נבחרת ישראל בכדורגל
ערך זה עוסק בנבחרת הגברים של ישראל בכדורגל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו נבחרת ישראל בכדורגל (פירושונים).
| מידע כללי | |||
|---|---|---|---|
| כינוי | הכחולים-לבנים | ||
| התאחדות | ההתאחדות לכדורגל בישראל | ||
| השתייכות | אופ"א | ||
| מאמן | אלי גוטמן | ||
| קפטן | יוסי בניון | ||
| מלך השערים | מרדכי שפיגלר (33) | ||
| שיאן ההופעות | אריק בנאדו (94) | ||
| אצטדיון ביתי | אצטדיון רמת גן, רמת גן | ||
| תלבושת | |||
|
|
|||
| משחקים היסטוריים | |||
| משחק בינלאומי ראשון קהיר, מצרים; אפריל 1931
|
|||
| הניצחון בהפרש הגבוה ביותר ולינגטון, ניו זילנד; 23 במרץ 1988 |
|||
| ההפסד בהפרש הגבוה ביותר קהיר, מצרים; 16 במרץ 1934
|
|||
| גביע העולם בכדורגל | |||
| הופעות | 1 (הראשונה ב-1970) | ||
| ההישג הטוב ביותר | סיבוב 1 (1970) | ||
| אליפות אירופה בכדורגל | |||
| הופעות | |||
| ההישג הטוב ביותר | |||
| אליפות אסיה בכדורגל | |||
| הופעות | 4 (הראשונה ב-1956) | ||
| ההישג הטוב ביותר | זכייה (1964) | ||
נבחרת הגברים של ישראל בכדורגל מייצגת את ישראל במשחקים בינלאומיים מאז שנת 1948. קדמה לה נבחרת ארץ ישראל בכדורגל שהחלה להופיע במסגרת בינלאומית כבר בשנת 1934.
סגל הנבחרת מורכב ממיטב שחקני הכדורגל המחזיקים באזרחות ישראלית. מאמן הנבחרת, שמכונה "המאמן הלאומי", הוא זה שבוחר את סגל השחקנים ומדריך אותם לקראת המשחקים הבינלאומיים. המאמן ממונה על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל, הגוף המנהלי החולש על הכדורגל הישראלי בכלל ועל נבחרת ישראל בפרט. כיום מתמודדת נבחרת ישראל בשני מפעלים בינלאומיים, שהם מוקדמות גביע העולם בכדורגל ומוקדמות אליפות אירופה בכדורגל.
הנבחרת מרכזת עניין ציבורי רב נוכח העובדה שרוב אוהדי הכדורגל בישראל אוהדים גם את הנבחרת הלאומית. עשרות אלפי צופים נוהגים לפקוד את משחקי הנבחרת הביתיים המתקיימים באצטדיון רמת גן, "האצטדיון הלאומי". מאז השתתפותה במונדיאל 1970 שנערך במקסיקו, לא הצליחה נבחרת ישראל להעפיל למונדיאל או לאליפות אירופה, אף שהייתה קרובה לכך פעמים אחדות. הישג בולט נוסף של הנבחרת הוא זכייתה באליפות אסיה בכדורגל שנערכה בישראל בשנת 1964, בתקופה בה התחרתה הנבחרת במסגרת האסייתית.
תוכן עניינים |
היסטוריה[עריכה]
| ערכים מורחבים – נבחרת ארץ ישראל בכדורגל, היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל |
המשחק הראשון של נבחרת ארץ ישראל התקיים בשנת 1934 מול מצרים, בו הובסה בתוצאה 1:7. למן ייסודה ועד קום המדינה הנבחרת קיימה חמישה משחקים, כולם נגד יריבות ממזרחו של אגן הים התיכון.
נבחרת ישראל היא היחידה בעולם ששיחקה ביותר משתי מסגרות אזוריות בתחרויות בינלאומיות רשמיות - אוקיאניה, אסיה ואירופה. אף שישראל שוכנת באסיה, מתיחות פוליטית הקשורה לסכסוך הישראלי ערבי מנעה מנבחרות מוסלמיות וערביות לשחק נגדה ובסוף שנות ה-70 היא הוצאה מהקונפדרציה של אסיה בלחץ המדינות הערביות. במהלך שנות ה-80 התחרתה נבחרת ישראל במוקדמות המונדיאל במסגרת אוקיאניה. בשנת 1992 התקבלה נבחרת ישראל לאופ"א, פדרציית הכדורגל האירופית. החל משנה זו נבחרת ישראל משתתפת במוקדמות אליפות אירופה לאומות ("יורו") ובמוקדמות אליפות העולם בכדורגל ("מונדיאל") במסגרת אירופית, כך גם קבוצות ישראליות משתתפות במפעליה של אופ"א: ליגת האלופות, גביע אופ"א (כיום הליגה האירופית) ומאז אמצע שנות השבעים, גם גביע האינטרטוטו.
כאשר הצטרפה ישראל לאזור האירופי בשנות ה-90, היא ספגה הפסדים רבים - אפילו לנבחרות בינוניות - בעיקר במשחקי חוץ, וכל נסיונותיה להעפיל למונדיאל או לאליפות אירופה בכדורגל, כשלו. בכל זאת, מסוף שנות התשעים ניכרה התבססות באזור האירופאי. הפסדים הפכו נדירים יותר ויותר, בייחוד במשחקי הבית, וברוב הטורנירים הייתה ישראל בעמדת ההעפלה עד סמוך לסיומם. הישג השיא של ישראל מאז הצטרפותה לאזור האירופי היה העפלתה למשחקי ההצלבה במוקדמות יורו 2000, אלא שעל הישג זה העיבו התבוסות באותם משחקים 5-0 ו-3-0 מול נבחרת דנמרק, בצל פרשת נערות הליווי שחשף עיתון "מעריב". אירוע זה גרר משבר אמון חריף בין הקהל לנבחרת וגם מינויו של ריצ'רד מולר נילסן, מאמן עטור שבחים מדנמרק, לא סייע לשיקום הנבחרת. הנבחרת של נילסן הציגה כדורגל הגנתי ופושר, אך הייתה קרובה למקום השני, המוביל למשחקי ההצלבה, במוקדמות מונדיאל 2002, בטרם הודחה בעקבות שער בדקה ה-94 באצטדיון רמת גן מול נבחרת אוסטריה.
לאחר נילסן, מונה למאמן אברהם גרנט, שנכשל בטורניר הראשון אך בהמשך הצליח לשפר את התדמית של הנבחרת ולהחזיר את הקהל למשחקיה, למרות שזו הציגה כדורגל לא מלהיב. במוקדמות מונדיאל 2006 סיימה ישראל את משחקיה ללא הפסד, אך לא הצליחה להעפיל לשלב הפלייאוף בגלל נחיתות בהפרש שערים.
בשנת 2006 מונה למאמן דרור קשטן, שהדריך את הנבחרת במוקדמות יורו 2008 בהם הציגה הנבחרת סדרה נאה של ניצחונות בית וחוץ על הקבוצות המדורגות מתחתיה וניצחון ביתי מרשים על נבחרת רוסיה בתוצאה 2 - 1, אך מנגד הפסידה במשחקים חשובים אחרים וסיימה את הטורניר במקום הרביעי, עם מספר נקודות זהה לנבחרת אנגליה. עם זאת, בעקבות הקמפיין, עלתה ישראל לראשונה בתולדותיה לדרג השני באירופה ובהמשך אף עלתה למיקום השיא שלה בעולם, המקום ה-15. בסיום טורניר המוקדמות הוחלט כי קשטן ימשיך להדריך את הנבחרת גם במוקדמות מונדיאל 2010. עקב עליית ישראל לדרג האיכות השני באירופה, היא זכתה להגרלה אשר נחשבה לקלה יחסית לטורניר זה, כאשר יריבותיה העיקריות היו אמורות להיות יוון ושווייץ, לצד נבחרות אשר נחשבו לקטנות וחלשות יותר - מולדובה, לטביה ולוקסמבורג. על אף ההגרלה הנוחה לכאורה, סדרה של תוצאות מאכזבות, ובשיאן הפסד ביתי לנבחרת לטביה, חיסלו את סיכוייה של ישראל לזכות בראשות הבית. גם הכדורגל הכבוי והעצור, למרות מספר שיא של שחקנים כשרוניים בסגל הנבחרת, המשחקים ברובם בליגות אירופאיות, עורר אכזבה.
מאזן הישגים וכישלונות[עריכה]
אחד המשחקים הרשמיים הטובים ביותר בתולדות הנבחרת הישראלית והכדורגל הישראלי היה ב-13 באוקטובר 1993, כאשר נבחרת ישראל שיחקה מול נבחרת צרפת באצטדיון הפארק דה פראנס שבצרפת במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994, כאשר ניצחון של צרפת היה מזכה אותה בהשתתפות במונדיאל. לאחר שבמשחק הבית נגד הצרפתים הפסידה נבחרת ישראל 4-0, מעטים האמינו בסיכוייה של ישראל להפתיע את הצרפתים, אך ישראל ניצחה 3-2, ובעקבות ההפסד, צרפת הפסידה את העלייה למונדיאל לטובת בולגריה שעלתה במקומה ואף סיימה את הטורניר במקום הרביעי.
משחקים גדולים נוספים הם הניצחון על יוגוסלביה 2:1 בבלגרד במוקדמות אולימפיאדת רומא (1960) (יוגוסלביה הקדימה אז את ישראל רק בהפרש שערים, וזכתה במדליית הכסף האולימפית) והניצחון באוקטובר 1981 על פורטוגל 4-1 במוקדמות מונדיאל 1982, עם שלושער של החלוץ בני טבק. בשנים האחרונות בלט הניצחון 5-0 על נבחרת אוסטריה באצטדיון רמת גן ב-1999. באותו טורניר העפילה נבחרת ישראל למשחקי ההצלבה, אך הודחה על ידי דנמרק.
בצד הניצחונות הגדולים, היו לנבחרת גם מספר רב של כשלונות. לקראת מונדיאל 1958 הייתה הנבחרת קרובה להעפלה למונדיאל לאחר שבמוקדמות המונדיאל סירבו נבחרת טורקיה ונבחרת אינדונזיה לשחק נגד נבחרת ישראל. פיפ"א החליטה שישראל תצטרך להתמודד במשחקי הכרעה נגד ויילס, בהם הפסידה פעמיים 0:2.
עד לשנות השמונים הייתה זהות מוחלטת, או כמעט מוחלטת, בין הנבחרת הלאומית לנבחרת האולימפית. כישלון צורב היה אי העפלתה של הנבחרת לאולימפיאדת טוקיו 1964, בעקבות הפסד ביתי לווייטנאם הדרומית. ארבע שנים אחר כך עלתה ישראל לראשונה לטורניר האולימפי בכדורגל, כאשר ניצחה בקלות את נבחרת ציילון (כיום סרי לנקה) 7:0 ו - 4:0 והעפילה לאולימפיאדת מקסיקו (1968). הנבחרת הגדילה לעשות עת העפילה לרבע הגמר בטורניר האולימפי, והודחה רק לאחר הגרלה לאחר תיקו 1:1 עם בולגריה.
לאחר ההעפלה למונדיאל ב-1970 היא נכשלה פעמיים בניסיון להעפיל מהבית המוקדם של אסיה. בתווך ישראל העפילה לאולימפיאדת מונטריאול (1976), ושוב הגיעה לרבע הגמר. במוקדמות מונדיאל 1986 היא נכשלה בניסיון להעפיל למונדיאל מהבית של אוקיאניה, לאחר שארבע שנים קודם לכן נכשלה מששובצה בבית אירופי. במוקדמות מונדיאל 1990 הצליחה ישראל לעבור את הבית של אוקיאניה והגיעה למשחקי הפלייאוף נגד קולומביה, בהם הפסידה 0 - 1 בחוץ וסיימה בתיקו אפס באצטדיון רמת גן.
השתתפות ישראל בטורנירי גמר[עריכה]
| טורניר | מיקום | מאמן | ניצחונות | תיקו | הפסדים | מלך השערים | הערות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| גביע אסיה 1956 | 2 | ג'ק גיבונס | 2 | 0 | 1 | נחום סטלמך (4) | השתתפות ראשונה בגביע אסיה בכדורגל |
| משחקי אסיה 1958 | 2 | משה וארון | 2 | 0 | 1 | נחום סטלמך (3) | המיקום נבע מהפרש שערים |
| גביע אסיה 1960 | 2 | גיולה מאנדי | 2 | 0 | 1 | שלמה לוי (2) | - |
| גביע אסיה 1964 | 1 | יוסף מרימוביץ' | 3 | 0 | 0 | מרדכי שפיגלר (2) | זכייה ראשונה ויחידה בטורניר |
| גביע אסיה 1968 | 2 | מילובאן צ'יריץ' | 2 | 0 | 2 | משה רומנו, גיורא שפיגל (4) | - |
| אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) | רבע גמר | עמנואל שפר | 2 | 1 | 1 | שייע פייגנבוים (4) | הדחה ברבע הגמר מול בולגריה לאחר הגרלה |
| מונדיאל 1970 | שלב הבתים | עמנואל שפר | 0 | 2 | 1 | מרדכי שפיגלר (1) | השתתפות ראשונה ויחידה במונדיאל |
| משחקי אסיה 1974 | 2 | דוד שווייצר | 4 | 0 | 1 | שייע פייגנבוים, גדעון דמתי (4) | השתתפות אחרונה במשחקי אסיה בעקבות הסילוק מקונפדרציית הספורט של אסיה |
| אולימפיאדת מונטריאול (1976) | רבע גמר | דוד שווייצר | 0 | 3 | 1 | ויקי פרץ (2) | - |
השתתפות ישראל בטורנירי המוקדמות[עריכה]
הדירוג העולמי של פיפ"א[עריכה]
הדירוג הנוכחי של נבחרת ישראל ברשימת הדירוג של ארגון פיפ"א, המתפרסם מדי חודש בחודשו מאז שנת 1993, הוא המקום ה-58 בעולם (נכון לאפריל 2013). דירוג השיא של הנבחרת ברשימה זו הוא המקום ה-15, אליו הגיעה הנבחרת בנובמבר 2008, תחת הדרכתו של המאמן דרור קשטן.
דירוג השפל של הנבחרת בדירוג פיפ"א, הוא המקום ה-82 בעולם, אליו הגיעה הנבחרת ביולי 2012, תחת הדרכתו של המאמן אלי גוטמן.
לפני אוקטובר 2010 נבחרת ישראל הייתה במגמת עלייה בדירוג העולמי, כאשר בממוצע לאורך השנים, עמדה הנבחרת בין המקומות 25 - 35.
סטטיסטיקות ונתונים[עריכה]
שיאני ההופעות[עריכה]
נכון ל-3 ביוני 2013[1]. השחקנים המודגשים עדיין פעילים בקבוצותיהם.
מלך השערים בכל הזמנים[עריכה]
נכון ל-18 במאי 2013[2]. השחקנים המודגשים עדיין פעילים בקבוצותיהם.
מבקיעים בטורנירים[עריכה]
המונדיאל
- שער אחד - מרדכי שפיגלר
מוקדמות המונדיאל
- 8 שערים - אלי אוחנה
- 7 שערים - יוסי בניון
- 6 שערים - אליניב ברדה, תומר חמד
- 5 שערים - יהושע גלזר, זאהי ארמלי, משה אוננה
- 4 שערים - מרדכי שפיגלר, נחום סטלמך, רוני רוזנטל, רונן חרזי, אבי נמני, עומר גולן, איציק זוהר, עדן בן בסט
- 3 שערים - שלמה לוי, גיורא שפיגל, בני טבק, רפעת טורק, אורי מלמיליאן, טל בנין, בן שהר
- 2 שערים - שייע פייגנבוים, יצחק שום, צבי רוזן, עודד מכנס, גדעון דמתי, אבי כהן, אייל ברקוביץ', חיים רביבו, ואליד באדיר, אדורם קייסי, יניב קטן
- שער אחד - אברהם נודלמן, יוחנן סוקניק, פרי נויפלד, בועז קופמן, שלמה נהרי, רובי יאנג, רחמים טלבי, צבי פרקש, חיים בר, ויקי פרץ, משה סיני, משה סלקטר, ניסים כהן, ניר קלינגר, ראובן עטר, גדי ברומר, פיני בלילי, יוסי אבוקסיס, עידן טל, שמעון גרשון, עבאס סואן, אבי יחיאל, מיכאל זנדברג, קלמי סבן, סלים טועמה, אבירם ברוכיאן, דדי בן דיין, אלון מזרחי, רמי גרשון, מאור מליקסון, מהראן ראדי, ביברס נאתכו, ליאור רפאלוב. שער אחד עצמי (מיכאל באור).
מוקדמות אליפות אירופה
- 10 שערים: יוסי בניון
- 8 שערים: חיים רביבו
- 6 שערים: רונן חרזי, רוברטו קולאוטי
- 5 שערים: אלון מזרחי
- 3 שערים: רוני רוזנטל, אייל ברקוביץ', אליניב ברדה
- 2 שערים: אבי נמני, טל בנין, נג'ואן גרייב, פיני בלילי, עמרי אפק, ואליד באדיר, עמית בן שושן, טוטו תמוז, בן שהר, איתי שכטר
- שער אחד: איציק זוהר, אלון חזן, ניר סביליה, שי הולצמן, יוסי אבוקסיס, שמעון גרשון, עידן טל, ברק יצחקי, עומר גולן, בירם כיאל, טל בן-חיים, טל בן-חיים, תומר חמד, רמי גרשון, ליאור רפאלוב
מאמני הנבחרת[עריכה]
| מקום | שם | מספר משחקים | ניצחונות | תיקו | הפסדים | % ניצחונות |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | אדמונד שמילוביץ' | 16 | 9 | 4 | 3 | 56.25 |
| 2 | לואיס פרננדס | 12 | 6 | 1 | 5 | 50 |
| 3 | דרור קשטן | 31 | 15 | 10 | 6 | 48.3 |
| 4 | דוד שווייצר | 36 | 17 | 11 | 8 | 47.2 |
| 5 | אברהם גרנט | 33 | 14 | 13 | 6 | 42.4 |
| 6 | גיולה מאנדי | 30 | 12 | 7 | 11 | 40 |
| 7 | שלמה שרף | 82 | 31 | 17 | 34 | 37.8 |
| 8 | עמנואל שפר | 40 | 14 | 12 | 14 | 35 |
| 9 | יוסף מרימוביץ' | 35 | 12 | 9 | 14 | 34.2 |
| 10 | מילובאן צ'יריץ' | 25 | 8 | 2 | 15 | 32 |
| 11 | ריצ'רד מולר נילסן | 20 | 7 | 4 | 9 | 35 |
| 12 | מיליינקו מיחיץ' | 19 | 4 | 5 | 10 | 21 |
| 13 | יצחק שניאור ויעקב גרונדמן | 19 | 5 | 6 | 8 | 26.3 |
| 14 | ג'ק מנסל | 10 | 2 | 3 | 5 | 20 |
| 15 | ג'רי בית הלוי | 7 | 0 | 0 | 7 | 0 |
| 16 | ג'ק גיבונס | 5 | 2 | 0 | 3 | 40 |
| 17 | משה וארון | 4 | 2 | 0 | 2 | 50 |
| 18 | ג'ורג' איינסלי | 3 | 2 | 0 | 1 | 66.67 |
| 19 | לאיוש הס | 3 | 1 | 0 | 2 | 33.3 |
| 20 | אגון פולק | 2 | 0 | 0 | 2 | 0 |
| 21 | שמעון "לומק" רוטנר | 2 | 0 | 0 | 2 | 0 |
| 22 | ולדיסלב סקאלי | 2 | 1 | 0 | 1 | 50 |
| 23 | אלי אוחנה (ממלא מקום) | 1 | 1 | 0 | 0 | 100 |
| 24 | ארתור באר | 1 | 1 | 0 | 0 | 100 |
| 25 | אלי פוקס | 1 | 0 | 0 | 1 | 0 |
| 26 | אלי גוטמן | 10 | 2 | 3 | 5 | 20 |
סגל השחקנים[עריכה]
סגל הנבחרת לקראת המשחקים מול פורטוגל ב-22 במרץ 2013 ונגד צפון אירלנד ב-26 במרץ 2013
ראו גם[עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל כדורגל ישראלי | |||
- רשימת כדורגלני נבחרת ישראל שיש עליהם ערך בוויקיפדיה העברית
- הנבחרת הצעירה של ישראל בכדורגל (הנבחרת האולימפית)
- נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 19 (נבחרת הנוער)
- נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 17 (נבחרת הנערים)
קישורים חיצוניים[עריכה]
- נבחרת ישראל באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- טורנירי עבר של הנבחרת באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- מנוע חיפוש של כל משחקי הנבחרת באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- ישראל באתר הרשמי של פיפ"א
- נבחרת ישראל בכדורגל, באנציקלופדיה ynet
- נבחרת ישראל בכדורגל, באתר ONE
הערות שוליים[עריכה]
- ^ רשימת שיאני ההופעות באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- ^ רשימת המבקיעים באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
| כדורגל בישראל |
||
|---|---|---|
| ניהול |
ההתאחדות לכדורגל בישראל • רשימת קבוצות • רשימת אצטדיונים • רשימת תחרויות • היכל התהילה של הכדורגל הישראלי |
|
| הליגות |
ליגת העל • הליגה הלאומית • ליגה א' • ליגה ב' • ליגה ג' • ליגת העל לנוער • ליגת הנשים |
|
| תחרויות גביע | ||
| נבחרות |
הנבחרת הלאומית (היסטוריה - נבחרת ארץ ישראל) • הנבחרת הצעירה • עד גיל 19 • עד גיל 17 • נבחרת הנשים |
|
| נבחרות הכדורגל של אירופה (אופ"א) | ||
|---|---|---|
|
| מאמני נבחרת ישראל בכדורגל (סדר כרונולוגי) | ||
|---|---|---|
|
| נבחרת ישראל - מונדיאל 1970 | ||
|---|---|---|
|
1 ויסוקר | 2 בר | 3 בלו | 4 פרימו | 5 רוזן | 6 רוזנטל | 7 שום | 8 שפיגל | 9 פייגנבוים | 10 שפיגלר | 11 בורבה | 12 שווגר | 13 חזום | 14 רום | 15 טלבי | 16 וולך | 17 בן רימוז' | 18 רומנו | 19 שורוק | 20 קרקו | 21 המאירי | 22 נוסובסקי | מאמן: שפר |
||
