אמזונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פסל המתאר אמזונה המתכוננת לקרב

האמזונות, במיתולוגיה היוונית, היו עם מיתי של נשים-לוחמות שמקום משכנם כונה "ארץ האמזונות" ומוקם בקצה האויקומנה. האמזונות ראו את עצמן כבנותיו של ארס.

מקור השם הוא, לפי סברה אחת, מהשפה הארמנית, ופירושו המילולי הוא "אשת ירח", מה שמעלה את האפשרות שהאמזונות היו כוהנות של אלת הירח, או ביצעו פולחן דתי שמתמקד בירח. לפי סברה אחרת מקור השם הוא מהשפה הפרסית והוא גרסה של המילה "לוחמים". המילה אמזונה בגרסאות היווניות שלה מתפרשות בעברית כ"חסרות שד", אולם מלומדים רבים טוענים היום כי פירוש השם הוא דווקא "אלו שלא הניקו אותן".

כנראה שמקור האגדה הוא במפגשים היוונים עם הנשים הלוחמות מקרב הסקיתים, אולם יש סברה שמקורה הוא מזרחי יותר מאזור פרס, בשל תיאור האמזונות בלבוש פרסי. היוונים הקדמונים התפלאו בכל פעם מחדש מהיפוך התפקידים חסר התקדים ואף כינו את האמזונות ברבריות.

האמזונות מתוארת כפרשיות מעולות, בעלות מיומנות גבוהה בקשתות, שמשלח ידן היה ביזה ושוד. לפי האגדה נהגו האמזונות לכרות את שדן הימני, כיוון שהפריע להן לירות בקשת, ולעתים נלחמו בזמן שהן מיניקות. מלבד היותן לוחמות אמיצות ונועזות הן נחשבו גם כנשים בעלות כבוד, יושר והגינות. הן היו מוכנות לסכן את חייהן כדי להציל בשעת צרה את חברותיהן.

לאמזונות היו שתי מלכות אשר חלקו יחדיו את המלוכה האחת הייתה אחראית על ענייני חוץ כגון מלחמות והשנייה על ענייני פנים הקהילה. אורח חייהן של האמזונות כלל מלחמות, ציד וחקלאות. כל גבר אשר חי בקרב קהילה זו היה במעמד נותן שירות בלבד.

האגדות היוונית המתייחסות אליהן תיארו לרוב את יחסן אל גברים כמשפיל ואדנותי: הגברים שימשו להם כעבדים, משרתים ומרביעים. לפי האגדה כל הילדים הזכרים שנולדו לאמזונות ננטשו למוות, והבנות גודלו להיות לוחמות. לפי גרסה אחרת, לבנים שנולדו שברו האמזונות את הידיים והרגליים, על מנת למנוע מהם אפשרות להילחם או לטייל בעולם בעתיד, אולם הגרסה המקובלת ביותר היא זו שלפיה היו האמזונות שולחות את בניהן הזכרים לגדול עם אבותיהם.

שתי מלכות אמזוניות מתוארות במיתולוגיה היוונית. הראשונה, היפוליטה, נהרגה על ידי הרקולס, כאשר נשלח כחלק מ-12 משימותיו להביא את חגורתה, שניתנה לה על ידי ארס. לפי המסופר במיתולוגיה, אסף הרקולס צבא של מתנדבים ונחת עימם בנמל תמיסקירה, שם פגש את היפוליטה שניאותה לתת לו את החגורה, אולם הרה אויבתו הוותיקה של הרקולס הפיצה שמועה בקרב האמזונות, כשהיא מחופשת לאחת מהן, שהרקולס וצבאו הגיעו לכבוש את ארץ האמזונות ולחטוף את מלכתן. האמזונות תקפו את צבא הרקולס ובקרב שנוצר הרקולס הרג את היפוליטה ונטל את חגורתה. הדמות השנייה , היא המלכה האמזונה פנתסיליאה שערכה דו-קרב עם הגיבור ההלני של מלחמת טרויה אכילס, והפסידה. אכילס, לאחר שהסיר את שריונה בעת שגססה, הספיק להתאהב בה לפני מותה, וזו לחשה לו "אין דבר, ניפגש במהרה אצל האדס". סיפורים מיתולוגיים על גיבורים שביקרו בשאול, מתארים את השניים מאוחדים שם. היינריך פון קלייסט כתב מחזה בשם "פנתיסליאה" על פגישתם של פנתיסליאה ואכילס. במחזה התחלפו התפקידים ופנתיסליאה היא שרוצחת את אכילס, לאחר שלקח אותה בשבי. מלכתחילה פנתיסליאה נוטה להענות לדברי האהבה והחיזור של אכילס. מאחר שהיא תחת הזיות שהפציעה שלה גרמה לה היא סבורה שהוא השבוי שלה ומרגיעה אותו שאל לו לחשוש מפניה, שכן אין לה כוונה לפגוע בו. אכילס מגלה לה שהיא הוזה ולמעשה היא השבויה, אולם מבטיח שלא יאונה לה כל רע. גאוותה של פנתיסליאה נפגעת ויחסה לאכילס הופך לעוין. אכילס שאינו מבחין בשינוי , משחרר את פנתיסליאה ומבטיח לבוא לבקרה בארץ האמזונות. אמזונה שבויה אחרת מזהירה את אכילס לגבי כוונותיה הרצחניות של פנתיסליאה, אך הוא אינו שועה לאזהרה והולך לבקר אותה בממלכתה . שם היא רוצחת אותו. בעקבות הרצח האמזונות מדיחות את פנתיסליאה מלמלוך עליהן ומוקיעות אותה כמי שרצחה אדם לא חמוש וללא כוונות זדון.

לפי גרסאות מסוימות הנהר הדרום אמריקאי האמזונס קרוי על שם האמזונות. לפי אחת הגרסאות במהלך מסע המחקר של מגלה הארצות הספרדי פרנסיסקו דה אורייאנה (Orellana), שהיה האירופאי הראשון ששט בנהר, הוא הותקף על ידי ילידים ארוכי שיער שלבשו חצאיות, וירו עליו בקשתות. הוא החליפן באמזונות האגדתיות. לפי גרסה אחרת, הכובשים הספרדיים הבחינו בלוחמות בקרב הילידים המקומיים שניסו להדוף אותם, ועל כן קראו למקום נהר האמזונאס.

בתחילת התקופה המודרנית, המלה שמשה כדי לציין נשים עצמאיות וחזקות. המילה אמזונה משמשת גם לתיאור אישה חסרת שד.

התלמוד מזכיר את האמזונות במסכת תמיד, ל"ב ע"א, בה מתואר ביקורו של אלכסנדר הגדול בממלכת האמזונות, שם הגישו לו כיכרות לחם עשויות זהב.

ליוונים אין ספק כי האמזונות אכן היו קיימות ואף תקפו בעבר את העיר אתונה. רבים מאמינים כי קיימת אמת מסוימת באגדות הקיימות על האמזונות. בשנת 1950 מדענים אשר עבדו בחפירות מהשנה ה- 4 לפנה"ס מצאו אתרי קבורה בדרום אוקראינה ושם גילו קברי נשים רבות שהכילו חרבות, חיצים ושריון.

אמזונות כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום ישנה קבוצת נשים פמיניסטיות הקוראות לעצמן אמזונות על שמן של הלוחמות המיתולוגיות. האמזונות של היום מתמקדות בעיקר באספקט הפיזי של המגדר. הן טוענות שאין הבדל פיזי בין גבר לאישה וכי אישה מסוגלת לעשות כל פעילות פיזית, בכל רמת קושי. בנוסף, קבוצת האמזונות של היום מאמצת את רעיון אחוות הנשים של האמזונות המיתולוגיות.

יחידת העילית שאבטחה את שליט לוב לשעבר, מועמר קדאפי, והייתה מורכבת כולה משומרות ראש, זכתה לכינוי "האמזונות של קדאפי".

אך לא רק "האמזונות של היום" נקראות אמזונות. כיום ישנו שימוש נרחב במילה אמזונות כאשר רוצים לתאר קבוצות פמיניסטיות מיליטנטיות, השואפות, על פי ארגונים גבריים האנטיפמיניסטיים, לדכא את הגברים ולהפכם למשרתים, ממש כפי שהאמזונות השתמשו בגברים שלהן כנותני שירות. בין השאר הם משתמשים בביטוי "no mam", שהוא ר"ת הפוכות של - "man against masterhood of amazons".

גם קהילת הלסביות זוכה לכינוי זה, מכיוון שכדי לנהל חיי משפחה הלסביות אינן זקוקות לגבר למטרות פרנסה או סיפוק מיני. כיום הן אף אינן זקוקות לגבר כדי להביא ילדים לעולם (שהרי ניתן לעשות זאת באמצעות הפריה מלאכותית, אף על פי שמקור הזרע להפריה הוא עדיין הגבר).

בעונה השביעית הקדישה הסדרה "על טבעי" פרק מחווה לאמזונות. בפרק זה כרתו האמזונות ברית עם הרה על-מנת לשרוד, ובמסגרת הברית הסכימו לתהליך בגרות מואץ, שלפיו יעברו ימים בודדים מרגע הלידה של אמזונה ועד הגיעתה לבגרות, ובמסגרת טקס החניכה תצטרך כל אמזונה לרצוח את אביה. בפרק זה, דין (אחד הדמויות) מפותה על ידי אמזונה בוגרת, ומגלה כי בעקבות הלילה שבילה עימה הפך לאב לבת-אמזונה. במהלך המיפגש בין הבת לבין דין (אביה) היא מנסה לרצוח אותו, דין שולף מולה אקדח, אולם אינו מסוגל לירות בה ביודעו שהיא הבת שלו. אחיו שנכנס באותו הרגע לחדר, הורג אותה בסופו של דבר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]