ליגת העל בכדורגל
| ליגת העל בכדורגל | |
|---|---|
 |
|
| שם הליגה | ליגת העל בכדורגל |
| כינוי | ליגת ווינר בכדורגל |
| תחום | כדורגל |
| ארגון | ההתאחדות לכדורגל בישראל |
| מדינות משתתפות | ישראל |
| מספר קבוצות | 14 |
| שנת הקמה | 1931 |
| שמות קודמים | ליגת טוטו, הליגה הלאומית, ליגה א' |
| אלופה נוכחית | מכבי תל אביב |
| מירב הזכיות | מכבי תל אביב (19) |
| מפעל מקביל | גביע המדינה בכדורגל |
| מפעל נמוך יותר | הליגה הלאומית בכדורגל |
| http://football.org.il | |
ליגת העל בכדורגל (נקראת גם "ליגת ווינר בכדורגל") היא הליגה הבכירה ביותר בכדורגל בישראל.
השם "ליגת העל" נקבע לראשונה בעונת 1999/2000. עד אז נקראה הליגה הבכירה בשם הליגה הלאומית (החל משנת 1953) ולפני כן נקראה ליגה א'. מכבי תל אביב היא הקבוצה היחידה שמשתתפת בליגה מאז תחילתה.
תוכן עניינים |
עונת 2013/2014
להלן הקבוצות המתמודדות בעונת המשחקים 2013/2014 בליגת העל:
היסטוריה
לפני קום המדינה
בשנת 1928 הוקמה ההתאחדות לכדורגל בישראל, ולאחר שלוש שנים של ניסיונות להקים ליגת כדורגל בארץ ישראל לצד משחקי הגביע, הצליחה להוציא את הליגה לפועל בשנת 1931. ב-7 בנובמבר נערך משחק הפתיחה של הליגה, דרבי בין מכבי חשמונאי ירושלים והפועל ירושלים. הליגה כללה 9 קבוצות בעונתה הראשונה, והאלופה הראשונה הייתה המשטרה הבריטית, שזכתה בתואר בשנת 1932, ועמה שיחקו עוד 8 קבוצות עבריות: מכבי חשמונאי ירושלים, הפועל ירושלים, הפועל תל אביב, מכבי תל אביב, הפועל חיפה, מכבי חיפה, מכבי פתח תקווה, ומכבי נס ציונה.
הפועל תל אביב הייתה האלופה העברית הראשונה, כשזכתה בדאבל בשנת 1934. מכבי תל אביב זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה בשנת 1936, ועד קום המדינה היו שתי התל אביביות הקבוצות היחידות שזכו בתואר. הפועל זכתה ב-5 אליפויות לפני קום המדינה, ומכבי זכתה ב-4.
הליגה הלאומית
לאחר קום המדינה, זכתה מכבי תל אביב באליפות הראשונה בשנת 1950. עד 1953 נקראה הליגה "ליגה א'", ואז שונה שמה והיא נקראה "הליגה הלאומית". הפועל פתח תקווה זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה בשנת 1954, ולאחר מכן זכתה בחמש אליפויות רצופות (בין השנים 1959 - 1963), שיא שלא נשבר עד היום.
בשנת 1963, לאחר שנים רבות בהן שיחקו בליגה 12 קבוצות, הוחלט על הקפאת הירידות והליגה גדלה בהדרגה ל-16 קבוצות. בשנת 1964 קבעה הפועל רמת גן היסטוריה והפכה לקבוצה הראשונה שזוכה באליפות מיד לאחר עלייתה מליגת המשנה, ובעונה שלאחר מכן גם הכח רמת גן זכתה לראשונה בתולדותיה בתואר. בשנים 1966 - 1968 שוחקה עונה כפולה עם 4 סיבובים ו-60 משחקים.
בשנת 1971 זכתה מכבי נתניה לראשונה בתולדותיה באליפות, ובשנת 1975 הצטרפה גם הפועל באר שבע לרשימת הזוכות, והשיגה שתי אליפויות רצופות.
בשנת 1981 ירדה הפועל חיפה לליגת המשנה, והותירה את מכבי תל אביב והפועל תל אביב כקבוצות היחידות שמעולם לא ירדו ליגה. בשנת 1982 זכתה הפועל כפר סבא באליפות הראשונה בתולדותיה. בשנת 1984 נאבקו על האליפות שתי קבוצות שמעולם לא זכו בתואר - מכבי חיפה ובית"ר ירושלים, שהובילה את הטבלה בנקודות רבות לאורך העונה, אך בסופו של דבר הייתה זו מכבי חיפה שזכתה באליפות, ובית"ר ירושלים חיכתה עד שנת 1987, אז זכתה גם היא באליפות הראשונה בתולדותיה.
אחרי יותר מ-20 שנה כליגה של 16 קבוצות, בשנת 1987 הוקטנה הליגה ל-14 קבוצות, וכעבור שנתיים חזרה לפורמט של 12 קבוצות. בשנת 1989 ירדה הפועל תל אביב לראשונה בתולדותיה לליגת המשנה, והותירה את מכבי תל אביב כקבוצה היחידה שמשחקת בליגה הבכירה בישראל ברציפות מאז הקמתה. בשנת 1990 זכתה בני יהודה תל אביב באליפות הראשונה בתולדותיה, והפכה לקבוצה התל אביבית השלישית שזוכה בתואר. בשנת 1993 הוגדלה הליגה ל-14 קבוצות, ושנה לאחר מכן הוגדלה שוב ל-16 קבוצות.
ליגת העל
ב-1999 זכתה הפועל חיפה באליפות הראשונה בתולדותיה, ובתום העונה נערכו שינויים נוספים במבנה הליגות בישראל. הליגה הלאומית הפכה לליגת המשנה, ואילו הליגה הבכירה הוקטנה ל-14 קבוצות, ומאז היא נקראת "ליגת העל". הפועל תל אביב הייתה האלופה הראשונה של ליגת העל, כשזכתה בדאבל בשנת 2000, ובעונה שלאחר מכן הוקטנה הליגה ל-12 קבוצות.
בשנת 2009 גדלה הליגה בחזרה ל-16 קבוצות, ובאותה שנה הונהגה שיטת הקיזוז. טענות רבות עלו כנגד השיטה השנוייה במחלוקת, שכן מכבי חיפה הובילה את הטבלה בתום הסיבוב השני, ולאחר שהופחת ממאזן הקבוצות חצי מכמות הנקודות שצברו עד אז, זכתה הפועל תל אביב בתום הפלייאוף באליפות. לאחר שנתיים הוחלט על ביטול השיטה.
במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 זכתה מכבי חיפה 6 פעמים באליפות, והפכה לקבוצה שזכתה בהכי הרבה אליפויות בעשור אחד. מכבי חיפה היא אחת מ-4 קבוצות שחולקות את תוארי האליפות מאז הקמת ליגת העל, יחד עם הפועל תל אביב, מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים. יוצאת דופן היא עירוני קריית שמונה, שזכתה באליפות הראשונה בתולדותיה בשנת 2012.
לקראת עונת 2012/2013 הוקטנה הליגה ל-14 קבוצות.
תחרות
מבנה הליגה
בליגה משתתפות 14 קבוצות. במהלך העונה כל קבוצה משחקת נגד כל אחת מהקבוצות האחרות בליגה, פעם אחת באצטדיונה הביתי ופעם אחת באצטדיון היריבה, ובסך הכל 26 מחזורים. לאחר שני הסיבובים הראשונים מתקיים פלייאוף אשר במסגרתו מחולקות הקבוצות לשני בתים. 6 הקבוצות אשר סיימו במקומות הראשונים יקחו חלק בפלייאוף העליון, ו-8 הקבוצות אשר סיימו במקומות האחרונים יקחו חלק בפלייאוף התחתון. קבוצה לא יכולה לרדת או לעלות מפלייאוף אחד לשני. במסגרת הפלייאוף העליון כל קבוצה משחקת מול שאר הקבוצות פעמיים, בבית ובחוץ, סך הכל 10 משחקים, ובמסגרת הפלייאוף התחתון כל קבוצה משחקת מול שאר הקבוצות פעם אחת, סך הכל 7 משחקים.
מיקומים
הקבוצות מקבלות שלוש נקודות עבור כל ניצחון ונקודה אחת עבור תוצאת תיקו. במקרה של הפסד הקבוצה המפסידה איננה מקבלת נקודות. מיקום הקבוצות נקבע לפי מספר הנקודות הכולל שכל קבוצה השיגה. במצב של שוויון נקודות המיקום יקבע לפי הפרש השערים, במקרה של שיוון בהפרש יקבע ע"פ מספר הניצחונות, ובמקרה של שוויון גם כאן המיקום הסופי יקבע על פי מספר השערים אשר הובקעו לזכות כל קבוצה. בתום העונה הקבוצה אשר ממוקמת במקום הראשון בפלייאוף העליון מוכתרת כאלופה.
הקבוצות זוכות במענקי מיקום לפי מיקומן בסוף העונה. סכום המענקים משתנה בין עונה לעונה בהתאם לתקצוב ההתאחדות לכדורגל בישראל. בעונת 2009/2010 זכתה האלופה ב-2.4 מליון שקל וסגניתה זכתה ב-2.25 מליון שקל[1].
העפלה לתחרויות האירופיות
הליגה הישראלית מסונפת להתאחדות הכדורגל האירופית (אופ"א), ולכן קבוצות אשר מסיימות במקומות הראשונים זוכות להשתתף בעונה שאחרי במסגרת הליגות האירופיות לפי מיקומן, בהתאם למיקום ליגת העל בדירוג הליגות של אופ"א. בסוף עונת 2010/2011 מיקום הליגה היה במקום ה-17, ולכן בסוף עונת 2011/2012 החלוקה תהיה:
- האלופה תזכה בכרטיס לסיבוב המוקדמות השני של ליגת האלופות.
- מחזיקת גביע המדינה תזכה בכרטיס לסיבוב הפלייאוף של הליגה האירופית.
- סגנית האלופה תזכה בכרטיס לסיבוב המוקדמות השלישי של הליגה האירופית.
- המסיימת במקום השלישי תזכה בכרטיס לסיבוב המוקדמות השני של הליגה האירופית.
במידה והזוכה בגביע המדינה מסיימת במקום הראשון בליגה, הקבוצה אשר הפסידה בגמר הגביע זוכה בכרטיס לסיבוב השני של הליגה האירופית. במידה והזוכה בגביע (או המפסידה בגמר הגביע - אם הזוכה בגביע היא גם אלופה) מסיימת במקום השני או השלישי, הקבוצה שסיימה במקום הרביעי תזכה בכרטיס לסיבוב השני של הליגה האירופית.
זכויות שידור
טלוויזיה
משחקי ליגת העל המשניים משודרים ברובם בערוצים "ספורט 1" ו"ספורט 2" שמפעילה חברת צ'רלטון. המשחק המרכזי בכל מחזור משודר בערוץ 1.
תוכנית סיכום המחזור "שער השבת" משודרת בערוץ "ספורט 5" שמפעיל ערוץ הספורט. משחקי הליגה משודרים גם ב-HD, בערוץ "ספורט 1 HD" והמשחק המרכזי ב"ערוץ 1 HD".
המשחק המרכזי של ליגת העל שודר עד שנות ה-90 בערוץ 1. במהלך שנות ה-90 שודר המשחק המרכזי בערוץ 2 עד לשנת 2004. החל משנת 2004 ועד שנת 2009 שודר המשחק המרכזי בערוץ 10.
סיכום המחזור שודר בסוף שנות ה-90 בערוץ 2 בשם "הדקה ה-91" עם יורם ארבל, מתחילת שנות האלפיים ועד 2009 סיכום המחזור שודר בערוץ 1 בשם "הראשון בשער", ב-2006 שודר סיכום המחזור בערוץ 10 בהפקת ערוץ הספורט במוצאי שבת, שם התוכנית היה "סיפור המחזור".
המשחק המרכזי בליגת העל משודר בערוץ הישראלי בחו"ל בשפה העברית.
רדיו
בזכויות שידורי הרדיו של ליגת העל מחזיקה רשות השידור שמשדרת את התוכנית המיתולוגית שירים ושערים ברשת ב' של קול ישראל. התוכנית משודרת משנת 1970 והופסקה לסירוגין בשנת 2003 עם עלית ה"שלם וצפה", דבר שעורר מחאה ציבורית שבעקבותיה הוחזרה התוכנית בשנת 2005 במתכונת שונה בה אין שידור רציף של המשחקים. בשנת 2009 הופסקו שוב שידורי שירים ושערים אך בשנת 2011 חזרה התוכנית לשדר את משחקי הליגה ישירות מהמגרשים.
בשנים 2011-2012 רכש רדיו תל אביב את זכויות שידורי הרדיו ושידר ביחד עם רדיו חיפה, רדיו דרום, רדיו גלי ישראל ורדיו דרום 101.5 בתוכנית שנקראת "שבת של כדורגל" ששודרה גם בטלוויזיה בערוץ ONE. בשנים 2009-2011 רכש גם רדיו ירושלים את זכויות השידור ברדיו של משחקי הכדורגל.
אינטרנט
המשחק המרכזי משודר באתר האינטרנט של ערוץ 1. בעונת 2008/2009 זכויות שידור תקצירי המשחקים באינטרנט נרכשו על ידי אתר ONE. בעונת 2009/2010 רכש את זכויות שידור התקצירים ערוץ הספורט. בשנים 2010-2012 תקצירי ליגת העל היו משודרים גם באתר ONE, גם באתר ערוץ הספורט וגם באתר ynet. בשנת 2012 רכש ONE את תקצירי ליגת העל.
טלפון סלולרי
בשנת 2012 רכש ONE את משחקי ותקצירי ליגת העל ברשת הסלולרית, לאחר שערוץ הספורט החזיק בזכויות.
חסויות
- בשנים 2002 - 2004 רכשה פלאפון תקשורת את החסות על הליגה, שנקראה "ליגת פלאפון"
- בשנים 2005 - 2010 רכשה המועצה להסדר ההימורים בספורט ובעקבות כך שונה שמה של הליגה ל"ליגת טוטו"
- משנת 2010 החסות היא של המועצה להסדר ההימורים בספורט אך השם שונה ל"ליגת ווינר"[2]
טבלת אליפויות המדינה
לפני קום מדינת ישראל[3]
|
|
|
לאחר קום מדינת ישראל[3]
אליפויות לפי קבוצות
| מקום | קבוצה | אליפויות | סגנויות |
|---|---|---|---|
| 1 | מכבי תל אביב | 19 | 10 |
| 2 | הפועל תל אביב | 13 | 15 |
| 3 | מכבי חיפה | 12 | 7 |
| 4 | הפועל פתח תקווה | 6 | 11 |
| בית"ר ירושלים | 6 | 6 | |
| 6 | מכבי נתניה | 5 | 5 |
| 7 | הפועל באר שבע | 2 | - |
| הכח עמידר רמת גן | 2 | - | |
| 9 | בני יהודה תל אביב | 1 | 3 |
| הפועל חיפה | 1 | 1 | |
| עירוני קריית שמונה | 1 | - | |
| הפועל כפר סבא | 1 | - | |
| הפועל רמת-גן גבעתיים | 1 | - | |
| המשטרה הבריטית | 1 | - | |
| מכבי חשמונאי ירושלים | 1 | - |
שיאנים ומלכי השערים
שיאני ההופעות של ליגת העל בכל הזמנים
| # | שחקן | שנות פעילות | הופעות |
|---|---|---|---|
| 1 | אריק בנאדו | 1991–2011 | 573 |
| 2 | רפי כהן | 1988–2010 | 546 |
| 3 | ואליד באדיר | 1992–2013 | 531 |
| 4 | אלון חרזי | 1990–2009 | 526 |
| 5 | גדעון דמתי | 1968–1989 | 519 |
| 6 | לירן שטראובר | 1992–2012 | 513 |
| 7 | שלמה אילוז | 1978–1996 | 509 |
| 8 | מיקו בלו | 1964–1982 | 498 |
| 9 | אלון חזן | 1984–2004 | 483 |
| 10 | שביט אלימלך | 1990–2009 | 476 |
מלכי השערים של ליגת העל בכל הזמנים
| # | שחקן | שנות פעילות | שערים |
|---|---|---|---|
| 1 | אלון מזרחי | 1989–2005 | 206 |
| 2 | עודד מכנס | 1974–1990 | 196 |
| 3 | אבי נמני | 1989–2008 | 194 |
| 4 | משה רומנו | 1965–1982 | 192 |
| 5 | שי הולצמן | 1990–2009 | 169 |
| 6 | מרדכי שפיגלר | 1963–1981 | 168 |
| 7 | אורי מלמיליאן | 1973–1993 | 159 |
| 8 | דוד לביא | 1973–1988 | 158 |
| 9 | נחום סטלמך | 1952–1970 | 155 |
| 10 | שייע פייגנבוים | 1964–1983 | 148 |
מלכי השערים של ליגת העל לפי עונות
|
|
שיאני הזכיות
להלן טבלת השחקנים שזכו בתואר מלך השערים יותר מפעם אחת:
| מקום | שם | זכיות | שנות זכייה |
|---|---|---|---|
| 1 | משה רומנו | 4 | 1966, 1970, 1973, 1975 |
| - | עודד מכנס | 4 | 1976, 1979, 1982, 1983 |
| - | דוד לביא | 4 | 1978, 1980, 1984, 1985 |
| - | אלון מזרחי | 4 | 1992, 1993, 1994, 1998 |
| 5 | מרדכי שפיגלר | 3 | 1966, 1968, 1969 |
| - | שי הולצמן | 3 | 2003, 2004, 2006 |
| 7 | רפי לוי | 2 | 1958, 1960 |
| - | שלמה לוי | 2 | 1961, 1962 |
| - | זכריה רצאבי | 2 | 1961, 1963 |
| - | ישראל אשכנזי | 2 | 1964, 1965 |
| - | אורי מלמיליאן | 2 | 1986, 1990 |
| - | חיים רביבו | 2 | 1995, 1996 |
| - | אלירן עטר | 2 | 2009, 2013 |
עולות ויורדות
| עונה | עולות מהלאומית (מ-1977 עד 1999 ארצית, עד 1976 ליגה א') | יורדות ללאומית (מ-1977 עד 1999 ארצית, עד 1976 ליגה א') |
|---|---|---|
| 1949/1950 | אין | מכבי נס ציונה |
| 1951/1952 | הפועל כפר סבא, הפועל בלפוריה | הפועל ראשון לציון, מכבי ראשון לציון |
| 1953/1954 | בית"ר ירושלים, הפועל חדרה | אין |
| 1954/1955 | מכבי יפו | בית"ר ירושלים, הפועל חדרה, הפועל בלפוריה |
| 1955/1956 | אין (הכח תל אביב הפסידה בפלייאוף מול מכבי יפו) | מכבי רחובות, הפועל כפר סבא |
| 1956/1957 | הפועל כפר סבא, הפועל ירושלים | אין |
| 1957/1958 | אין | אין |
| 1958/1959 | בני יהודה תל אביב | הפועל כפר סבא |
| 1959/1960 | שמשון תל אביב | הפועל רמת גן |
| 1960/1961 | הפועל טבריה | בית"ר תל אביב |
| 1961/1962 | הכח רמת גן | מכבי נתניה |
| 1962/1963 | הפועל רמת גן, הפועל לוד, מכבי שעריים | אין (מכבי פתח תקווה הייתה אמורה לרדת, אך הירידות הוקפאו) |
| 1963/1964 | בית"ר תל אביב, מכבי נתניה | הפועל לוד |
| 1964/1965 | הפועל מחנה יהודה, הפועל באר שבע | מכבי חיפה, הפועל טבריה |
| 1965/1966 | מכבי חיפה, סקציה נס ציונה | מכבי פתח תקווה, בית"ר תל אביב |
| 1966/1968 | הפועל כפר סבא, בית"ר ירושלים | הפועל מחנה יהודה, סקציה נס ציונה |
| 1968/1969 | בית"ר תל אביב, מכבי פתח תקווה | מכבי שעריים, הפועל רמת גן |
| 1969/1970 | הפועל חדרה, הפועל חולון | מכבי יפו, הפועל באר שבע |
| 1970/1971 | מכבי יפו, הפועל באר שבע | מכבי פתח תקווה, הפועל חולון |
| 1971/1972 | מכבי פתח תקווה, הפועל מרמורק | בני יהודה תל אביב, הפועל חדרה |
| 1972/1973 | בני יהודה תל אביב, הפועל חדרה | שמשון תל אביב, הפועל מרמורק |
| 1973/1974 | שמשון תל אביב | מכבי חיפה |
| 1974/1975 | מכבי חיפה, מכבי רמת עמידר | אין (בית"ר ירושלים ומכבי פתח תקווה היו אמורות לרדת, אך הירידות הוקפאו) |
| 1975/1976 | הפועל יהוד, הפועל עכו | הפועל פתח תקווה, הפועל חדרה, בני יהודה תל אביב, מכבי רמת עמידר |
| 1976/1977 | הפועל חדרה | הפועל כפר סבא, מכבי חיפה, מכבי פתח תקווה |
| 1977/1978 | בני יהודה תל אביב, הפועל כפר סבא, מכבי פתח תקווה, הפועל ראשון לציון | הכח רמת גן, הפועל עכו |
| 1978/1979 | הפועל פתח תקווה, מכבי רמת עמידר, הכח רמת גן | הפועל חדרה, הפועל ירושלים, הפועל ראשון לציון |
| 1979/1980 | הפועל ראשון לציון, הפועל ירושלים, הפועל רמת גן | הכח רמת גן, בית"ר תל אביב, בית"ר ירושלים |
| 1980/1981 | מכבי חיפה, בית"ר תל אביב, בית"ר ירושלים | הפועל חיפה, מכבי רמת עמידר, הפועל רמת גן |
| 1981/1982 | הפועל לוד, מכבי יבנה, הפועל רמת גן | הפועל ראשון לציון, בית"ר תל אביב, הפועל פתח תקווה |
| 1982/1983 | הכח רמת גן, בית"ר תל אביב, מכבי רמת עמידר | הפועל כפר סבא, הפועל ירושלים, הפועל רמת גן |
| 1983/1984 | הפועל פתח תקווה, הפועל חיפה, הפועל כפר סבא | הפועל יהוד, מכבי רמת עמידר, בני יהודה תל אביב |
| 1984/1985 | מכבי שעריים, בני יהודה תל אביב, הפועל ירושלים | הכח רמת גן, הפועל לוד, בית"ר תל אביב |
| 1985/1986 | מכבי יפו, הפועל לוד, בית"ר נתניה | מכבי שעריים, הפועל חיפה, הפועל ירושלים |
| 1986/1987 | הפועל צפרירים חולון | בית"ר נתניה, מכבי יפו, מכבי יבנה |
| 1987/1988 | הפועל טבריה, הפועל ירושלים | מכבי פתח תקווה, הפועל לוד |
| 1988/1989 | הפועל רמת גן | הפועל תל אביב, הפועל צפרירים חולון, הפועל טבריה |
| 1989/1990 | הפועל צפרירים חולון, הפועל תל אביב | שמשון תל אביב, הפועל רמת גן |
| 1990/1991 | מכבי פתח תקווה, מכבי יבנה | הפועל כפר סבא, בית"ר ירושלים |
| 1991/1992 | בית"ר ירושלים, הפועל חיפה | הפועל ירושלים, מכבי יבנה |
| 1992/1993 | מכבי הרצליה, מכבי עירוני אשדוד, הפועל כפר סבא | בית"ר תל אביב |
| 1993/1994 | הפועל בית שאן, בית"ר תל אביב, עירוני ראשון לציון | הפועל כפר סבא |
| 1994/1995 | הפועל כפר סבא, מכבי יפו | מכבי נתניה, מכבי עירוני אשדוד |
| 1995/1996 | הפועל ירושלים, הפועל טייבה | מכבי יפו, בית"ר תל אביב |
| 1996/1997 | הפועל אשקלון, מכבי עירוני אשדוד | הפועל טייבה, הפועל צפרירים חולון |
| 1997/1998 | מכבי יפו, הפועל צפרירים חולון | הפועל אשקלון, הפועל באר שבע |
| 1998/1999 | מכבי נתניה | מכבי יפו, הפועל בית שאן, הפועל צפרירים חולון |
| 1999/2000 | הפועל צפרירים חולון | מכבי הרצליה, הפועל כפר סבא, הפועל ירושלים |
| 2000/2001 | מכבי קריית גת, הפועל באר שבע | הפועל צפרירים חולון, בני יהודה תל אביב |
| 2001/2002 | בני יהודה תל אביב, הפועל כפר סבא | מכבי קריית גת, הפועל חיפה |
| 2002/2003 | מכבי אחי נצרת, בני סכנין | הפועל כפר סבא, עירוני ראשון לציון |
| 2003/2004 | הפועל נצרת עילית, הפועל חיפה | מכבי נתניה, מכבי אחי נצרת |
| 2004/2005 | מכבי נתניה, הפועל כפר סבא | הפועל באר שבע, הפועל חיפה |
| 2005/2006 | מכבי הרצליה, הכח עמידר רמת גן | בני סכנין, הפועל נצרת עילית |
| 2006/2007 | בני סכנין, עירוני קריית שמונה | הפועל פתח תקווה, הכח עמידר רמת גן |
| 2007/2008 | הכח עמידר רמת גן, הפועל פתח תקווה | מכבי הרצליה, הפועל כפר סבא |
| 2008/2009 | הפועל חיפה, הפועל עכו, הפועל באר שבע, הפועל רמת גן, הפועל רעננה, אחי נצרת | עירוני קריית שמונה, הכח עמידר רמת גן |
| 2009/2010 | עירוני קריית שמונה, הפועל אשקלון | מכבי אחי נצרת, הפועל רעננה |
| 2010/2011 | עירוני רמת השרון, הפועל ראשון לציון | הפועל רמת גן, הפועל אשקלון |
| 2011/2012 | הפועל רמת גן | מכבי פתח תקווה, הפועל ראשון לציון, הפועל פתח תקווה |
| 2012/2013 | מכבי פתח תקווה, הפועל רעננה | הפועל רמת גן, מכבי נתניה |
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
 |
פורטל כדורגל | ||
קישורים חיצוניים
- אתר ההתאחדות לכדורגל
- אשר גולדברג, 80 שנים לליגה הישראלית, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל, 17 בנובמבר 2011
- ynet ספורט - ליגת העל
- וואלה! ספורט - ליגת העל
- ערוץ הספורט - ליגת העל
- ONE - ליגת העל
הערות שוליים
- ^ מענקי מיקום בעונת 2009/2010 באתר גלובס.
- ^ ליגת העל בכדורגל היא מהיום "ליגת ווינר", 1 ביולי 2010, באתר nrg מעריב
- ^ 3.0 3.1 רשימת אלופות באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- ^ לפי מספר מחקרים שעשו חוקרי היסטוריית הספורט, ביניהם אשר גולדברג, עולה כי בעונת 1934/1935 מעולם לא הסתיימה הליגה וכי בעונת 1937/1938 התקיימו רק תחרויות מחוזיות בשל המרד הערבי הגדול. עם זאת, הגרסה הרשמית של ההתאחדות לכדורגל בישראל היא זו אשר מופיעה בטבלה. לגבי עונת 1934/1935, ראו אשר גולדברג, דני דבורין, "מכבי תל אביב - מאה שנים ראשונות", הוצאת מדיה, 2006, עמ' 60-61.
- ^ באותה עונה זכתה בית"ר תל אביב באליפות מחוז דרום והפועל תל אביב באליפות מחוז צפון, ונקבע מראש שאליפות הליגה תוכרע במשחק בין האלופות המחוזיות, אולם משחק זה לא נערך מעולם, ועל כן לא נקבעה אלופה לליגה באותה עונה. ראו לוניה והמנורה, עמוד 23
- ^ 6.0 6.1 עונת 1966/1968 הייתה עונה כפולה בת 60 משחקים.
- ^ מלכי השערים של ליגת העל לפי עונות באתר ONE
- ^ לפי [1]
כדורגל בישראל  |
||
|---|---|---|
| ניהול |
ההתאחדות לכדורגל בישראל • רשימת קבוצות • רשימת אצטדיונים • רשימת תחרויות • היכל התהילה של הכדורגל הישראלי |
|
| הליגות |
ליגת העל • הליגה הלאומית • ליגה א' • ליגה ב' • ליגה ג' • ליגת העל לנוער • ליגת הנשים |
|
| תחרויות גביע | ||
| נבחרות |
הנבחרת הלאומית (היסטוריה - נבחרת ארץ ישראל) • הנבחרת הצעירה • עד גיל 19 • עד גיל 17 • נבחרת הנשים |
|
| ליגת העל בכדורגל - עונת 2012/2013 | ||
|---|---|---|
|
| ליגות הכדורגל העליונות של אירופה (אופ"א) | ||
|---|---|---|
|
