נבחרת ישראל בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ישראל
Israel football association.svg
מידע כללי
כינוי הכחולים-לבנים
התאחדות ההתאחדות לכדורגל בישראל
השתייכות אופ"א
מאמן אלי גוטמן
קפטן יוסי בניון
מלך השערים מרדכי שפיגלר (33)
שיאן ההופעות יוסי בניון (96)
אצטדיון ביתי האצטדיון הלאומי, רמת גן
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחקים היסטוריים
משחק בינלאומי ראשון
Flag of Cairo.svg קהיר 5 - 0 ארץ ישראל Palestine-Mandate-Ensign-1927-1948.svg
קהיר, מצרים; אפריל 1931

Flag of the United States.svg ארצות הברית 3 - 1 ישראל Flag of Israel.svg
ניו יורק, ארצות הברית; 29 בספטמבר 1948

הניצחון בהפרש הגבוה ביותר
Flag of Israel.svg ישראל 9 - 0 טיוואן Flag of the Republic of China.svg
ולינגטון, ניו זילנד; 23 במרץ 1988
ההפסד בהפרש הגבוה ביותר
Flag of Egypt (1922–1958).svg מצרים 7 - 1 ארץ ישראל Palestine-Mandate-Ensign-1927-1948.svg
קהיר, מצרים; 16 במרץ 1934

Flag of Germany.svg גרמניה 7 - 1 ישראל Flag of Israel.svg
קייזרסלאוטרן, גרמניה; 13 בפברואר 2002

גביע העולם בכדורגל
הופעות 1 (הראשונה ב-1970)
ההישג הטוב ביותר סיבוב 1 (1970)
אליפות אירופה בכדורגל
הופעות
ההישג הטוב ביותר
אליפות אסיה בכדורגל
הופעות 4 (הראשונה ב-1956)
ההישג הטוב ביותר זכייה (1964)

נבחרת הגברים של ישראל בכדורגל מייצגת את ישראל במשחקים בינלאומיים מאז שנת 1948. קדמה לה נבחרת ארץ ישראל בכדורגל שהחלה להופיע במסגרת בינלאומית כבר בשנת 1934.

סגל הנבחרת מורכב ממיטב שחקני הכדורגל המחזיקים באזרחות ישראלית. מאמן הנבחרת, שמכונה "המאמן הלאומי", הוא זה שבוחר את סגל השחקנים ומדריך אותם לקראת המשחקים הבינלאומיים. המאמן ממונה על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל, הגוף המנהלי החולש על הכדורגל הישראלי בכלל ועל נבחרת ישראל בפרט. כיום מתמודדת נבחרת ישראל בשני מפעלים בינלאומיים, שהם מוקדמות גביע העולם בכדורגל ומוקדמות אליפות אירופה בכדורגל.

הנבחרת מרכזת עניין ציבורי רב נוכח העובדה שרוב אוהדי הכדורגל בישראל אוהדים גם את הנבחרת הלאומית. עשרות אלפי צופים נוהגים לפקוד את משחקי הנבחרת הביתיים המתקיימים באצטדיון רמת גן, "האצטדיון הלאומי". מאז השתתפותה במונדיאל 1970 שנערך במקסיקו, לא הצליחה נבחרת ישראל להעפיל למונדיאל או לאליפות אירופה, אף שהייתה קרובה לכך פעמים אחדות. הישג בולט נוסף של הנבחרת הוא זכייתה באליפות אסיה בכדורגל שנערכה בישראל בשנת 1964, בתקופה בה התחרתה הנבחרת במסגרת האסייתית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – נבחרת ארץ ישראל בכדורגל, היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל
לב יאשין, שוער נבחרת ברית המועצות, לאחר שספג את שער השוויון מראשו של נחום סטלמך במהלך המשחק מול נבחרת ישראל באצטדיון רמת גן, שהתקיים במסגרת הטורניר הקדם אולימפי, יולי 1956

המשחק הראשון של נבחרת ארץ ישראל התקיים בשנת 1934 מול מצרים, בו הובסה בתוצאה 1:7. למן ייסודה ועד קום המדינה הנבחרת קיימה חמישה משחקים, כולם נגד יריבות ממזרחו של אגן הים התיכון.

נבחרת ישראל היא היחידה בעולם ששיחקה ביותר משתי מסגרות אזוריות בתחרויות בינלאומיות רשמיות - אוקיאניה, אסיה ואירופה. אף שישראל שוכנת באסיה, מתיחות פוליטית הקשורה לסכסוך הישראלי ערבי מנעה מנבחרות מוסלמיות וערביות לשחק נגדה ובסוף שנות ה-70 היא הוצאה מהקונפדרציה של אסיה בלחץ המדינות הערביות. במהלך שנות ה-80 התחרתה נבחרת ישראל במוקדמות המונדיאל במסגרת אוקיאניה. בשנת 1992 התקבלה נבחרת ישראל לאופ"א, פדרציית הכדורגל האירופית. החל משנה זו נבחרת ישראל משתתפת במוקדמות אליפות אירופה לאומות ("יורו") ובמוקדמות אליפות העולם בכדורגל ("מונדיאל") במסגרת אירופית, כך גם קבוצות ישראליות משתתפות במפעליה של אופ"א: ליגת האלופות, גביע אופ"א (כיום הליגה האירופית) ומאז אמצע שנות השבעים, גם גביע האינטרטוטו.

כאשר הצטרפה ישראל לאזור האירופי בשנות ה-90, היא ספגה הפסדים רבים - אפילו לנבחרות בינוניות - בעיקר במשחקי חוץ, וכל נסיונותיה להעפיל למונדיאל או לאליפות אירופה בכדורגל, כשלו. בכל זאת, מסוף שנות התשעים ניכרה התבססות באזור האירופאי. הפסדים הפכו נדירים יותר ויותר, בייחוד במשחקי הבית, וברוב הטורנירים הייתה ישראל בעמדת ההעפלה עד סמוך לסיומם. הישג השיא של ישראל מאז הצטרפותה לאזור האירופי היה העפלתה למשחקי ההצלבה במוקדמות יורו 2000, אלא שעל הישג זה העיבו התבוסות באותם משחקים 5-0 ו-3-0 מול נבחרת דנמרק, בצל פרשת נערות הליווי שחשף עיתון "מעריב". אירוע זה גרר משבר אמון חריף בין הקהל לנבחרת וגם מינויו של ריצ'רד מולר נילסן, מאמן עטור שבחים מדנמרק, לא סייע לשיקום הנבחרת. הנבחרת של נילסן הציגה כדורגל הגנתי ופושר, אך הייתה קרובה למקום השני, המוביל למשחקי ההצלבה, במוקדמות מונדיאל 2002, בטרם הודחה בעקבות שער בדקה ה-94 באצטדיון רמת גן מול נבחרת אוסטריה.

סמל הנבחרת עד יוני 2008

לאחר נילסן, מונה למאמן אברהם גרנט, שנכשל בטורניר הראשון אך בהמשך הצליח לשפר את התדמית של הנבחרת ולהחזיר את הקהל למשחקיה, למרות שזו הציגה כדורגל לא מלהיב. במוקדמות מונדיאל 2006 סיימה ישראל את משחקיה ללא הפסד, אך לא הצליחה להעפיל לשלב הפלייאוף בגלל נחיתות בהפרש שערים.

בשנת 2006 מונה למאמן דרור קשטן, שהדריך את הנבחרת במוקדמות יורו 2008 בהם הציגה הנבחרת סדרה נאה של ניצחונות בית וחוץ על הקבוצות המדורגות מתחתיה וניצחון ביתי מרשים על נבחרת רוסיה בתוצאה 2 - 1, אך מנגד הפסידה במשחקים חשובים אחרים וסיימה את הטורניר במקום הרביעי, עם מספר נקודות זהה לנבחרת אנגליה. עם זאת, בעקבות הקמפיין, עלתה ישראל לראשונה בתולדותיה לדרג השני באירופה ובהמשך אף עלתה למיקום השיא שלה בעולם, המקום ה-15. בסיום טורניר המוקדמות הוחלט כי קשטן ימשיך להדריך את הנבחרת גם במוקדמות מונדיאל 2010. עקב עליית ישראל לדרג האיכות השני באירופה, היא זכתה להגרלה אשר נחשבה לקלה יחסית לטורניר זה, כאשר יריבותיה העיקריות היו אמורות להיות יוון ושווייץ, לצד נבחרות אשר נחשבו לקטנות וחלשות יותר - מולדובה, לטביה ולוקסמבורג. על אף ההגרלה הנוחה לכאורה, סדרה של תוצאות מאכזבות, ובשיאן הפסד ביתי לנבחרת לטביה, חיסלו את סיכוייה של ישראל לזכות בראשות הבית. גם הכדורגל הכבוי והעצור, למרות מספר שיא של שחקנים כשרוניים בסגל הנבחרת, המשחקים ברובם בליגות אירופאיות, עורר אכזבה.

מאזן הישגים וכישלונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד המשחקים הרשמיים הטובים ביותר בתולדות הנבחרת הישראלית והכדורגל הישראלי היה ב-13 באוקטובר 1993, כאשר נבחרת ישראל שיחקה מול נבחרת צרפת באצטדיון הפארק דה פראנס שבצרפת במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994, כאשר ניצחון של צרפת היה מזכה אותה בהשתתפות במונדיאל. לאחר שבמשחק הבית נגד הצרפתים הפסידה נבחרת ישראל 4-0, מעטים האמינו בסיכוייה של ישראל להפתיע את הצרפתים, אך ישראל ניצחה 3-2, ובעקבות ההפסד, צרפת הפסידה את העלייה למונדיאל לטובת בולגריה שעלתה במקומה ואף סיימה את הטורניר במקום הרביעי.

משחקים גדולים נוספים הם הניצחון על יוגוסלביה 2:1 בבלגרד במוקדמות אולימפיאדת רומא (1960) (יוגוסלביה הקדימה אז את ישראל רק בהפרש שערים, וזכתה במדליית הכסף האולימפית) והניצחון באוקטובר 1981 על פורטוגל 4-1 במוקדמות מונדיאל 1982, עם שלושער של החלוץ בני טבק. בשנים האחרונות בלט הניצחון 5-0 על נבחרת אוסטריה באצטדיון רמת גן ב-1999. באותו טורניר העפילה נבחרת ישראל למשחקי ההצלבה, אך הודחה על ידי דנמרק.

בצד הניצחונות הגדולים, היו לנבחרת גם מספר רב של כשלונות. לקראת מונדיאל 1958 הייתה הנבחרת קרובה להעפלה למונדיאל לאחר שבמוקדמות המונדיאל סירבו נבחרת טורקיה ונבחרת אינדונזיה לשחק נגד נבחרת ישראל. פיפ"א החליטה שישראל תצטרך להתמודד במשחקי הכרעה נגד ויילס, בהם הפסידה פעמיים 0:2.

עד לשנות השמונים הייתה זהות מוחלטת, או כמעט מוחלטת, בין הנבחרת הלאומית לנבחרת האולימפית. כישלון צורב היה אי העפלתה של הנבחרת לאולימפיאדת טוקיו 1964, בעקבות הפסד ביתי לווייטנאם הדרומית. ארבע שנים אחר כך עלתה ישראל לראשונה לטורניר האולימפי בכדורגל, כאשר ניצחה בקלות את נבחרת ציילון (כיום סרי לנקה) 7:0 ו - 4:0 והעפילה לאולימפיאדת מקסיקו (1968). הנבחרת הגדילה לעשות עת העפילה לרבע הגמר בטורניר האולימפי, והודחה רק לאחר הגרלה לאחר תיקו 1:1 עם בולגריה.

לאחר ההעפלה למונדיאל ב-1970 היא נכשלה פעמיים בניסיון להעפיל מהבית המוקדם של אסיה. בתווך ישראל העפילה לאולימפיאדת מונטריאול (1976), ושוב הגיעה לרבע הגמר. במוקדמות מונדיאל 1986 היא נכשלה בניסיון להעפיל למונדיאל מהבית של אוקיאניה, לאחר שארבע שנים קודם לכן נכשלה מששובצה בבית אירופי. במוקדמות מונדיאל 1990 הצליחה ישראל לעבור את הבית של אוקיאניה והגיעה למשחקי הפלייאוף נגד קולומביה, בהם הפסידה 0 - 1 בחוץ וסיימה בתיקו אפס באצטדיון רמת גן.

השתתפות ישראל בטורנירי גמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורניר מיקום מאמן ניצחונות תיקו הפסדים מלך השערים הערות
גביע אסיה 1956 2 ג'ק גיבונס 2 0 1 נחום סטלמך (4) השתתפות ראשונה בגביע אסיה בכדורגל
משחקי אסיה 1958 2 משה וארון 2 0 1 נחום סטלמך (3) המיקום נבע מהפרש שערים
גביע אסיה 1960 2 גיולה מאנדי 2 0 1 שלמה לוי (2) -
גביע אסיה 1964 1 יוסף מרימוביץ' 3 0 0 מרדכי שפיגלר (2) זכייה ראשונה ויחידה בטורניר
גביע אסיה 1968 2 מילובאן צ'יריץ' 2 0 2 משה רומנו, גיורא שפיגל (4) -
אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) רבע גמר עמנואל שפר 2 1 1 שייע פייגנבוים (4) הדחה ברבע הגמר מול בולגריה לאחר הגרלה
מונדיאל 1970 שלב הבתים עמנואל שפר 0 2 1 מרדכי שפיגלר (1) השתתפות ראשונה ויחידה במונדיאל
משחקי אסיה 1974 2 דוד שווייצר 4 0 1 שייע פייגנבוים, גדעון דמתי (4) השתתפות אחרונה במשחקי אסיה בעקבות הסילוק מקונפדרציית הספורט של אסיה
אולימפיאדת מונטריאול (1976) רבע גמר דוד שווייצר 0 3 1 ויקי פרץ (2) -

השתתפות ישראל בטורנירי המוקדמות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טורניר מיקום מאמן ניצחונות תיקו הפסדים מלך השערים הערות
מוקדמות מונדיאל 1934 2 שמעון רוטנר 0 0 2 אברהם נודלמן, יוחנן סוקניק (1) צמד משחקי העפלה מול מצרים
מוקדמות מונדיאל 1938 2 אגון פולק 0 0 2 פרי נויפלד (1) צמד משחקי העפלה מול יוון
מוקדמות מונדיאל 1950 2 לאיוש הס 0 0 2 יהושע גלזר (2) צמד משחקי העפלה מול יוגוסלביה
מוקדמות מונדיאל 1954 3 ג'רי בית הלוי 0 0 4 - ישראל סיימה עם ארבעה הפסדים ואפס שערים
מוקדמות מונדיאל 1958 2 משה וארון 0 0 2 - צמד משחקי פלייאוף מול ויילס לאחר שכל היריבות פרשו
מוקדמות אולימפיאדת רומא (1960) 2 גיולה מאנדי 2 1 1 נחום סטלמך, יהושע גלזר, רפי לוי (2) ישראל לא עלתה בגלל הפרש שערים נחות משל יוגוסלביה
מוקדמות גביע אסיה 1960 1 גיולה מאנדי 3 2 1 רפי לוי (5) הטורניר שימש גם כאליפות מערב אסיה
מוקדמות מונדיאל 1962 3 גיולה מאנדי 3 1 2 נחום סטלמך (4)
מוקדמות אולימפיאדת טוקיו (1964) 2 ג'ורג' איינסלי 1 0 1 רובי יאנג (1) צמד משחקי העפלה מול דרום וייטנאם
מוקדמות מונדיאל 1966 3 מילובאן צ'יריץ' 0 0 4 רחמים טלבי (1) שערו של טלבי היה היחיד של ישראל בטורניר
מוקדמות אולימפיאדת מקסיקו סיטי (1968) 1 מילובאן צ'יריץ' 2 0 0 מרדכי שפיגלר, ג'ורג' בורבה (3) העפלה ראשונה לאולימפיאדה
מוקדמות מונדיאל 1970 1 עמנואל שפר 3 1 0 גיורא שפיגל, מרדכי שפיגלר (3) העפלה ראשונה למונדיאל
מוקדמות אולימפיאדת מינכן (1972) חצי גמר אדמונד שמילוביץ' 3 0 1 רוני קלדרון, דרור בר-נור, ג'ורג' בורבה, מרדכי שפיגלר, ויקטור סרוסי (1) הפסד 2 - 4 לתאילנד בדו-קרב פנדלים בחצי הגמר
מוקדמות מונדיאל 1974 2 אדמונד שמילוביץ' 4 1 1 משה אוננה (3)
מוקדמות אולימפיאדת מונטריאול (1976) 1 דוד שווייצר 3 1 1 גדעון דמתי (4)
מוקדמות מונדיאל 1978 2 דוד שווייצר 2 1 1 עודד מכנס (2)
מוקדמות אולימפיאדת מוסקבה (1980) 3 עמנואל שפר 1 3 2 גדעון דמתי (3)
מוקדמות מונדיאל 1982 5 ג'ק מנסל 1 3 4 בני טבק (3)
מוקדמות אולימפיאדת לוס אנג'לס (1984) 3 יוסף מרימוביץ' 1 0 3 אלי יאני ואלי כהן (1)
מוקדמות מונדיאל 1986 2 יוסף מרימוביץ' 3 1 2 זאהי ארמלי (5) בית אוקיאני
מוקדמות אולימפיאדת סיאול (1988) 2 מיליינקו מיחיץ' 4 1 1 ניר לוין (5) בית אוקיאני
ניצחון-שיא לישראל, 9 - 0 על טיוואן
השתתפות אחרונה של הנבחרת הלאומית בטורניר הקדם אולימפי
מוקדמות מונדיאל 1990 1 יצחק שניאור
ויעקב גרונדמן
1 4 1 רוני רוזנטל ואלי אוחנה (2) בית אוקיאני
הפסד במשחקי הפלייאוף לקולומביה
מוקדמות מונדיאל 1994 6 שלמה שרף 1 3 6 רונן חרזי (3)
מוקדמות יורו 1996 5 שלמה שרף 3 3 4 רונן חרזי (6)
מוקדמות מונדיאל 1998 3 שלמה שרף 4 1 3 אלי אוחנה (3)
מוקדמות יורו 2000 2 שלמה שרף 4 1 5 אלון מזרחי (5) הפסד במשחקי הפלייאוף לדנמרק
מוקדמות מונדיאל 2002 3 ריצ'רד נילסן 3 3 2 חיים רביבו (2)
מוקדמות יורו 2004 3 אברהם גרנט 2 3 3 חיים רביבו (3) משחקי הבית נערכו בחו"ל בעקבות המצב הביטחוני בארץ
מוקדמות מונדיאל 2006 3 אברהם גרנט 4 6 0 יוסי בניון (4) המיקום נבע מהפרש שערים פחות טוב מזה של שווייץ
מוקדמות יורו 2008 4 דרור קשטן 7 2 3 רוברטו קולאוטי (6) ישראל סיימה נקודה בלבד מתחת למקום השני
מוקדמות מונדיאל 2010 4 דרור קשטן 4 4 2 אליניב ברדה (6)
מוקדמות יורו 2012 3 לואיס פרננדס 5 1 4 יוסי בניון (4)
מוקדמות מונדיאל 2014 3 אלי גוטמן 3 5 2 תומר חמד, עדן בן בסט (6)

הדירוג העולמי של פיפ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

דירוג נבחרת ישראל 1993-2010

הדירוג הנוכחי של נבחרת ישראל ברשימת הדירוג של ארגון פיפ"א, המתפרסם מדי חודש בחודשו מאז שנת 1993, הוא המקום ה-67 בעולם (נכון ליולי 2014)[1]. דירוג השיא של הנבחרת ברשימה זו הוא המקום ה-15, אליו הגיעה הנבחרת בנובמבר 2008, תחת הדרכתו של המאמן דרור קשטן.

דירוג השפל של הנבחרת בדירוג פיפ"א, הוא המקום ה-82 בעולם, אליו הגיעה הנבחרת ביולי 2012, תחת הדרכתו של המאמן אלי גוטמן.

לפני אוקטובר 2010 נבחרת ישראל הייתה במגמת עלייה בדירוג העולמי, כאשר בממוצע לאורך השנים, עמדה הנבחרת בין המקומות 25 - 35.

סטטיסטיקות ונתונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאני ההופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-3 ביוני 2014‏‏[2]. השחקנים המודגשים עדיין פעילים בקבוצותיהם.

שם מספר הופעות יריבה בהופעת בכורה תאריך הופעת בכורה יריבה בהופעה האחרונה תאריך הופעה אחרונה
יוסי בניון 96 פורטוגל 18 בנובמבר 1998 הונדורס 1 ביוני 2014
אריק בנאדו 94 ברזיל 17 במאי 1995 אנגליה 8 בספטמבר 2007
אלון חרזי 89 פולין 9 בספטמבר 1992 דנמרק 1 במרץ 2006
אמיר שלח 85 חבר העמים 12 בפברואר 1992 בוסניה והרצגובינה 1 בספטמבר 2001
מרדכי שפיגלר 83 דרום וייטנאם 29 בדצמבר 1963 קוריאה הדרומית 20 במרץ 1977
ניר קלינגר 83 צפון אירלנד 18 בפברואר 1987 לוקסמבורג 31 במרץ 1997
אבי נמני 80 חבר העמים 12 בפברואר 1992 איי פארו 8 באוקטובר 2005
טל בן-חיים 80 גרמניה 13 בפברואר 2002 הונדורס 1 ביוני 2014
אייל ברקוביץ' 78 חבר העמים 12 בפברואר 1992 מולדובה 28 באפריל 2004
טל בנין 78 ברית המועצות 16 במאי 1990 קפריסין 30 באפריל 2003
יצחק שום 78 שבדיה 18 בפברואר 1969 צפון אירלנד 18 בנובמבר 1981
דודו אוואט 78 ספרד 10 באוקטובר 1999 צפון אירלנד 15 באוקטובר 2013
ואליד באדיר 74 בלארוס 5 באוגוסט 1997 אנגליה 8 בספטמבר 2007
אלון חזן 72 יוון 28 במרץ 1990 רוסיה 16 באוגוסט 2000
גדעון דמתי 69 שבדיה 2 במרץ 1971 צפון אירלנד 18 בנובמבר 1981
יצחק ויסוקר 69 דרום וייטנאם 29 בדצמבר 1963 ברזיל 25 ביולי 1976
עידן טל 69 טורקיה 19 בפברואר 1998 אנגליה 8 בספטמבר 2007
בוני גינצבורג 68 ויילס 10 ביוני 1984 רומניה 14 באוגוסט 1996
חיים רביבו 67 איי פארו 5 באוגוסט 1992 צרפת 11 באוקטובר 2003
אבי כהן 64 גואטמלה 19 ביולי 1976 ניו זילנד 27 במרץ 1988
אורי מלמיליאן 62 ארצות הברית 15 בינואר 1975 חבר העמים 9 באוקטובר 1990
נחום סטלמך 61 ברית המועצות 17 ביולי 1956 בלגיה 10 בינואר 1968
רוני רוזנטל 60 לוקסמבורג 19 בדצמבר 1984 רוסיה 8 ביוני 1997
צבי רוזן 58 שווייץ 14 בפברואר 1968 ארצות הברית 9 ביוני 1975
מנחם בלו 57 בולגריה 13 ביוני 1965 ארצות הברית 15 בינואר 1975
אדורם קייסי 54 גאורגיה 23 בפברואר 1994 קרואטיה 15 בנובמבר 2006
רונן חרזי 53 איי פארו 5 באוגוסט 1992 קפריסין 28 במרץ 1999
אלי אוחנה 51 פורטוגל 11 בינואר 1984 בולגריה 20 באוגוסט 1997
חיים בר 51 רומניה 4 בדצמבר 1974 רומניה 8 בנובמבר 1983
ניר דוידוביץ' 51 טורקיה 19 בפברואר 1998 רומניה 3 במרץ 2010
שייע פייגנבוים 50 אורוגוואי 15 ביוני 1966 קוריאה הדרומית 20 במרץ 1977
רובי יאנג 50 אתיופיה 19 במרץ 1961 יוון 28 במאי 1969
שמעון גרשון 50 אסטוניה 18 בינואר 1999 צ'ילה 26 במרץ 2008

מלך השערים בכל הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון ל-3 ביוני 2014‏‏[3]. השחקנים המודגשים עדיין פעילים בקבוצותיהם.

שם מספר שערים יריבה בשער הבכורה תאריך שער בכורה יריבה בשער האחרון תאריך שער אחרון
מרדכי שפיגלר 33 הונג קונג 2 בינואר 1964 תאילנד 21 במאי 1973
שייע פייגנבוים 24 גאנה 14 באוקטובר 1968 ארצות הברית 6 בינואר 1975
יוסי בניון 24 קפריסין 5 בספטמבר 1999 לטביה 4 ביוני 2011
רונן חרזי 23 אוקראינה 27 באפריל 1993 רומניה 10 במרץ 1999
נחום סטלמך 22 ברית המועצות 31 ביולי 1956 פינלנד 8 במאי 1966
גדעון דמתי 21 אורוגוואי 19 ביולי 1973 פורטוגל 28 באוקטובר 1981
גיורא שפיגל 18 פינלנד 6 באפריל 1966 שבדיה 2 במרץ 1971
יהושע גלזר 18 יוגוסלביה 18 בספטמבר 1949 אתיופיה 19 במרץ 1961
אבי נמני 17 בלארוס 5 באוגוסט 1997 איי פארו 7 בספטמבר 2005
אלי אוחנה 17 אירלנד 4 באפריל 1984 קפריסין 30 באפריל 1997
אורי מלמיליאן 16 תאילנד 9 בפברואר 1977 ברית המועצות 16 במאי 1990
אלון מזרחי 16 רוסיה 24 במרץ 1993 גאורגיה 24 באפריל 2001
חיים רביבו 15 פולין 25 באפריל 1995 מלטה 10 בספטמבר 2003
ויקי פרץ 14 יפן 31 במרץ 1976 הולנד 4 באוקטובר 1979
ואליד באדיר 12 רומניה 10 במרץ 1999 אוקראינה 7 בפברואר 2007
טל בנין 12 ברית המועצות 16 במאי 1990 ליטא 15 באוגוסט 2001
אליניב ברדה 12 רוסיה 17 בנובמבר 2007 לטביה 26 במרץ 2011
רוני רוזנטל 11 פולין 10 בפברואר 1988 פולין 25 באפריל 1995
רפי לוי 11 פולין 29 בנובמבר 1959 דרום וייטנאם 19 באוקטובר 1960
זאהי ארמלי 10 בלגיה 15 בפברואר 1983 ניו זילנד 10 בנובמבר 1985
יצחק שום 10 רומניה 20 בינואר 1970 יוון 14 בפברואר 1979
רחמים טלבי 10 פינלנד 6 באפריל 1966 שבדיה 25 באוגוסט 1969

מבקיעים בטורנירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המונדיאל

מוקדמות המונדיאל

מוקדמות אליפות אירופה

מאמני הנבחרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקום שם מספר משחקים ניצחונות תיקו הפסדים  % ניצחונות
1 אדמונד שמילוביץ' 16 9 4 3 56.25
2 לואיס פרננדס 12 6 1 5 50
3 דרור קשטן 31 15 10 6 48.3
4 דוד שווייצר 36 17 11 8 47.2
5 אברהם גרנט 33 14 13 6 42.4
6 גיולה מאנדי 30 12 7 11 40
7 שלמה שרף 82 31 17 34 37.8
8 עמנואל שפר 40 14 12 14 35
9 יוסף מרימוביץ' 35 12 9 14 34.2
10 מילובאן צ'יריץ' 25 8 2 15 32
11 ריצ'רד מולר נילסן 20 7 4 9 35
12 יצחק שניאור ויעקב גרונדמן 19 5 6 8 26.3
13 אלי גוטמן 16 4 6 6 25
14 מיליינקו מיחיץ' 19 4 5 10 21
15 ג'ק מנסל 10 2 3 5 20
16 ג'רי בית הלוי 7 0 0 7 0
17 ג'ק גיבונס 5 2 0 3 40
18 משה וארון 4 2 0 2 50
19 ג'ורג' איינסלי 3 2 0 1 66.67
20 לאיוש הס 3 1 0 2 33.3
21 ולדיסלב סקאלי 2 1 0 1 50
22 אגון פולק 2 0 0 2 0
23 שמעון "לומק" רוטנר 2 0 0 2 0
24 ארתור באר 1 1 0 0 100
25 אלי אוחנה (ממלא מקום) 1 1 0 0 100
26 אלי פוקס 1 0 0 1 0

סגל השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגל הנבחרת לקראת משחקי הידידות נגד מקסיקו ב-28 במאי 2014 ומול הונדורס ב-1 ביוני 2014:

מס' עמדה שם תאריך לידה הופעות שערים מועדון
שוער אריאל הרוש 8 בפברואר 1988 5 0 Flag of Israel.svg בית"ר ירושלים
שוער גיא חיימוב 9 בפברואר 1986 1 0 Flag of Israel.svg עירוני קריית שמונה
שוער אופיר מרציאנו 7 באוקטובר 1989 0 0 Flag of Israel.svg מ.ס. אשדוד
מגן אבי ריקן 10 בספטמבר 1988 1 0 Civil Ensign of Switzerland.svg פ.צ. ציריך
מגן עומרי בן הרוש 7 במרץ 1990 4 0 Flag of Israel.svg מכבי תל אביב
מגן שרן ייני 8 בדצמבר 1986 8 0 Flag of Israel.svg מכבי תל אביב
מגן איתן טיבי 16 בנובמבר 1987 15 0 Flag of Israel.svg מכבי תל אביב
מגן אוראל דגני 8 בינואר 1989 2 0 Flag of Israel.svg הפועל תל אביב
מגן רמי גרשון 12 באוגוסט 1988 18 2 Flag of Belgium (civil).svg גנט
מגן יובל שפונגין 3 באפריל 1987 25 0 Flag of Israel.svg מכבי תל אביב
מגן טל בן-חיים 31 במרץ 1982 78 1 Flag of England.svg צ'רלטון אתלטיק
קשר ערן זהבי 25 ביולי 1987 18 1 Flag of Israel.svg מכבי תל אביב
קשר מאור בוזגלו 14 בינואר 1988 15 1 Flag of Israel.svg הפועל באר שבע
קשר ליאור רפאלוב 26 באפריל 1986 28 5 Flag of Belgium (civil).svg קלאב ברוז'
קשר ביברס נאתכו 18 בפברואר 1988 31 1 Flag of Greece.svg פאוק סלוניקי
קשר יוסי בניון 5 במאי 1980 96 24 Flag of Israel.svg מכבי חיפה
קשר קובי מויאל 12 ביוני 1987 0 0 Flag of Israel.svg מכבי חיפה
קשר בירם כיאל 2 במאי 1988 25 1 Flag of Scotland.svg סלטיק
קשר גילי ורמוט 5 באוגוסט 1988 21 0 Flag of Israel.svg הפועל תל אביב
חלוץ אליניב ברדה 15 בדצמבר 1981 34 12 Flag of Israel.svg הפועל באר שבע
חלוץ עומר דמארי 24 במרץ 1989 12 3 Flag of Israel.svg הפועל תל אביב
חלוץ עדן בן בסט 8 בספטמבר 1986 12 7 Flag of France.svg טולוז
חלוץ טל בן-חיים 5 באוגוסט 1989 6 1 Flag of Israel.svg מכבי תל אביב
חלוץ בן שהר 10 באוגוסט 1989 32 6 Flag of the Netherlands.svg ווילם II
חלוץ מואנס דאבור 14 במאי 1992 1 0 Civil Ensign of Switzerland.svg גראסהופרס ציריך

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג פיפ"א לנבחרות לאומיות
  2. ^ רשימת שיאני ההופעות באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
  3. ^ רשימת המבקיעים באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
נבחרות הכדורגל של אירופה (אופ"א)

אוסטריה · אוקראינה · אזרבייג'ן · איטליה · איי פארו · איסלנד · אירלנד · אלבניה · אנגליה · אנדורה · אסטוניה · ארמניה · בולגריה · בוסניה והרצגובינה · בלארוס · בלגיה · גאורגיה · גיברלטר · גרמניה · דנמרק · הולנד · הונגריה · ויילס · טורקיה · יוון · ישראל · לוקסמבורג · לטביה · ליטא · ליכטנשטיין · מולדובה · מונטנגרו · מלטה · מקדוניה · נורבגיה · סן מרינו · סלובניה · סלובקיה · ספרד · סקוטלנד · סרביה · פולין · פורטוגל · פינלנד · צ'כיה · צפון אירלנד · צרפת · קזחסטן · קפריסין · קרואטיה · רומניה · רוסיה · שבדיה · שווייץ

מאמני נבחרת ישראל בכדורגל (סדר כרונולוגי)

שמעון "לומק" רוטנר (1934) • אגון פולק (1938) • אגון פולק (1948 - 1949) • לאיוש הס (1949 - 1950) • ולדיסלאב סקאלי (1950) • ג'רי בית הלוי (1953 - 1954) • ג'ק גיבונס (1956 - 1958) • משה וארון (1958 - 1959) • גיולה מאנדי (1959 - 1963) • ג'ורג' איינסלי (1963 - 1964) • יוסף מרימוביץ' (1964 - 1965) • מילובן צ'יריץ' (1965 - 1968) • עמנואל שפר (1968 - 1971) • אדמונד שמילוביץ' (1971 - 1973) • דוד שווייצר (1973 - 1978) • עמנואל שפר (1978 - 1980) • ג'ק מנסל (1980 - 1982) • יוסף מרימוביץ' (1982 - 1986) • מיליינקו מיחיץ' (1986 - 1988) • יצחק שניאור ויעקב גרונדמן (1988 - 1992) • שלמה שרף (1992 - 2000) • ריצ'רד נילסן (2000 - 2002) • אברהם גרנט (2002 - 2006) • דרור קשטן (2006 - 2010) • לואיס פרננדס (2010 - 2011) • אלי גוטמן (2011 - הווה)