט 2009, במשחק ידידות מול נבחרת צפון אירלנד בוינדזור פארק.

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל תל אביב
מכבי פתח תקווה
סטנדרד ליאז'

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמית גולדשטיין, הפועל תל אביב: טועמה ואנטבי עזבו, המגן צפוי לפרוש, באתר וואלה!, 19 ביוני 2014
  2. ^ ‏גולן בר יוסף ויניב חרמש, פרשת הצעירה: ההתאחדות תגיש כתבי אישום, באתר ynet‏, 3 בדצמבר 2000‏
  3. ^ גיורא אבוקסיס, ‏פרשת הנבחרת הצעירה: סוכמה עסקת טיעון, באתר גלובס, 10 בינואר 2001