ארך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°19′20″N 45°38′10″E / 31.32222°N 45.63611°E / 31.32222; 45.63611

מסופוטמיה באלף השני לפנה"ס
שרידי מקדש האלה אאנה בארך
חלק מפסל שור מאורוכ, בערך 3,000 לפנה"ס
טביעת חותם גליל מאורוכ המתאר בעלי חיים מפלצתיים
לוח אורוכ, 3,000 לפנה"ס

אוּרוּכּ או ארך, בשומרית: UNUG URU (URUUNUG), וביוונית עתיקה: Ορχόη או Ωρύγεια, הייתה עיר עתיקה בשומר, ששכנה כ300 ק"מ דרומה מהעיר בגדאד של ימינו, בין בבל לאור. היא הייתה אחת מהערים העתיקות והחשובות ביותר בשומר.

המקום שבו נמצאים שרידי העיר נקרא היום בערבית וַרְכּא (وركاء), וממוקם כ30 ק"מ מזרחה מסמאווה, במחוז אל-מות'נא שבעיראק.

משערים שהשם המודרני עיראק נגזר מהשם אורוכ.

גילגמש האגדי היה מלכה של אורוכ, ולפי ספר בראשית פרק י פסוק י, העיר ארך הייתה מראשית ממלכתו של נמרוד בארץ שנער.

היסטוריה של העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי רשימת המלכים השומרית, אורוכ נוסדה על ידי אנמרכר, באפוס עלילות גילגמש, גילגמש הוא אשר בונה את החומה סביב העיר, בכתב יתדות בארך, נמצא כי בעיר מלך אדם בשם ארך ובנה בה מקדשים‏[1].

לוגלזגיסי כבש את כל הערים השומריות ואיחד אותן תחת שלטונו. ממנו כבש את שומר, סרגון מאכד.

העיר סבלה קשות במאבקם של השומרים עם העילמים עד לשנת 2004 לפנה"ס. זכרונות מעימות זה באו לידי ביטוי בעלילות גילגמש.

התפתחות הציוויליזציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך "תקופת אורוכ" (בערך 4,000 עד 3,100 לפנה"ס), אורוכ עברה מספר שלבים של התפתחות, החל ממה שמכונה "תקופת אורוכ המוקדמת" עד ל"תקופת אורוכ המאוחרת" (המאה ה-34 עד המאה ה-32 לפנה"ס).

בתקופה זו צמח סגנון החיים העירוני במסופוטמיה. אורוכ נחשבת לאחת הערים הראשונות בעולם עם אוכלוסייה צפופה, והיא מסמלת את המעבר ממגורים בכפר חקלאי קטן למגורים במרכז עירוני גדול. בשיאה התגוררו באורוכ, ככל הנראה, בין-50,000 ל-80,000 תושבים, שהתגוררו ב-6 ק"מ רבועים מבוצרים, והיא הייתה העיר הגדולה ביותר בעולם באותה תקופה. לשם השוואה, ערים אחרות באותה תקופה היו בגודל של כעשירית ק"מ רבוע.

בתקופת אורוכ המאוחרת צמח בה בהדרגתיות כתב היתדות, והיא הפכה למרכז אזורי למסחר, לאומנות ולכתיבה, ואפשר למצוא בה קדרות נרחבת ואת הלוחות הכתובים העתיקים ביותר הידועים היום.

העיר נכבשה על ידי חמורבי שהרחיב את תחום שלטונה של בבל מהמפרץ הפרסי בדרום ועד מארי ואשור בצפון. לאחר עליית שמשו-אילונה בנו של חמורבי לשלטון פרץ כנגדו מרד שתחילתו בלרסה ולאחר מכן התפשט ל-26 ערים נוספות ביניהן ארך, אור, איסין ועוד. במסגרת מלחמתו של שמשן-אילונה במרד הוא הרס את חומותיה של ארך. המאבקים והמרידות השונות נוצלו על ידי עילם. כותורנחונתא הראשון (Kuturnahunte I ) מלך עילם, ניצל את ההזדמנות ותקף את העיר ארך שהייתה חסרת חומות. הם שדדו את פסלה של האלה איננה. פסל זה הוחזר לעיר על ידי אשורבניפל מלך אשור 1100 שנים לאחר מכן.

האתר הארכאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

המיקום של אורוכ התגלה ב-1849. החפירה המשמעותית הראשונה במקום הייתה של קבוצה גרמנית לפני מלחמת העולם הראשונה. הקבוצה חזרה ב-1928 והמשיכה לחפור עד 1939, ולאחר מכן חזרה ב-1954, ומאז החפירות במקום שיטתיות.

חפירות אלו חשפו שכבות שונות של העיר. השכבה המאוחרת ביותר, היא ככל הנראה מתקופת אורוכ המאוחרת (3,200-3,000 לפנה"ס), ובנויה על מבנים מתקופות קדומות יותר. כמו כן החפירות חשפו מסמכים שומריים עתיקים, ואוצר גדול של לוחות מהתקופה הסלאוקית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • A. Leo Oppenheim, Ancient Mesopotamia: Portrait of a Dead Civilization.
  • Liverani, Mario. Uruk: The First City. London: Equinox Publishing, 2006.
  • Kuhrt, Amélie. The Ancient Near East. London: Routledge, 1995.
  • Charvát, Petr. Mesopotamia Before History. London, Routledge, 2002.
  • Rothman, Mitchell S. Uruk, Mesopotamia & Its Neighbors. Santa Fe: School of American

Research Press, 2001.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארך בוויקישיתוף
פורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב
לפורטל ארכאולוגיה של המזרח הקרוב



הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]