אמזונות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הערך נמצא בשלבי עריכה
ערך זה נערך או נכתב במסגרת הקורס האקדמי תרבות ומיניות, והעבודה עליו עתידה להסתיים בתאריך 19/5/08.
ניתן להסיר את התבנית משחלפו שלושה שבועות מן התאריך הנקוב לעיל. נא לא לערוך ערך זה עד להסרת התבנית.
הערות לערך נא להוסיף בדף השיחה.

פסל המתאר אמזונה המתכוננת לקרב

האמזונות, במיתולוגיה היוונית, היו עם מיתי של נשים-לוחמות שמקום משכנם כונה "ארץ האמזונות" ומוקם בקצה האויקומנה.

מקור השם הוא, לפי סברה אחת, מהשפה הארמנית, ופירושו המילולי הוא "אשת ירח", מה שמעלה את האפשרות שהאמזונות היו כוהנות של אלת הירח, או ביצעו פולחן דתי שמתמקד בירח. לפי סברה אחרת מקור השם הוא מהשפה הפרסית והוא גרסה של המילה "לוחמים". המילה אמזונה בגרסאות היווניות שלה מתפרשות בעברית כ"חסרות שד".

כנראה שמקור האגדה הוא במפגשים היוונים עם הנשים הלוחמות מקרב הסקיתים, אולם יש סברה שמקורה הוא מזרחי יותר מאזור פרס, בשל תיאור האמזונות בלבוש פרסי. היוונים הקדמונים התפלאו בכל פעם מחדש מהיפוך התפקידים חסר התקדים ואף כינו את האמזונות ברבריות.

האמזונות מתוארת כפרשיות מעולות, בעלות מיומנות גבוהה בקשתות, שמשלח ידן היה ביזה ושוד. לפי האגדה נהגו האמזונות לכרות את שדן הימני, כיוון שהפריע להן לירות בקשת, ולעתים נלחמו בזמן שהן מיניקות.

האגדות היוונית המתייחסות אליהן תיארו לרוב את יחסן אל גברים כמשפיל ואדנותי: הגברים שימשו להם כעבדים, משרתים ומרביעים. לפי האגדה כל הילדים הזכרים שנולדו לאמזונות ננטשו למוות, והבנות גודלו להיות לוחמות.

שתי מלכות אמזוניות מתוארות במיתולוגיה היוונית. הראשונה, היפוליטה, נהרגה על ידי הרקולס, כאשר נשלח כחלק מ-12 משימותיו להביא את חגורתה. המלכה האמזונה פנתסיליאה ערכה דו-קרב עם הגיבור ההלני של מלחמת טרויה אכילס, והפסידה. אכילס, לאחר שהסיר את שריונה בעת שגססה, הספיק להתאהב בה לפני מותה, וזו לחשה לו "אין דבר, ניפגש במהרה אצל האדס". סיפורים מיתולוגיים על גיבורים שביקרו בשאול, מתארים את השניים מאוחדים שם.

התלמוד מזכיר את האמזונות במסכת תמיד, ל"ב ע"א שבה מתואר ביקורו של אלכסנדר הגדול בממלכת האמזונות, שם אכל כיכרות לחם עשויות זהב.

הנהר הדרום אמריקאי האמזונס גם קרוי על שם האמזונות. הסיבה לכך נטועה במסע המחקר של מגלה הארצות הספרדי פרנסיסרו דה אורליאנה שהיה האירופאי הראשון ששט בו. במהלך מסעו הוא הותקף על ידי ילידים לובשי חצאיות, שירו עליו בקשתות. הוא החליפן באמזונות האגדתיות.

בתחילת התקופה המודרנית, המלה שמשה כדי לציין נשים עצמאיות וחזקות, בניגוד לדימוים הסטריאוטיפים של נשים כחלשות ופסיביות. המילה אמזונה משמשת גם לתיאור אישה חסרת שד.

בספר 'יוספון' ליוסף בן מתתיהו, תיאר הוא את מלחמות אלכסנדר בעולם הגדול. האמזונות מתוארות כאי נשים בנהר ענק, מהלך שנה היקפו, מאוכלס אך בנשים מלומדות מלחמה. בתשובתן לקריאת התיגר של אלכסנדר מזכירות הן את כוחן הידוע בעולם, ומתארות כי הבתולות יושבות במרכז האי, ואילו הבעולות בשוליו. בהגיע ילדיהן לגיל 7, בהוראת נשות האי, שטים הגברים אל האי. הגברים, העוסקים ברעיית צאן בצידו השני של הנהר מגיעים לקחת את הילדים, ואגב כך בועלים את הנשים